Volume 7

Page 2873

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפברואר 1921 עלה לארץ.

עבד בתור פועל חקלאי בתל-צור, בקבוצת שוני ובבת-שלמה (ע"י זכרון יעקב), בבנימינה, אצל אכרי זכרון-יעקב ובפרדסי הבארון בפתח-תקוה.

במשך זמן היה שומר בפרדסים ולקח חלק בהגנת פתח-תקוה וכפר סבא.

היה מהיהודים היחידים שחרשו את אדמת "הדר" ע"י חדרה ובואדי פאליק.

מהראשונים שהתנדבו לעזור למתישבים בעמקיזרעאל.

היה היהודי הראשון שעלה על אדמת עמק-חפר ע"י הכפר אום-חלד (כיום נתניה), חרש את התלם הראשון על אדמתה, וקבל באוהלו את המתישבים הראשונים של נתניה שבאו מהגליל.

היה מנהל הקואופרטיב "אחוד-רגב" בפתח-תקוה, במשך שנים רבות, וחבר במוסדות שונים ובקואופרציה שרותית.

בשנת 1937 נשא לאשה את שושנה בת אברהם דוד גולדברג (נפטרה בתל-אביב, ג' תשרי תש"ח-17.9.1947) ובשנת 1949 נשא בזיווג שני את דבורה בת חיים סונדק (ממשפחת הרב אונטרמן, הרב הראשי לתל-אביב ויפו).

השתתף בקביעות בעלונים שהוצאו ע"י הקואופרטיב לתנועה.

כיום פרדסן וסוחר בחמרי ברזל ובחלקי מכוניות.

בנו (מאשתו הראשונה): אהרן .

יוסף קריגר

היה ידוע בשם "יוסעף קריגר אפנדי" .

יחד עם יהושע שטמפר (ראה כרך א', עמוד 50) ואחרים עלה רגלי לארץ בשנת תרכ"ט (1869) דרך הבלקן, תורכיה, עירק וסוריה.

היה היהודי הראשון שביקר ב"מערת המכפלה" ברשות הממשלה התורכית.

היה מזכירו של הפחה הירושלמי ראוף פחה. היה המוציא והמביא כל עניני הממשלה התורכית בירושלים, מקבל פני מלכים ושרים וממלא מקום הפחה בשעה שהיה נעדר מהעיר.

היה זמן מה קונסול יון בירושלים.

שלט בשפות אירופה. איש יפה תואר היה. ברכבו על סוסו לבוש בגדי שרד, חרבו על ירכו ואותות הכבוד על חזהו, היה עושה רושם על השכנים הערבים, שכבדוהו והוקירוהו מאד. היה נקי כפים ובר הלבב. יהודי נאמן לעמו וארצו ועזר לעסקני הישוב בבקשותיהם לממשלה, והקל בכל הזדמנות לישוב הישן אז.

עזר ל"ועד חלוצי יסוד המעלה" ברכישת הקרקעות ליסוד ראשון לציון (בתור מזכירו של הפחה בירושלים). היה בין לוחמי המסיון בירושלים.

בשנת תרמ"ג (1883), כשביקר בירושלים הגנרל וואלי , ציר אמריקה בקושטא, מלא הפחה את ידי קריגר לערוך לו קבלת פנים. מפני סבה ידועה, לא ערך את קבלת הפנים כראוי, והציר דרש את פטוריו. המסיונרים, שקריגר לחם נגדם, האשימו אותו באי הצלחת קבלת הפנים, ואז התפטר. הוזמן לקושטא לתפקיד יותר חשוב, כתשלום עבור עבודתו הנאמנה

בירושלים. נתקבל בכבוד בקושטא גם אצל המלך ונתמנה לנהל בסלוניקי את ביאת הכח של ממשלת תורכיה. שם שירת במשך עשר שנים בהצלחה. עבר לרודוס בתפקיד חשוב, והשולטן נתן לו תואר "אקסילאנס" (הוד מעלתו).

היה מכובד ואהוב בחוגים המדיניים ונתכבד בכמה אותות כבוד גדולים, מידי כמה מלכים באירופה.

בשנת 1904 ישב בקושטא בתור חבר הועד אשר בבית מועצת שר ההשכלה ומבקר הספרות הזרה בתורכיה.

נפטר בקושטא (תורכיה) בחדש אלול תרס"ד (1904).

צאצאיו: צפורה אשת שלמה עמיאל ועוד.

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2873). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2873