צאצאיו : נחם (נפל ביום י"א תמוז תש"א, 8 שעות לפני ההפוגה השניה, בסחבו על גבו את מפקדו הפצוע. נורה ושניהם נפלו יחד); רחל אשת מנחם סורקיס; עפרה.
ירחמיאל ווירניק
נולד בקובל (וואליניה, רוסיה) בשנת תרע"ד (15.12.1913).
לאביו יחזקאל בן דוב (דיין. ממשפחת רבנים. דודו היה רב בניסחואיזש (רב יעקב), המחותן ראב"ד דק"ק קאוועל, ר' יצחק שאול קראוזה) ולאמו חוה בת יחיאל דוד סגל. למד בחדר ובישיבת לובוויץ. סיים את חוק למודיו בגמנסיה העברית "תרבות" בקובל. למד בבית הספר הגבוה לעתונות בוורשה.
התחיל את עבודתו העתונאית בעיר מולדתו קובל בתור עורך השבועון "אונזער לעבן".
בשנת 1933 יצא לוורשה להמשיך בלימודים ובשנת 1935 נתמנה למנהל מחלקת התרבות של המפקדה הארצית לבית"ר בפולין ועורך השבועון "המדינה" (ווארשה). כן טיפל יחד עם אייזיק רמבה (ראה כרך א', עמוד 445) בעריכת הירחון האידיאולוגי והפובליציסטי "מצודה" שהופיעו בהשתתפותו הקבועה של זאב ז'בו טינסקי. בקובל שימש כמפקד גליל בית"ר בוואליניה.
היה בין מארגני העליה הבלתי ליגלית הגדולה מפולין לישראל, שנמשכה עד פרוץ מלחמת העולם השניה.
עם פרוץ המלחמה יצא יחד עם הועד המרכזי של הצהיר ונציבות בית"ר לווילנה עם מנחם בגין, נתן פרידמן-מור, דב ישראל (שייב) אלדד, יוסף קלרמן, ישראל אפשטיין ואחרים. בווילנה היה מפקד "גדוד המעפילים", שהיה מורכב מ-1800 בית"רים שבאו לווילנה מכל קצוי פולין. גם בוילנה ובקובנה המשיך לערוך את "המדינה".
ב-1940 נשא לאשה את חנה בת יחיאל ושרה רוזנ בלום. ב-4 למרס 1941 הגיע אחרי טילטולים לא"י.
חבר הועד העליון של הצה"ר, מזכיר הצה"ר ובשנת 1943 נתמנה למזכיר הכללי של בית"ר העולמית.
ערך את "הירדן" (בתור שבועון) והשתתף כקביעות ב"המשקיף".
ספריו: "דאס יידישע פאלק אמאל און היינט" (דימוגרפיה ונצנולוגיה, ורשה, 1937), וכן ערך יחד עם ד"ר זאב פון-וייזל את הספר "אומה ומולדת" (בהוצאת "חזון" בתל-אביב, 1944), וכן עשרות חוברות על נושאים חינוכיים וכלליים.
עם הפסקתה של בית"ר ע"י השלטונות הבריטים ב1944 ארגן יחד עם ד"ר בנימין לובוצקי את "התנערות" בתנועה הריביזיוניסטית. סיעה זו דגלה בהצטרפותם של עובדי הצה"ר להסתדרות העובדים הכללית וכניסתה של הצה"ר להסתדרות הציונית. בשנת 1946 יצא לפריס, שם המשיך למלא את התפקיד של מזכיר כללי לבית"ר העולמית.
משנת 1949 עורך השבועון "יזמה", בטאון התאחדות הסוחרים בישראל.
היה ציר בקונגרסים הציונים ה-17 בבזל (1931) וה-18 בפראג (1933).
בשנת תשי"ד ביקר בשליחות העתון "יזמה" בחו"ל וכתב שורת מאמרים על המצב. המדיני והכלכלי באירופה.
בנותיו: חוה, שרה.
ד"ר אליהו סגל
נולד במאריאמפול (ליטא), י"ג אייר תרנ"ו (1892).
לאביו ר' מרדכי יצחק סגל (סוחר משכיל, בקי בספרות העברית, חובב ציון ואח"כ ציוני נלהב) ולאמו טויבה נחה בת אליהו ווארשאווסקי (לפי המסורת המשפחתית מגזע הגאון רבי אליהו מווילנא).
למד ב''חדר" ואח"כ ב"חדר המתוקן" שבראשו עמד ר' י. יחיאלצ'יק (בארץ : יחיאל יחיאלי) וזמן מה אצל ד"ר יעקב קליאצקין.
סיים את הגימנסיה הרוסית הממשלתית במאריאמפול וקבל תעודת בגרות ב-1910. למד רפואה באוניברסיטה של קניגסברג (גרמניה). שם היה פעיל בחוגי הסטודנטים היהודים יוצאי מזרח אירופה וממיסדי האגודה האקדמית הציונית "ד''ר תיאודור הרצל".
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר למאריאמפול. יחד עם יהודים אחרים נאסר ע"י הרוסים באשמת ריגול לטובת האויב, הצליח להמלט וברח לרוסיה. לפני כיבוש ווילנא ע"י הגרמנים בא שמה וחזר למאריאמפול.
ב-1916 גוייס ע"י הגרמנים למלחמה במגפת טיפוס הבהרות- מ-1917 עד סוף המלחמה עבד בווילנא בבתי חולים שונים. שם הדפיס ב"אונזער עתיד" ש. ל. ציטרון את מאמרו הראשון "המצב הגופני של היהודים בימי מלחמה ושלום".
ב-1919 גוייס ע"י הליטאים ועבד כרופא צבאי במלחמת השיחרור של ליטא נגד הפולשים הבולשביקים והפולנים.