Volume 6

Page 2689

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והיה פעיל מועדותיהם, ביחוד בועדה לעניני הגירה, בה נלחם על חופש ההגירה של היהודים לכל הארצות, וביחוד לארץ-ישראל. במשך תקופה מסוימת פעל בחברת הביטוח "ג'נרלי" ואח"כ ניהל שנים אחדות מטעם הלשכה הראשית של הקה"ק את המחלקה הצבורית למען ביטוח חיים באמצעות חברת "פניקס'', שהיתה קשורה בהסכם עם הקה''ק,

השתתף כחבר המערכת בעתונים "פאלק און לאנד'', "מארגען" ו"יודישעס טאגבלאט" (היה גם מנהלו במשך שנים אחדות), פרסם מאמרים בעתונים "היינט", "מאמענט", "מארגען", "לאדזשער טאגבלאט", "כווילא", "נאש פשגלוגד", "נובי דזיאנניק", "נובושצ'י", "צודזיאנני", "צייט", "ערד און ארבעט", "הפועל הצעיר" ועוד.

ב-1925 ביקר בארץ עם רעיתו, עבר מנקודה לנקודה על פי רוב ברגל ומטעם מפלגת "הפועל הצעיר" הרצה ברוב המקומות על נושאים שונים, וביחוד על מצב יהודי פולין ועל פעולות צירי "התאחדות" בסיים הפולני. בתרצ"ה עלה ארצה להשתקע והתמסר לפעילות כלכלית וחברתית. היה יו"ר הועד הארצי של תנועת בעלי מלאכה ותעשיה זעירה, חבר ההנהלה וסגן יו"ר בהלואה וחסכון ביפו-תל-אביב, חבר הנהלת "השיכון העממי", חבר המועצה של בנק "זרובבל" ושל "מרכז" ברית פיקוח לקואופרציה האשראית הכללית, חבר הועדה הבנקאית שליד הועד הפועל של הסתדרות העובדים, חבר הועד הארצי של הקה"ק, חבר הועד הארצי לעניני השקל, חבר הנשיאות בועד למען נפגעי המלחמה, בהנהלת חברת "ידע-עם", שופט במשפט החברים של הסתתדרות העובדים בתל-אביב, וחבר בהנהלת הסתדרות השכנים והדיירים.

ב-1939 יצא לפולין בשליחות הקה"ק למען "מפעל הגליל'', ובעודו פועל לחיזוק הזיקה הציונית בכלל ולנדבנות מוגברת למען גאולת הארץ בפרט פרצה מלחמת העולם השניה וצבאות הנאצים הציפו את פולין בשטפון פתאומי, - ורק בקושי הצליח להחלץ משם ולחזור ארצה- כאן התמסר לפעולות עזרה להצלה למען יהודי פולין באשר הם שם, היה חבר הנשיאות של הועד המאוחד לעזרת יהודי פולין ושל התאחדות עולי פולין, אח"כ יו"ר התאחדות עולי פולין המאוחדת ומרכז הארגונים (ארגוני בני-עיר של יוצאי מאות ערים שבכל אזורי פולין) הקדיש הרבה זמן ועמל ליצירת קשר הדוק למען העזרה לעולים ולשארית הפליטה בין ההתאחדות שבישראל ובין הפדרציות של יהודי פולין בתפוצות הגולה - והצליח לכנס קונגרס עולמי של ארגוני יהודי פולין, שנערך בהנהגתו בישראל.

בימי מלחמת השחרור התנדב לפעולות צבוריות שונות במחלקת הגיוס ובועדות מטעם משרד הבטחון. פעיל בכל שטחי הצבוריות ובמפלגת פועלי ארץ-ישראל. משתתף במאמרים ב"דבר", ב"הפועל הצעיר" וב"שורות". יצר ומנהל את המחלקה הסטטיסטית של חברת "הסנה'' לענפי הביטוח לכל סוגיו. בשנים האחרונות פעיל בהתנדבות כשופט עירוני וכיו''ר ועדת ערעורים למסי העיריה ויו''ר בית-דין למס עסקים ושופט למלווה חובה ויו"ר

הועד הזמני של נציגות כללית של התאחדויות עולים בישראל,

חוץ מהפעולות הרשמיות ממשיך בקשר ישיר עם המוני העם ומקבל בביתו ובמשרדו תושבים ועולים הפונים אליו בבקשות עצה ועזרה בעניניהם ובצרותיהם.

ד"ר אהרן אברהם (אבא) קבק

נולד בכ"ט בכסלו תרמ''א (סוף 1880) בסמורגון שבפלך וילנה (רוסיה הלבנה) לאביו ר' נתן קלונימוס (גדול בתורה, מצאצאי ר' מנשה מאיליא, שימש אח"כ ברבנות בקהלת וישיי שבפלך סובאלק, חיבר והוציא ספר הלכתי על ספר "תורת החטאת" להרמ"א). למד בחדרים ובישיבות עד שנמשך בבחרותו להשכלה. למד באופן פרטי את השפה הרוסית וספרותה ועבר לאודיסה להשתלמות נוספת בהשכלה כללית. אחרי שנתו העשרים התחיל כותב יצירות ספרותיות בעברית. סיפורו הראשון במגמה ציונית, "המעפיל", שהיה גם בעל ערך ספרותי מעולה, פרסם ב"השילוח" בהקדשה לזכר הרצל, שנפטר זמן מועט קודם לכן בתרס"ד, ואחרי שנה, בתרס"ה, יצא בהוצאת "תושיה" הרומן שלו "לבדה", שהיה לא בלבד הרומן הראשון מיצירותיו, אלא גם הרומן הראשון בשפה העברית שריתק קוראים וקוראות בעצם עלילתו, בתכנו ובצורתו, שלא ברומנים שקדמו לו, שאנשים משכילים ויודעי תנ''ך היו קוראים אותם לשם מצות קריאה בספרות עברית, ואשר על כן היתה למגמתו הציונית השפעה חיובית עצומה על הדור הצעיר. אחרי מהפכת 1905 ברוסיה יצא לאיסטנבול, בירתה

של האימפריה העותומנית, שגם ארץ-ישראל היתה כלולה בתוכה בימים ההם, כדי להכיר עולם אחר מזה שגדל בו וגם להכיר את נקודת-המוקד שעניני ארץ-ישראל נחתכים בה, שם עשה שנים אחדות כעין כתב-עתונאי ושלח מאמרים ל"הזמן" הוילנאי ומאמרים וסיפורים לעתון היומי האידי "דער פריינד" ולשבועון הציוני "דאס אידישע פאלק".

נשא לאשה את פייגה בת הרב אלכסנדר זיסקינד טשרנוביץ ולאמה לאה בת הרב שלמה דרוזד (אחיה של

APA citation

Tidhar, D. (1955). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 6, p. 2689). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/6/2689