שוקן עורך "הארץ"), ברוריה ריטה פרסיץ-סירקין, ימימה אשת יוסף מלוא (פסובסקי. ראה כרך ה', עמוד 2196).
סעדיה שושני (רוזנרוט)
נולד בריאנסק (פלך אוריול) רוסיה, י"ט אדר א' תרמ"ט (1889).
לאביו גדליה (סוחר) ולאמו פייגה מנוחה בת סעדיה איתין. קיבל חנוך מסורתי בחדר, בי"ס, תעודת גימנסיה של אכסטרן.
עלה לארץ, י"ב חשון תרס"ח (20.10.1907).
מנהל בדפוס אהרן איתין ביפו. אח"כ דפוס "איתין שושני" ואח"כ חברת דפוס שושני בע"מ. מראשוני הפועלים לפיתוח מקצוע הדפוס בארץ, מראשוני אגודת מכבי יפו.
ממיסדי התאחדות בעלי התעשיה והתאחדות בעלי הבתים בתל-אביב. נשיא הארגון הארצי להתאחדות בעלי בתים. נשיא ארגון בעלי תעשית הדפוס בישראל.
בשנת 1920 נשא לאשה את חנה בת שרה אסתר ויונה אליעזר לוינשטיין. ממארגני השמירה בת"א בראשיתה וראש קבוצת שומריה בימי הגרוש בשנת 1917.
ממיסדי ופעילי "הקבוצה היפואית", הגרעין שיסד את ההגנה. כל השנים היה מראשי ההגנה ופעיליה. חבר המפקדה העליונה שלה.
עם כניסת האנגלים לארץ, יחד עם קבוצה קטנה של חברים, ארגן את המשטרה העברית העירונית הראשונה בתל-אביב.
חבר מועצת עירית תל-אביב משנת 1921 (בהפסקה 1927-28).
ממיסדי הלואה וחסכון בתל-אביב (1918).
בשנות 1928-32 ראש ועדת הכספים בעירית תלאביב, מ-1936 חבר הנהלת העיריה וראש המחלקה לתעול וביוב והמחלקה לגננות ולשיפור העיר. במרצו הקים גנים פורחים ופינות נוי ולמעלה ממאה ועשרים אלף עצים נטועים בכל רחבי העיר.
כל השנים - חבר "הגוש האזרחי" בעירית תל-אביב.
במאורעות 1936 היה הוא אשר הציע בישיבת הועד הלאומי ליצור את "כפר הישוב", וגם שימש נשיאו בתל-אביב. מכשיר זה מימן ואיפשר אז את כל הפעולות של מערכת ההגנה בארץ.
היה נשיא הועד המקומי של "מס חירום".
בפרוץ מלחמת העולם השניה, בשעה שהסוכנות קראה את הישוב להתגייס לימין בעלות הברית - אותו הגיוס אשר יחד עם ה"הגנה" וחברי ארגוני המחתרת שימש אבן יסוד לארגון "צבא הגנה לישראל" (צה"ל) עמד סעדיה בראש מרכז הגיוס בת"א, עבר בכל ערי הארץ ומושבותיה לשם הוצאה לפועל את קריאת הסוכנות.
השתתף בארגון המשמר האזרחי, ששימש חלק חשוב במערכת ההגנה והשמירה על העיר.
כתב מאמרים רבים בעניני תל-אביב.
ממיסדי האחוד האזרחי ויושב ראש הועד הפועל שלו.
בפרוץ מלחמת השחרור (1948) מינתה אותו הממשלה הזמנית - כחבר מרכז ההתגיסות הישובי.
בשנות 1953-55 סגן ראש עירית תל-אביב ויפו.
בניו: שמואל, יונה .
ניסן רוטמן
נולד בה' בשבט תרנ"ד (1894) בהומל שברוסיה. לאביו מרדכי ולאמו חוה בת יוסף רוזומובסקי. כשלמד ב"חדר" על ארץ-ישראל כבר היו לו קשרים חיים עם הארץ, שכן שנתים לפני הולדתו, ב-1892, כבר עלו לארץ אבי-אביו ר' שאול רוטמן ז"ל ודודו חיים רוטמן ז"ל עם משפחותיהם והתישבו בחדרה בין ראשוניה, ובהיותו בן י"ג, ב-1907, עלה גם הוא עם הוריו והשתקעו בחדרה. ההסתגלות לאקלים החדרתי שבימים ההם היתה קשה ומרה. אחותו מתה מקדחת צהובה וגם הוא חלה בה פעמים ונאבק עם המות ויכול לו.
שלש שנים למד בבית-הספר ואח"כ יצא לחיי המעשה החקלאי ועבד במטעי "אגודת נטעים" בחפצי-בה ובגוש עטה שליד חדרה. התרועע עם אבשלום פיינברג (ראה כרך ה' עמוד 2337), שהיה אז פאר בחורי חדרה, ובאמצעותו התקרב גם לאהרן אהרנסון, שסידר בחדרה שדות ניסויים לעזרת תחנת-הנסיונות החקלאית שיסד וניהל בעתלית (ולמד הרבה ממנו), וכשפתחו הללו (יחד עם אלכסנדר אהרנסון) במלחמת-העולם הראשונה בפעולות המחתרת "נילי" (כמסופר בפרוטרוט בערכים שלהם ושל יתר החברים בכרכים ב, ה, ו, בפרקים המתחילים בעמודים : 841, 2073, 2086, 2212, 2288, 2311, 2337, 2340, 2386, 2582), נתן יד להם והשתתף בהרבה מיבצעים נועזים ומסוכנים ביותר. ומשאבד אבשלום פיינברג במדבר בדרכו הנועזה מעבר לחזיתות המלחמה למצרים, ניהל הוא את משקם של האחים בוריס וישראל-"לוליק"