Volume 7

Page 2883

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ארץ ישראל על רקע ההגות האינדיווידואליסטית האופיינית לקו ייחודו של משורר זה והמבקר א. קריב כותב עליו "בשיריו מורגשת אישיות שירית בעלת אוטוריטה משלו".

בשנת 1942 עובר לתל-אביב וכאן כתב את שיריו "שירי החושך והראות", שבהם מובע סיכום השקפת עולמו השירית של המשורר המתקרב וחוזר להוויה הדתית. המבקר ש. צמח כותב עליו: "יחיד במינו הוא" והמבקר י. זמורה: "יש טעם ומשקל עצמיים לשירה זו".

אותה תקופה ערך את הספר "אדם בכפר", אנטלוגיה של הספרות העברית על נושא הכפר (בהוצאת הסוכנות היהודית ו"גזית").

בשנת 1942 מצטרף למערכת "הארץ" בתל אביב וכעבור שלוש שנים עוזב אותו, כדי להוציא בעצמו את השבועון "הד ירושלים" ואת הוצאת הספרים "ספריית השעות", שהוא יסד שנה קודם לכן ואשר שמה לה למטרה להביא את מיטב הספרות העברית והמתורגמת לציבור הקוראים הרחב במחירים עממיים.

בשנת 1947 הוציא וערך את עתון הילדים "מיקי מעוז" - עתון ילדים הראשון בעברית בשלל צבעים.

בשתי ההוצאות הנ"ל השתתף ידידו יעקב מיבר (ראה בכרך ד, עמוד 1836).

בשנת 1948 חזר למערכת "הארץ" בתל אביב. בשנת 1951 הועבר לירושלים לשמש כראש מערכת "הארץ" בבירה.

חבר המועצה הספרותית של אגודת הסופרים; סגן יו''ר אגודת העתונאים בירושלים; חבר "בני-ברית".

מלבד ספריו הנזכרים לעיל, תירגם מיצירות בודליר, רימבו, וורלן, פושקין, טולסטוי, צ'כוב, בלזק, מופסן שקספיר ועוד. לאחרונה תירגם ספר שירים של המשורר הקלסי הרומני מיכאל אמינסקו.

נשא לאשה את עליזה בת פרידריך מאוטנר .

צאצאיו: נועה, שאול.

ד"ר ליאון כהן (קוגן)

נולד בקישנוב (רוסיה) בשנת תרכ"ג (24.12.1863). לאביו ליזר קוגן ולאמו ריזה.

קבל חנוך באוניברסיטה לרפואה בוינה וקיבל תואר: רופא פנימי ומנתח.

הצטרף לחובבי-ציון בצעירותו כשהיה סטודנט בוינה.

כשד"ר תיאודור הרצל יסד את התנועה הציונית הצטרף אליה בין הראשונים והיה מראשי הנואמים באספות ובועדים ציונים שונים בקישנוב, איפה ששימש כרופא.

בשנת 1905 היה ציר לקונגרס הציוני בבזל. נשא לאשה את אוגינה בת גריגורי קוגן.

בשנת 1906, לאחר הפרוגרומים בקישנוב, עלה לארץ.

בבואו לארץ נתמנה לרופא הגמנסיה "הרצליה" שנוסדה נ-1905 ביפו. וכן נתמנה לרופא בבית החולים

היהודי בנוה שלום - ביפו, וכן שימש כרופא לכמה מושבות ביהודה.

בשנת בואו לארץ (1906) יסד את המכבי ביפו יחד עם יחזקאל חנקין (אח"כ מחברי "השומר") ועוד. עשה רבות לשאלת הבריאות של הנוער בארץ.

הקים קלינקה ביפו ורפא חולים יהודים וערבים. אצל עניים לא קבל כסף.

עבד קשה וחלה נסע לשוויצריה לרפוי. נפטר בוויסנבורגבד (שוויצריה), א' אלול תרס"ח (28.8.1908).

בנו: ג'הן (יונה) קוגן (בלונדון).

אברהם אריה ענדע

נולד בירושלים, כ"ט שבט תרכ"ג (1863).

לאביו הר' אביגדור צבי ולאמו שרה בת הרב אברהם ליב שליפר (אביה עלה לארץ בשנת תר"ב (1842). בעיר מולדתו לבוב שימש כראש השוחטים בפני גאוני הדור בעל "מפרשי הים" והיה ממקורביו של האדמו"ר ר' מאיר מפרמישלן. בן 34 היה כשעלה לארץ עם אשתו וארבעת ילדיו, שהבכירה היתה בת 8, ועזב בגולה פרנסה שהיתה מצויה לו בשפע וכבוד. הוא נתקבל בירושלים לשו"ב בשכר של חצי מג'ידי לחדש, סכום אשר גם בימים ההם לא הספיק אף ללחם צר. אבל מרוב אהבתו לארץ קבל את יסורי העניות בשקט וברצון. עשה מעשה נועז בימים ההם - פרץ את "ההפליה הגזעית"... בזה, שהוא היהודי האשכנזי האירופי השיא את אחת מבנותיו לבן העדה המזרחית, למר יצחק מטלון, מהפרדסנים היהודים הראשונים בארץ ואבי משפחת מטלון המפורסמת. בתו הבכירה שרה (ענדע) הנ"ל היתה מהעשרה הראשונים שהתישבו בשכונת "בית יעקב" (תרל"ז-1877) בירושלים, שלפי תנאי "איהתחבורה" ששררו בימים ההם מחוץ לחומה, היתה שכונה זו מרוחקת מאד מהעיר ומנותקת כמעט לגמרי ממנה. בין כל יתר הקשיים שהיו למתישבים בשיכון רחוק זה, הורגש קושי מיוחד בהשגת מילדת במקרים

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2883). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2883