Volume 7

Page 2880

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בגורל עם ישראל. על שירים אלה קיבל בשנת תש"ח, ביום הולדתו ה-75 של המשורר ח. נ. ביאליק , מטעם עירית תל-אביב את פרס ביאליק לספרות יפה. את הפרס בסך 100 לא"י, מסר למר יצחק בן צבי , נשיא הועד הלאומי בימים ההם, שי לעזרה לילדי ישראל בעיר העתיקה בירושלים, שהיתה במצור של האויב מאז פרוץ מלחמת הקוממיות. שיריו אלה ואחרים שהוסיף עליהם כונסו ויצאו בספר הגרנדיוזי "רחובות הנהר ספר האיליות והבנות", שיצא בתשי"א (1951) בהוצאת שוקן בתל-אביב.

רבים משיריו מפוזרים בעתונים, ירחונים ומאספים שונים.

תרגם : "הודו" לפרץ הירשביין.

עיבד : "זאב ז'בוטינסקי -, חייו ופעולותיו" ליערי-פולסקין.

חוץ מספריו באידית, שחיבר והוציא לפני עלותו לארץ, המוזכרים למעלה במקומם, מסתכמת סדרת ספריו העבריים שיצאו עד עתה כדלהלן: "אימה גדולה וירח" (תל-אביב, תרפ"ד); "הגברות העולה" (תל-אביב, תרפ"ו) ; "אנקריאון על קוטב העצבון" (תל-אביב, תרפ"ח); "כלפי תשעים ותשעה" (הוצאת "סדן", תלאביב, תרפ"ח); "חזון אחד הלגיונות" (תל-אביב, תרפ"ח); "כלב בית" (הוצאת "הדים" תל-אביב, תרפ"ט); "אזור מגן ונאום בן-הדם" (ירושלים, תר"ץ) ; "ספר הקטרוג והאמונה" (תל-אביב, תרצ"ז); "מן החכליל ומן הכחל: מהלך על ארץ רבה" (תש"י) ; "רחובות הנהר - ספר האיליות והכוח" (הוצאת שוקן, תל-אביב תשי"א).

חוץ מרשימות הערכה לשירתו בעתונים ובכתבי עת נכתבו עליו: אורי צבי גרינברג - משורר מחוקק, ספר מאת חברו ד"ר י. ה. ייבין (מונוגרפיה, תרצ"ח); "אורי צבי גרינברג - משורר אדנות האומה" (מסה), חוברת מאת אריה ליפשיץ ("ספרית השעות", הוצאת "גחלת" בע"מ, תל-אביב תש''ה); דוד כנעני , "לנוגע עץ רקב, לבחינת שירתו של א. צ. גרינברג" (תש"י) ; בעקבי השיר, הראשונה לסדרת חוברות לדברי הערכה ומחקר על שירת אורי צבי גרינברג בעריכת ד"ר י. ה. ייבין (הוצאת "המילוא", ירושלים, תמוז תש"ט) וכן כתבי מאמרים רבים בעתונות, בשבועונים ובירחונים.

אחרי קום המדינה נבחר לכנסת הראשונה ברשימת "חרות".

בשנת 1950 נשא לאשה את עליזה בת דוד גורביץ. צאצאיו; חיים אליעזר, בת-שבע שלומציון, רבקה חבצלת, לב ציון, יוכבד רבקה.

בטבת תשט"ו החליטה ועד השמות של עירית רמת גן לקרא את אחד הרחובות היפים בעיר בשם "רחובות הנהר", על שם ספרו האחרון; רחובות הנהר - ספר האיליות והכח".

ישראל גלילי (ברצ'נקו)

נולד בסיון תר"ע (1910) בבראילוב (באוקראינה). לאביו גרשון ברצ'נקו (רוקח, מחובבי ציון ואח"כ מראשוני הציונים, פקיד בחברת החשמל בחיפה) ולאמו לאה בת משה ליב שו"ב - פריסטאב (דור שמיני לר' לייב שרה'ס , מתלמידי הבעש''ט, לעת זקנה מהטפוסים המופלאים והאהובים בבית-הכנסת נוה צדק בתל-אביב).

הדוד יצחק, אחיו של האב עלה לארץ סמוך לסוף תקופת העליה השניה, ואת הבן הבכור, יוסף שלח האב, כציוני ותיק ונאמן, להתחנך בגימנסיה הרצליה ביפו, בשכונתה החדשה תל-אביב. וכשהודיע יוסף על החלטתו האיתנה להשאר בארץ ולא לחזור עוד לרוסיה, החליט האב לעלות עם כל משפחתו בעקבות בנו, ולפניו שלח את אשתו ושני בניו הנותרים, על מנת שתכין דירה ביפו או בתל-אביב, וכאשר אך יחסל את עסקיו ויהפוך את רכושו למזומנים, יבוא גם הוא, - וכך הגיע ישראל גלילי (אז ברצ'נקו) עם אמו לארץ בהיותו בן ארבע.

זה היה בקיץ 1914. האם שכרה דירה והחלה להסתדר, ובדואר שיבוא באניה מרוסיה היתה צריכה לקבל מבעלה כספים למחיה. אך האניה והכסף לא באו, כי בינתים פרצה מלחמת העולם ונותק הקשר בין האב המפרנס ברוסיה ובין המשפחה בארץ. האם פתחה בדירתה הדלה כעין פנסיון לגמנזיסטים מחוסרי משפחה (רובם גם הם מנותקים מהוריהם. מפרנסיהם שברוסיה) ובעבודה מפרכת ובאמנות-החיים של "האם היהודיה" קיימה את עצמה וילדיה. אחר-כך גורשה גם היא וילדיה מהעיר בעת הגירוש הכללי של התושבים ב-1917 וחזרה עם החוזרים אחרי המלחמה, וב-1921 הגיעו גם האב והבת בחוסר כל מרוסיה המתהפכת, והמשפחה המאוחדת נכנסה למאבק התמידי על הקיום.

בשנות המלחמה התחיל ישראל ללמוד בגן ילדים ואח"כ בנוה צדק. גם בגירוש למד קצת בין ילדי הפליטים, וכשחזרה המשפחה לנוה צדק ועדיין לא אורגן

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2880). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2880