שמואל כהן יוחננוף
נולד בית בוכרה (בוכרה), בשנת תרכ"ז (1867). לאביו יוחנן ולאמו רחל. קבל חנוך מסורתי בירושלים סוחר וחרשתן.
בן שבע היה כשעלה עם משפחתו לארץ(בשנת 1874). נשא לאשה את רחל בת הרב נסים כהן (מעסקניה הראשונים של הישוב העברי ביפו).
לקח חלק פעיל בעלית היהודים הבוכרים לירושלים והיה ממיסדי השכונה "רחובות" (שכונת הבוכרים) בירושלים. בערבותו נכנסו לארץ עולים רבים.
היה אחד מ-60 הבונים הראשונים של העיר תל-אביב. ממיסדי בית הכנסת "אוהל מועד" בתל-אביב וגבאי עד יום פטירתו.
היה חבר ועד הקהלה והמועצה הדתית ביפו-תל-אביב. חבר חברה קדישא.
נפטר בתל-אביב, כ"ז אלול תשי"ב (17.9.1952). צאצאיו: יוסף (ראה בכרך זה), שרה אשת ידידיה ברוך, יהודה (ראה בכרך זה), דבורה אשת הרברט ישקוביץ.
דב (ברל) אבנר (אודרברג)
נולד בצנסטיחוב (פולין), י"ד טבת תר"ן (סוף 1889).
לאביו נתן אודרברג (הידוע בשם: "נתן החסיד", בן ר' ישראל שמחה, נין ונכד של רבי נתן הדיין המפורסם, אב בית דין דק"ק צנסטוחוב) ולאמו רחל בת יוסף פראסול , מבנדין.
אביו רצה לעשות מבנו - חסיד גדול, לפיכך לקח אותו (בגיל 8) אל הרביים שלו, ללמוד מהם חסידות ותורה. הילד היה בעל כשרונות לציור, ואהב לצייר, כל דבר שבא תחת ידו, צייר עליו בעפרונות, על הגמרות ועל הקירות שבחדר אצל המלמד שלו. קבל מהמלמד מכות, ואביו אסר עליו לצייר, מכל שכן, דמויות של בני אדם - (לא תעשה לך כל פסל ותמונה...), אבל, הוא המשיך בחשאי וצייר תמונות הרצל ונורדוי וכ"ו וכן תמונות נוף (תמונות נוף - ברשות אביו, וגם הרשה לו לתלותם על הקירות בבית.
פעם ביקר בביתם דוד אביו בשם ישעיה ישראל רקובר מוורשא וראה את התמונות ושאל - מנין רכשו את התמונות האמנותיות האלו ? שטויות - ענה אביו, זהו מעשה בני הקטן... הדוד הציע לאביו, לקחת אותו לוינה ולהכניסו לאקדמיה לציור, להשתלם על חשבונו, והבטיח לאביו, שהקטן יהיה לבן-אדם מועיל.
האב בטל את דבריו: הסיטרה אחרא מדבר מגרונך... עוד לא השתגעתי לעשות אותו לגוי גמור... אני רוצה לעשות ממנו רב...
אביו שלח אותו (והוא אז בן 13) לישיבה בלומזה, כשגמר את למוריו חזר הביתה ולמד בבית המדרש שעורים חריפים עצמיים.
באותו זמן הצטרף בחשאי למפלגת פועלי ציון ונהיה פעיל בועד הפועל בצנסטוחוב. נאסר כסוציאליסט, ואז נודע לאביו - הסוד החשאי... ואז נרדף כפול... עקר מצנסטוחוב לוורשא, ושם נאסר שוב. אביו (כרחם אב על בנים..) הוציא אותו והחזירו הביתה. תנאי התנה אתו הבן, שירשה לו ללמוד שפות זרות וספרותם וגם ללבוש - לבוש מודרני, והאב - הסכים - נגד רצונו. ושוב - בחשאי הלך לאספות הסוציאליסטים' עד שנפל שוב פעם לידי ראש המשטרה - בכבודו ובעצמו, ורצה לשלוח אותו לסיביר, והודות להשתדלות שוחרר, ועזב את רוסיה ללונדון. שם השתלם באנגלית בשעורי ערב.
בלונדון נפגש עם יוסף חזנוביץ, בר בורוכוב, ברל כצנלסון, שלמה קפלנסקי, פומרנץ ועוד והשתתף בארגון פועלי ציון בחלקים שונים של לונדון והסביבה ובסקוטלנד.
למד תורת הספרות לגברים וגברות, עבד במספרה הפרלמנטרית וכ'ו.
היה לחבר המזכירות במפלגת פועלי ציון בלונדון. לקח חלק פעיל בתעמולה של זבוטינסקי בארגון המתגייסים להגדוד העברי בלונדון. עזר בכספו לתעמולה וגם תמך בעתונו "הטריבון". השתתף באספת היסוד של הגדודים בתור בא כח מפלגת פועלי ציון ממערב לונדון, והיות ו"פועלי ציון" לא הסכימו ללחום עבור