Volume 6

Page 2680

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כזה ראוי למדינה גדולה ואיתנה שתעמוד מאחריו...

באותן שנים המשיך גם בעבודה ספרותית ופובליציסטית ופרסם את מאמריו ב"העולם", וגם ב"התקופה", ב"הדואר" הניו-יורקי, ב"מאזנים" וב"הארץ" שבארץישראל ובעתונים ובמאספים אחרים. גם באידית כתב באותן השנים ב"היינט" הווארשאי וב"מארגען זשורנאל" הניו-יורקי. בשנתו האחרונה התחיל לפרסם ב"הארץ" סדרת מסות על "אישי היום" ו"אישי החסידות", והכין לפרסום בעתיד הרבה כתבי-יד, ובכללם מלון בלשני גדול. מספר מאמריו בעברית בעתונים ובמאספים, בהם גם גדולים בכמות ובאיכות עד כדי ספר או חוברת, מגיע ל-4200 בקירוב.

ספריו בעברית-: "מצוקי ארץ", "שנאת עולם לעם עולם" (מחקר על האנטישמיות, וארשה תרמ"ב), ספר זכרון לסופרי ישראל (לכסיקון ביאוגרפי ציוני, וארשה תרמ"ט), "למתן ורבנן" (פולמוס ציוני, וארשה תרס"א), "נעורי הנשר" (סיפור, וארשה תרס"א), כתבים נבחרים (וארשה תרס"ד), "אישים" (וארשה תרע"א), "ברוך שפינוזה וזמנו" (פאריס תרפ"ט), "האני הקיבוצי" (ניו-יורק תר"ץ), "אישים" (שלשה ספרים, תל-אביב תרצ"ה), "החשבון האחרון" (מחזה בעלילה אחת, תל-אביב 1936).

תרגומים לעברית: "ארץ חמדה" (גיאוגרפיה של ארץ-ישראל ובה תמצית מסעיו של לורנס אוליפנט, ורשה תרמ"ה), "פראנק ועדתו" (מאת אלכסנדר קרויז האר, מפולנית, 2 כרכים, וארשה תרנ"ו-נ"ז), "תל-אביב" ("אלטניילאנד" של הרצל, וארשה תרס''ב), "תולדות היהודים" (התחלת תרגום ההיסטוריה הישראלית של גרץ, וארשה תרס"ה), "קורות הספרות הישראלית" (של קארפלס, מגרמנית).

באנגלית: "תולדות הציונות" (2 כרכים, לונדון 1919), תולדות חיבת ציון" (לונדון 1935).

גם באידית יצא כרך של מבחר ככתביו. כן חיבר ספר לימוד השפה האנגלית בעברית ובאידית.

בשנת 1923 נבחר לאורח כבוד של העיר תל-אביב

נפטר בלונדון, כ"ה באייר תרצ"ו (17.5.36) ושם נקבר.

לזכרו הוציאה ההנהלה הציונית קובץ גדול בשם "ספר סוקולוב" בעריכת הד"ר ש. רבידוביץ. על שמו נקראו רחוב בתל-אביב (רחוב הצפירה לשעבר) והקיבוץ שדה נחום בעמק בית-שאן.

צאצאיו: ד"ר מרים ניטל (מאריא) אלמנתו של סט ניסלאוו מנדלסון: נישאה שנית עם סטפן היימן (נפטר בלונדון. גרה כיום עם בנה אלכסנדר מנדלסון ברומה); יצחק הירש (ה יק) ז"ל (מהנדס חשמלי, נפטר בברלין בשנת 1922. אלמנתו ד"ר הלנה לבית קרינסקי מוורשא, דרה בתל-אביב); אפרים (פלוריאן) מוסמך למשפטים ועתונאי (גר בלונדון עם אשתו ינינה לבית אוקסנר מווארשא. בנם היחיד ג'ורג, סטניסלאוו בנימין, נפל חלל בלונדון בעת הפצצה במלחמת העולם השניה. התמחה בקמברידז' בכימיה ביולוגית) ד"ר צלינה (רופאה, ומזכירתו של אביה במשך 20 שנות חייו

האחרונות, לונדון), הלנה (מוסמכת לספרות צרפתית, התמחתה בסורבון בפריז, נפטרה בלונדון בשנת 1948), ליאון (כלכלן ובעל עסקים בלונדון. נפרד מאשתו, ובנו היחיד סטפן חיים היגר לאמריקה הלטינית אחרי שניצל מידי הגסטאפו ונמלט מטראבלינקה), סופיה (עתונאית ועסקנית צבורית) אשת המהנדס הכימאי אלחנן צבי (הנרי) רזיאל (רצקובסקי). גרה בירושלים משנת 1921. בנם היחיד יוסף יהודה (שירת בבריגדה העברית בתקופת מלחמת העולם השניה והשתתף במלחמת השחרור בתור טייס בחיל האויר הישראלי, הוא מסיים כעת את לימודיו (מדעי המזרח) באוניברסיטת לונדון, בשנת 1952 נשא לאשה את פטריצה רות לבית לדרמן מלונדון).

הרב אברהם ישעיהו קארליץ (ה"חזון איש")

נולד בי"א בחשון תרל"ט (1878) בעיירה קוסובה שבפלך גרודנה (פולין - רוסיה).

לאביו הרב שמריהו יוסף קארליץ זצ"ל רבה של הקהלה, ולאמו ראשקה בת הרב שאול קצנלנבויגן, רבה של קהלת קוברין.

היה הבן השני להוריו, בין ארבעה בנים וחמש בנות, שכל יתר הבנים שימשו ברבנות וכל הבנות היו נשי רבנים, אך הוא לבדו לא שימש במשרה רבנית, ואולי אף לא עמד לבחינות סמיכה לרבנות, אלא בשקידה ובענות ובהצנע-לכת הגיע לפסגה במעלות התורה.

אחרי לימודים יסודיים בחדר בראשית ילדותו המשיך ללמוד בבית מפי אביו ואח"כ לבדו ובעזרה והדרכה של אביו. כשהגיע לבר מצוה קיבל על עצמו לפני ארוןהקודש הפתוח, שיקדיש את כל חייו לתורה ולעבודת השם, והתמיד בדרכו זו בלי הפסקה עד רגעו האחרון. משחר נעוריו ועד זקנה ושיבה למד תורה לשמה, ללא בקשת כבוד ותועלת לעצמו, והיה כאילו בקשר של הזדהות נפשית עם חכמי התלמוד וגדולי הראשונים והפוסקים ודבריו שיצאו מפיו ומעטו כאילו היו דבריהם. לצורך הבנת ענינים בתורה סיגל לעצמו בשעות-פנאי מועטות ידיעות בדרגה גבוהה במתימטיקה ובאסטרונומיה, ובמדעי הטבע, וגם בהם לא התהדר, כי ברוב ענותנותו לא ידע אפילו שאדם יכול להתהלל בחכמתו, והיו מקרים, שמורי הגימנסיה הרוסית בעיר מגוריו פנו אליו בשאלות-מתימטיקה שהתקשו בהן, והוא השיב להם מניה וביה תשובה קצרה ומאירת עינים, בלא להרגיש אפילו שביצע מעשה יוצא מגדר הרגיל.

נשא לאשה את בתיה בת ר' מרדכי באיי (סוחר למדן בעיירה חווידאן שבפלך קובנה שבליטא). חותנו רצה "לשבוע נחת" ממנו ולהשתדל בעד הושבתו על כסא הרבנות באיזו קהלה, אך הוא סירב בהחלט לעשות את התורה קרדום לחפור בה. בכספי הנדוניא פתח חנות קטנה לאריגים, שאשתו ניהלה אותה, והוא ישב ועסק בתורה יומם ולילה, ואף כי זמנו היה יקר לו מאד ללימודים, היה מפסיק בשעת הצורך את הלימוד ועוזר

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2680). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2680