Volume 6

Page 2634

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת 1925 קבל תואר ד"ר למתמטיקה' ב-1926 תואר ד"ר לאסטרונומיה (שני התוארים קבל בטורינו, איטליה).

עסק בכתיבת מחקר מדעי במתמטיקה ואסטרונומיה, והיה מרצה באוניברסיטאות: בברצלונה (ספרד), בפורטיגל ובטורינו (איטליה) בשנות 1927-1937.

ב-6.4.1931 נבחר לאקדמיה למדעים בעיר קאדיס (ספרד).

השתתף בקונגרסים ובוועדות למתימטיקה ואסטרונומיה - בצרפת, ספרד ואנגליה. עבור מחקר באסטרונומיה על צפעידים, קבל פרס מאקדמיה מדעית בספרד.

בשנות 1928/29 בקר בארץ. ארגן ניהל ומנצח על התזמורת הסימפונית הראשונה בחיפה בתמיכתו של ד"ר בירם (תזמורת של חובבים).

השתתף באמון אנשי הגנה בחיפה בביקורו זה. בשנת 1934 נשא לאשה את אנה בת קרלוס שורר.

בשנת 1937 עלה לארץ.

כל השנים בארץ, מורה למתימטיקה בבית ספר תיכון א' (מקודם גמנסיה בלפור) בתל-אביב.

כתב עשרות מחקרים בביאו-מכניקה, אסטרונומיה ובמתמטיקה טהורה.

הוא גם ציר ומנגן בכנור.

ב-1941 הרצה והיה פעיל בקלוב הא"י לתעופה, בסימנריון למדריכי תעופה.

מיכאל בן-ציון יברוב

נולד בשנת תקצ"ב (1832) (כפי המשוער, ידיעה ברורה אין). בעיירה דלאטיץ שברוסיה הלבנה.

לאביו יעקב ולאמו רחל בת ר' יצחק דורובוב.

למד בחדרים ובישיבות בסלוצק ובמינסק.

בשנת תרי"ב נשא לאשה את דבורה בת ר' אברהם דילאטיץ (נפטר בטבריה).

עסק במסחר ובתורה.

אחרי שהשיא את שלשת בניו עלה לארץ בשנת תרמ''ו עם רעיתו ועם בנו הרב צבי הירש ורעיתו והתישבו בעיר העתיקה של ירושלים.

בשנת תר"ן הצטרף למיסדי שכונת בית ישראל ויצא לדור בה כשלא היה עדיין אלא טור אחד של בתים, ובלילות השתתף בשמירה לפי תורו על אף גילו הקשיש.

הצטרף לקוני אדמת "נחלת ישראל - רמה" בכפר נבי סמואיל, שיזמו ליסד ישוב יהודי ליד המקום המקובל כקברו של שמואל הנביא. לא פעם נפצע בהתנגשות עם ערבים בעת שמירותו על השכונה ובצאתו למדידת השטח בכפר נבי סמואיל, ובהראותו לנכדו את עקבות הפצעים בזרועו, ציין את קדושתם בדומה ל"אות על ידך" של תפילין, מפני שבהם הקריב מדמו למען הרחבת נחלת ישראל על אדמת הקודש.

כדרכו עוד בחו"ל התמסר לעזרה לנצרכים. ארגן חבורת אנשים לסדר מקומות לינה לעולים חדשים, ובערבי שבתות היה אוסף חלות וצרכי אוכל מהאמידים ומחלק לעניים וממצוה זו לא הרפה אף לעת זקנה. בהתחשב במנהגם של האשכנזים מארצות מוצאם לאכול בפסח תפוחי-אדמה בתור יסוד מזוני עיקרי (כי האשכנזים לא אכלו אורז בפסח), ובהתחשב בקשיים להשיג מצרך זה בשל יוקר מחירו ויוקר מציאותו למעלה מיכלתם של עניי ירושלים, היה מארגן בפרוס הפסח הגרלה עממית שהכנסתה שימשה לרכישת תפוחי אדמה בכמות מספקת לפי האומדן. מחצית הכמות חילקו בין קוני כרטיסי ההגרלה ומחצית חולקה בחנם לנצרכים.

היה מראשוני החברים הפעילים בחברת גמילות חסדים "שערי חסד" להלואות שוטפות ולבנין שכונות. גמל חסד גם עם המתים כאחד מראשוני החברים הפעילים בחברה קדישא גחש"א הכללית ויומם ולילה היה שוקד בפועל בעשית צרכיהם האחרונים של נפטרים ובהוצאתם לקבורה וחום וקור וגשמים לא עיכבוהו.

רעיתו נפטרה בירושלים בג' בטבת תרנ"ב והוא נפטר בכ"ב בכסלו תרס"ד (11.12.1903).

צאצאיו: הרב דוד זאב (היה רבם של חסידים בלודז ובנו שלמה עלה ארצה לפני מלחמת העולם השנית), חיים יוסף (השתקע בוילנה ואין ידיעות על צאצאיו), הרב צבי הירש (שעלה עם הוריו ורעיתו רחל בת הרב פסח גורודייסקי , נפטר בשנת תרע''ח ונשאר אחריו בנו הרב אלתר יהודה בירושלים)

יהודה (יודא) אהרן סג"ל ווייס

נולד בעיר סענטדמטר על הנהר קיש-קיקעלי, במדינת זובנבירגן (טרנסילבניה), ז' טבת תרל"ז (1876).

לאביו ר' נפתלי הרץ בן הרב משה הלוי ביזיביצקי (שו"ב מסלונים (נפטר בירושלים, כ"ז ניסן תרנ"ב ולאמו עטיה בת ר' אהרן

קבל חנוך מסורתי (הא"ב לימד לו האב בהיותו בן 3 שנים), בישיבת "תורת-חיים" בירושלים בהנהגת הרב יצחק וינוגרד.

עלה לארץ (רוב הדרך הלכו הרגל) יחד עם אביו, ט"ו תמוז תרמ"ח, (1888) התישבו בירושלים.

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2634). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2634