Volume 7

Page 2774

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הנו עובד במרפאת המושבה, ולאחר שנים נתגלו בעלם סימני נטיה מיוחדת לספרות רפואית, להלכה ולמעשה, בעיקר לשיטתו המפורסמת של הד"ר פול קרטון, רופא צרפתי מהולל.

לאחר זמן עבר לעבוד אצל המהנדס יוסף טריידל, מהנדס-מודד וידידו הקרוב של אהרן, שסלל כבישים, וערך מפות של פלשטינה ושל עבר-הירדן. במחיצתו של טריידל רוכש לו אלכסנדר ידיעות בלשון הגרמנית.

עקב יציאת טריידל לאמריקה, חלה הפסקה בעבודת אלכסנדר , ובן 16 הוא נוסע לאלכסנדריה. הוא מסרב לבקש עזרה מהוריו לצורך מחיתו והוא מתפרנס מיגיע כפיו בתורת פקיד בחנות מכלת. מאלכסנדריה הוא עובר לקהיר לעבודה בבית מלון גדול. שם הוא לומד גם את הלשון האיטלקית ומשלים את ידיעותיו באנגלית צרפתית וערבית.

הוא חוזר לארץ, אבל אינו מאריך שבת בבית הוריו, ויוצא שוב לנדודים, הפעם לפריז. העתונות קוסמת לו והוא מפלס לו דרך אל מערכות העתונים "לא-פרס'' ו-"לא-פטרי". בגלל השכר הזעום עבד גם במחסני העתון בכל עבודה פיזית קשה.

ב-1909, בדרכו לאמריקה, סר אהרן אחיו לפריז, ובפגישת שני האחים מתקבלת החלטה שאלכסנדר יחזור לארץ. שנה אחר-כך, כשאהרן מניח את היסוד לתחנת הנסיונות בעתלית, מגיע לארץ לביקור קצר הד"ר או. פ. קוק ממחלקת החקלאות בושינגטון, המתענין במיוחד בחיטת הבר שגילה אהרן. הלה מציע לאלכסנדר לבא לארצות הברית אל מחלקת החקלאות בושינגטון.

אלכסנדר יוצא לאמריקה ועובד 3 שנים במחלקת החקלאות, בצדה של עבודתו הרגילה הוא מקדיש זמן ומחשבה לעבודת מחקר והשוואה בין החקלאות האמריקאית לבין זו המתוארת בספרות העברית העתיקה. הד"ר קוק, רוחש ידידות לצעיר מארץ-ישראל, ומזמין אותו לגור באחוזתו שליד ושינגטון.

כתום השנה השלישית לשהותו בארצות הברית חוזר הוא לארץ. בשיתוף פעולה עם צלם ארמני בשם חלדג'יאן, הוא מכין חומר לסדרת הרצאות על חיי הארץ מלוות בתמונות שיש בדעתו לערוך באמריקה.

עם כל התמסרותו לעבודות הללו אין הוא מתעלם ממה שנראה לו כחובה צבורית והוא מייסד במושבתו (1914) את "אגודת הגדעונים" המורכבת מצעירי המושבה, שמטרתה: "לשמור על הקיים ולבנות את החרב''. הוא נבחר לעמוד בראש האגודה ומשמש נשיאה. האגודה מקיימת הלכה למעשה, ועושה רבות בשטח השמירה העצמית, שפור המקום, עזרה הדדית, טפול בחולים ודאגה למשקם המוזנח.

בשנת 1914 עת פרוץ מלחמת העולם, הוא מתיצב, עם כמה מחבריו לצבא התורכי. כעבור זמן קצר הוא נוכח כי אין מקום ליהודים בצבא המדינה, שאחת החליטה לדכא אותם ולהשפיל את כבודם - כי היהודים אינם נשלחים לגדודים קרביים, אלא לגדודי עבודה בלבד. הצטרפותה של תורכיה לגרמניה (שאלכסנדר , כאחיו אהרן, ראה בה את האויב המושבע והתורשתי של היה

דות), טבח הארמנים ולבסוף הרעב והיאוש שאחזו את הישוב היהודי, כל אלה עוררו אותו לפעול פעולה ממשית שתחיש את שחרור הארץ מן העול העותומני.

כך בשל הרעיון המוליך ליסוד "נילי". אהרן, אב שלום פינברג (ראה כרך ה', עמוד 2337) ואלכסנדר מניחים את היסוד ל"נילי" (ראשי תיבות של: נצח ישראל לא ישקר" - שמואל א', פרק ט"ו - פ' כ"ט, המחתרת העברית הראשונה בארץ ורשת ריגול לטובת אנגליה).

ביולי 1915, כחלק מן התכנית של "נילי" מצליח אלכסנדר בעזרת דרכון מזויף ובהערמה על התורכים לעלות על אניה אמריקאית בנמל בירות. בלוית אחותו רבקה, בדרך מצרימה. במטרה ליצור את הקשר עם האנגלים ולפקוח את עיני עמי ההסכמה על מצבו העלוב של הצבא התורכי בארץ. אבל במצרים ישבו המיג'ור ניוקומב ורונלד סטורס, שכנראה כבר אז החלו לרקום את המרד הערבי המפורסם של הבידואים בראשותו של חברם ת. א. לורנס. לאחר שישב חודש ימים במצרים, נפגש עם קצינים גבוהים ופרסם מאמרים ב"אגיפשן גאזעט", קיבל הוראה מ"גבוה" לצאת את מצרים. אלכסנדר ורבקה, הפליגו, איפוא, לאמריקה. פרט מעניין: בגיברלטר חכתה להם טלגרמה מאבשלום, בה הוא מודיע, כי הצליח להבקיע את ההסגר ולהגיע מצרימה שלושה ימים לאחר צאת אלכסנדר ורבקה משם.

באמריקה, כל מאמציו הם בעבודה לרעיון "נילי" ולתכנית לה נשבעו שלושת המיסדים. הוא פותח במסע תעמולה נגד הגרמנים והתורכים. הוא נואם, מפרסם מאמרים בעתונות, קושר קשרים אישיים. נושא אחד ויחיד משמש לו: מצב הישוב תחת העול התורכי, והחרדה לישוב הזה, החייבת להתעורר בלב כל יהודי ודמוקרט, לאור נסיון גורלם המר של הארמנים, המ, וניטים ויתר המיעוטים.

באותה תקופה היתה דעת הקהל האמריקאית בכלל, ויהודים יוצאי גרמניה בפרט, פרו-גרמנית. השתדל להשפיע ברוחו על חוג ידידיו, חשובי העדה היהודית, (השופט יוליאן מק, יוליוס רוזנולד, א. ה. לוב, נתן שטראוס, י. ל. מגנס והנרייטה סולד) לטובת עמי ההסכמה.

בירחון החשוב והמכובד "אתלנטיק מונתלי" הוא מפרסם את שורת מאמריו - נגד תורכיה והפוליטיקה שלה בארץ - בשם : "חרבותינו אדומות, השולטן". זמן קצר אחר כך, הופיעו מאמרים אלה לאור בספר (בהוצאת הוטון מיפלין, בוסטון, בארצות הברית, ובהוצאת קונסטבל לונדון באנגליה) שנשא עליו את השם: "עם התורכים בפלשטינה". לספר זה, שלמעשה היווה את הדוקומנט הראשון מהחזית התורכית באותה תקופה, היה הד רב. לבקשת משרד התעמולה של עמי ההסכמה, שבראשו עמד באותה תקופה הלורד נורתקליף , וויתר אלכסנדר על זכויות הקופירייט שלו והספר תורגם לשש לשונות, לרבות גרמנית, ושימש חומר תעמולה בארצות הניטרליות ונשלח סודית גם לתחומי ארצות האויב.

רק בחורף 1916 - לאחרי שניסה להתקשר עם אחיו

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2774). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2774