Volume 7

Page 2838

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לאחדות העבודה וכשזו התמזגת עם שתי מפלגות אחרות ל"מפלגת הפועלים המאוחדת" (מפ"ם), נבחר בה לחבר המרכז והועדה הפוליטית.

בראשית מלחמת הקוממיות התגייס לשרות המולדת. פעל כנציג פועלי תל-אביב במרכז הגיוס וחבר מפקדת מחוז תל-אביב, ועם התפתחות הפעולות הצבאיות מילא גם תפקידי-פיקוד וניכרת היתה פעילותו בארגון הצבא ובקיום המוראל הצבאי והמוסר החברתי של אנשי השורה בחזיתות.

בצאתו בג'יפ צבאי מבן-שמן לכפר הכבוש גמזו בגיזרת לוד-רמלה, יחד עם חבריו המפקדים בצבא ההגנה ישראל שחורי, יחזקאל בן-דוד (פוגאץ) ויצחק מרגלית, לבקר את עמדות החיילים עלה הג'יפ על מוקש אנטיטנקי והוא נהרג בו במקום, ביום י"ג תמוז תש''ח (20.7.48), והובא לקבורה בטקס צבאי בגבעת ברנר,

צאצאיו : אריה, יואב, דינה.

הרב יצחק קמינסקי

נולד בפינסק (רוסיה) בשנת תקפיא (1821).

לאביו ר' משה קמינר (קמינסקי) ולאמו חנה לבית רפפורט (מוילנא).

למד בישיבה והיה מהראשונים שנענה לתנועת חבת ציון ועלה לארץ בשנת תרט"ו (1855) יחד עם אשתו ושתי בנותיו.

התישב בראשונה בחברון ועסק במסחר התבואה. בא במגע עם עם הארץ ודרש מעסקני הישוב להרחיב את המסחר היהודי בתוצרת חקלאית ולהגדיל את מספר בעלי המלאכה בישוב העברי, כעבור שנים אחדות נלקחה אשתו ובתו הבכירה ממנו במגפה שפרצה בחברון ואז התישב בירושלים והחליט להשקיע את כל מרצו להקמת הריסותיה ולהגדלת ישובה.

נתמנה שליח ומנהל שיירות של עולים מרוסיה. תפקיד שנמשך עד התקופה האחרונה שבה דרכי התחבורה נעשו תקינים יותר.

הפיץ סחורות הארץ ותוצרת בעלי מלאכה יהודיים ודברי אמנות. ירד לגולה שש פעמים והעלה מתוכה שיירות-שיירות של עולים ורבים מבין ותיקי הישוב עברו בהן בעלותם ארצה.

בשנת 1862 נשא לאשה את חיה בלה בת ישראל ויהודית פאריצקי מפינסק. (ליותה אותו במסעיו בשנת 1871. ובדרך באודיסה ילדה לו בת).

עיר זו היתה תחנתו העקרית בדרכו לרוסיה ולפינסק. בבית ידידו רבי שרגא פ'ייול וואגער (תלמיד חכם וחובב מסור).

שהה בגולה כשנתיים ימים ולאחר שאשתו מתה בפינסק העלה את בתו שרה עטיל ירושלימה. לאחר זה נסע בשליחות לרוסיה עוד כשלש או ארבע פעמים. אחר כך השתקע בירושלים ועסק בלמוד תורה ובעניני צבור.

נפטר בירושלים בשנת תרמ"ז (1887).

צאצאיו (מאשתו הראשונה): פריידה לאה אשת רבי יחזקאל עלזנער (אחיו של שאול עלזנער מותיקי האכרים בעקרון).

(מאשתו השניה): שרה עטיל אשת הר' אשר זאב וואגער (ראה כרך ו' עמוד 2529).

יצחק וגר (וואגער)

נולד בירושלים, י' תשרי תרנ"ג (1892).

לאביו ר' אשר זאב וואגער מנובוגרודק, שעלה לארץ בשנת תרמ"ד (ראה בכרך ששי, עמוד 2529) ולאמו שרה עטיל בת יצחק קמינסקי מפינסק (ראה את הערך שלו בכרך זה).

למד בחדר תורה בירושלים ולאחר שעברו הוריו לגור במושבות יהודה למד שם בבית ספר עברי ונכנס לעול העבודה במושבת ראשון לציון.

היה בין העובדים המקצועיים הראשונים ביקב ראשון לציון והיה פעיל ואהוב על חבריו.

נסע אחר כך לאמריקה לשם השתלמות והוסמך במקצוע החשמלאות. כשחזר, פרצה מלחמת העולם הראשונה והיה נאלץ לצאת את הארץ יחד עם אחיו כנתיני רוסיה.

במצרים התגייס לחיל הים של המשלחת הבריטית הצבאית בגליפולי. אחיו הצעיר יוסף חיים וגר (ראה בכרך ששי, עמוד 2496) שהשתתף עמו לראשונה נשאר בשרות הצבא הסדיר עד סוף המלחמה ואילו הוא חזר לאלכסנדריה במקום שקבל תפקיד - עובד ראשי וסגן מהנדס בחברה גדולה של חשמל.

עם פתיחת שערי הארץ בשנת 1919 חזר לעיר מולדתו שלא עזבה מאז כל ימיו, היה בין המומחים הראשונים שהכניסו ציוד חשמלי בבנינים צבוריים בעיר ולאחר הקמת חברת החשמל הירושלמית נתקבל בה כעובד ראשי וכאחראי על התקנת רשת החשמל בכל חלקי העיר.

נשא לאשה את רבקה לבית וויינשיין מירושליים (היתה גננת בגן-הילדים הראשון בירושלים).

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2838). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2838