Volume 6

Page 2635

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בן ט"ו היה כשאביו נפטר. אמו והמשפחה (אחיות ואחים) נשארו בחו"ל.

לפי עצתם של ידידים למד להיות שו"ב.

ביום ד' אלול תרנ"ג נשא לאשה את צפורה (פייגא) רחל בת ר' משה וביילה ליליינטהאל (בעל בית דפוס בבתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים). נפטרה בירושלים. ט' שבט תש"ב, ובזיווג שני נשא לאשה את גנענדל בת ר' מאיר פליישמן .

פתח חנות מכלת בשכונת "בית ישראל" בירושלים הוא המשיך בלימודיו בישיבה ואשתו נהלה את החנות.

במסחר לא הצליחו ועבר לעבוד בדפוס חותנו, ואחר כך לדפוס "האחים סלומון" בנחלת שבעה, ומשם לדפוסו של ר' ישראל דב פרומקין בעל "החבצלת" ואח"כ בדפוס ה"ה זוננפלד ובלומנטל (שנקנה מחותנו).

בתרנ"ט נשלח כשד"ר כולל דיבנבורגן בהונגריה לעורר את אחינו בני ישראל בארץ מוצאיהם לעזרת אחיהם עניי הכולל לבנין בתי משכנות בירושלים עבורם הצליח בשליחותו וחזר כעבור שנה לארץ.

בתר"ס (1900) נבחר כממונה "לכולל" והמשיך ללמוד בישיבה. אח"כ עבר לעבור בבית דפוסו של א. מ. לונץ.

בר"ח טבת תרס"ג כשנתקבלה תלגרמה על הסתלקותו של האדמו"ר משה פאנעט , נשיא הכולל, נשלח הוא והרב נחמן גרינבוים בתור שדרי"ם לחו"ל ובתור באי-כח הכולל בא"י לחוות דעה על בחירת הנשיאות של קופת רמבע"נ.

ביחד עם כמה שותפים הקים בית דפוס בשם "דפוס שותפים" (יחד עם מנחם שנבוים, יוסף יצחק פעקער, צבי מנשה ליפשיץ ומשה שמואל שנבוים ) שקנו מאת א.א.כהנא , ואח"כ במשך מיותר מחצי יובל שנים בשותפות עם משה שמואל שנבוים , בבית הדפוס "מוריה" ("שעהנבוים את ווייס") ובהוצאת השבועון "מוריה" שיסד (החל להופיע 6.5.1910 בירושלים. את הרשיון מקושטא קבל בעזרת הקונסול האוסטרי בירושלים. לעורך העתון נתמנה יצחק יעקב ילין - ראה כרך ה', עמוד 2097).

מיוזמיה ומבציה של מהדורת הש"ס הארצישראלי הראשון.

היה חבר אגודת "אחוה" (נוסדה בירושלים בשנת תרנ''ה - 1895 וסיסמתה: "ואהבת לרעך כמוך"). והיה ממיסדי השכונה "אחוה" בירושלים (המתישב הראשון בסביבה השוממה - אז).

בשנת תרס"ז (1907) היה מראשוני מיסדי הסתדרות "המזרחי" בירושלים.

עזר להרב יצחק וינוגרד לגאול כמה חצרות מערבים בשכנות בנין הישיבה "תורת-חיים'', ליד שער שכם בירושלים.

לבית היתומות וינגרטן עזר להשיג ע"י המזרחי (בעזרת אגודת "אחוה") תמיכה מועד הצירים (תרע"ט)

בסך של 250 ל"י לחדש לכלכלת היתומות. להלבשה ולהנעלה קבלו תקציב מיוחד. יחד עם ה"ה יצחק שריון , דוד פיינשטיין ומנהל המוסד ר' דוד ויינגרטן נבחרו כועדה לטפל במוסד הזה.

כשכספי החלוקה והתמיכות למוסדות התאחרו לבוא מחו"ל והקופה היתה ריקה, נאלצו המוסדות להדפיס "שטרות למוכ"ז", והממשלה התורכית ראתה בהדפסת שטרות כסף. כביבול, שבאו להתחרות בשטרי הכסף הממשלתיים, וחמור היה עונשו של הנתפס בשטר כסף נדפס ע"י מוסדות. בעוון זה נאסר אחר כך ר' י.ד. פרומקין , גבאי מושב זקנים בירושלים.

בתרע"א (1911) נבחר ע"י בית הדין האשכנזי בועד הפועל להכנת בחירת "ועד העיר ליהודי ירושלים", הצליח יחד עם חבריו, לרכז סביבם את כל הכוללים. עתונו

"מוריה" עשה תעמולה ליצירת ועד העיר הראשון בירושלים.

יחד עם עסקנים אחדים השפיעו על הנדיב נתן שטרויס מאמריקה, שביקר בירושלים, שיקים מפעל ראוי לשמו בירושלים ואז החליט שטרויס לתמוך בבית התבשיל - (שהביא אז תועלת רבה למחוסרי האמצעים בעיר).

בתרע"ט היה בין באי כח מוסדות הצבור מירושלים שהזמינו את הרב א. י. הכהן קוק זצ"ל' לעלות לירושלים בתור הרב הראשי ליהודי א"י.

מתש"ה שימש כחבר המועצה הדתית בקהילת ירושלים בית הדפוס שלו משמש כמרכז לתלמידי חכמים. חוקרי הישוב הישן נעזרים על ידו במחקריהם.

בתש"ט, בהוצאת "הלוי" ירושלים, הוציא את זכרונותיו ורשומותיו בשם "בשעריך ירושלם" (370 עמודים). ששים שנות סבל ובנין. בה רשימה ביבליוגראפית מהספרים שנדפסו בדפוס ווייס (תרס"ג-תש"ט) ובדפוס חותנו משה ליליינטהאל (תרמ"ה-תרנ"ז). בס''ה 457 ספרים.

בתש"ב קבל את פרס הרב קוק במיוחד למהדורי הש"ס הא''י, יחד עם הרב שלמה יוסף גניחובסקי.

צאצאיו: נפתלי הרץ, אסתר מלכה ז"ל, חוה אהובה אשת צבי לבל, אלעזר בנימין, מרדכי ישראל, חנה מרים אשת יעקב מנדלבליט .

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2635). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2635