Volume 7

Page 2866

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

על פני יחיעם הנצורה והצניח במו ידיו את חבילות התחמושת. הטייס, לשעבר קצין בצבא האדום, חשב כי זהו קצין-אפסנאות שנשלח לסייע בהצנחת חבילות המטען, וכשנודע לו אח"כ, שזה היה "בריגאדיר" ומפקד ההגנה בצפון הארץ, נדהם ממש ויצא מכליו בגלל השערוריה שאין למעלה ממנה: "להטיס בריגאדיר באוירון שכזה !" כבריגאדיר בלבוש אזרחי בצבא חבוש "כובעי גרב" של מדינה בלתי-רשמית עוד הספיק לנהל את הבסת "חיל השחרור" של קאוקג'י בעמק. שחרור טבריה וצפת וחיפה, לנהל את המלחמה הפסיכולוגית ולנסח את הכרוזים לערביי חיפה ועכו, כמפקד חטיבת "כרמלי". משקמה המדינה רשמית ב-14 במאי 1948, המשיך בתפקידו כמפקד חזית הצפון. ניהל את מיבצעי "דקל", "ברוש" ו"חירם" בשחרור כל הגליל התחתון והעליון (והעיר נצרת בכללם, בה הצליח להחדיר בחיילים את הכרת החובה להזהר מכל פגיעה במקומות המקודשים לעולם הנוצרי) ואף בכיבוש שטח מעבר לגבול הלבנון. לשיא הסיפוק האישי ודאי הגיע כשנכנס כמפקד הצבא המנצח והמשחרר למבצר עכו, אליו הובא לפני שנים לא רבות כבול בשלשלאות והוחזק בו כאסיר ב"עוון" יצירת גרעין לצבא זה והכשרתו לנצחונותיו, ואת פרשת חלקו במלחמת הקוממיות תיאר בספרו "מערכות צפון" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1949).

בשנות פעולתו החקלאית והצבאית השתתף גם בפעילות מדינית פנימית כחבר מועצת ההסתדרות ומועצת הקיבוץ המאוחד, היה פעיל במפא"י ופרש ממנה לסיעת "לאחדות העבודה'', בה היה חבר המרכז, ועם התמזגותה ביחד עם "השומר הצעיר'' ופועלי ציון שמאל ל"מפלגת הפועלים המאוחדת" נבחר גם בזו למועצה ולמרכז והשתתף בהנהגה, בלי התלהבות ושקידה יתרות, כיתר חבריו בצמרת הקיבוץ המאוחד וה"הגנה", וכשהתפרקה המפלגה ה"מאוחדת" ליסודותיה, חזר עם חבריו מהקיבוץ המאוחד למפלגה המחודשת "לאחדות העבודה פועלי ציון", ונבחר בה לחבר המרכז וכן נבחר ברשימתה לכנסת השלישית.

בגלל הניגודים שבמדיניות בין סיעתו ובין העומדים בראש השלטון פרש מהצבא בעקבות יתר חבריו שהיו אתו בצמרת הפיקוד ונגש להמשיך בלימודים, שהוכרח להפסיק בנעוריו בגלל קשיים חמריים, וגם בזה הלך בעקבות חבריו שפרשו מהצבא. אחרי סיור לימודים בחו"ל נכנס לאוניברסיטה העברית בירושלים ללמוד היסטוריה, פילוסופיה ושפות (לאטינית וצרפתית) וחקר הכלכלה והחברה. (כאן הגיע פעם לתפקיד "מרצה לשעה אחת", כשהמרצה להיסטוריה הגיע בהרצאתו על העבר של עכו לסיום הפרשה בכניסת צה"ל לבין חומותיו, מסר המרצה ל"משה" את מקומו על הקתדרה וביקש ממנו לספר לחבריו התלמידים "ממקור מהימן ביותר" של בעל המעשה עצמו, כיצד התרחש המאורע). אח"כ השתלם באוניברסיטת פאריס, בה שימש גם בתפקיד שליחות מטעם תנועת החלוץ העולמית הקשורה בקיבוץ המאוחד ומטעם מפלגתו המחודשת אחרי צאתה ממפ''ם, וגם בתפקיד עתונאי בשליחת כתבות לקביעות על הח

יים המדיניים והחברתיים והאינטלקטואליים בבירת צרפת לעתון מפלגתו - "למרחב" - עד שב-1955 חזר ארצה לפעילות בחיים המדיניים.

נבחר לכנסת השלישית ונתמנה לשר התחבורה.

בנותיו : יהודית, אבישג .

ד"ר יוסף אבן-אודם (רובינשטיין)

נולד בשאקי (ליטא), י"ב אב תרס"ז (23.7.1907). לאביו הסינאטור הרב יצחק רובינשטיין (הרב הראשי בוילנה וחבר הסינאט הפולני) ולאמו אסתר (סופרת ונואמת עברית) בת הרב חיים ירמיהו פלנסברג משאקי (ליטא), גאון ומחבר תורני מפורסם בדורו.

קבל חנוך מסורתי, למד באוניברסיטה רפואה וקיבל תואר: דוקטור לרפואה.

עסק בפעולה צבורית פוליטית-תרבותית בוילנה.

היה מזכיר הועד המנהל של הספריה היהודית המפורסמת ע"ש סטרשון בוילנה.

עלה לארץ בשנת 1933.

רופא המושבה הרצליה (זה כ-20 שנה).

כתב מאמרים רבים מדעיים-בלשניים ב"הרפואה", ב"השדה" ועוד. פעל ופועל ע"י חקירותיו הבלשניות וחידושיו הלשוניים, החודרים מאליהם ללשון העברית (ביחוד ללשון הרפואה).

ספרים: "כתיב עברי חדש" (וילנה-תל-אביב, 1933); "על שפת לשון" (תש"י); "לשון לימודים", ספרהיסוד למונחי רפואה ומדעי הטבע, בעשרה כרכים (כרך א', 440 עמודים, תשי"א); ''ילקוט קצר", ליקוט וקיצור ערכים שימושיים מתוך "לשון לימודים" (חלק א', תשי"ג - 752 עמודים, עד אות "מ''; חלק ב', תשט"ו - עד עמוד 1236 - עד אות "ע" ; חלק ג', תשט"ז - עד אות "ק" - בדפוס).

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2866). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2866