מזכיר מחלקת ההתישבות של המרכז החקלאי, מנהל מחלקת הקשרים הצבוריים ב"העברה", המזכיר הכללי של הועד הארצי למען החיל היהודי.
חבר מרכז מפא"י, חבר הועד המנהל של הטכניון העברי בחיפה, יו"ר הנהלת "עם-עובד", יו"ר הנהלת קפת הפועלים והפלאחים העמלים, חבר האכסקוטיבה של האינטרנציונל הסוציאליסטי, חבר האכסקוטיבה של הארגון הסוציליסטי האסיתי, חבר ההנהלה של הוצאת הספרים הסוציאליסטית האסיתית.
חבר הועדה המרכזת של הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית בישראל, מנהל המחלקה המדינית ומנהל המרכז לתרבות ולחנוך של ההסתדרות.
ציר לקונגרס הציוני האחרון, ציר לקונגרס השני והשלישי של האינטרנציונל הסוציליסטי, ציר לקונגרס הראשון של המפלגות הסוציאליסטיות באסיה.
שליחויות בימי מלחמת העולם השניה.
כתב מאמרים ב"הארץ" (בעריכתו של מ.גליקסון ), "דבר" "טורים", ובעתונות בהו"ל בעברית, אידיש וצרפתית, בעיקר בעניני ספרות ובעיות כלליות שונות.
צאצאיו: אריאלה, אהרן .
שמואל עדן (ענדא)
נולד בירושלים, כ"ח ניסן תרמ"ה (1885). לאביו ר' אברהם אריה ענדא (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו לאה בת ר' זוסמן כהן. קבל חנוך מסורתי בתלמוד תורה ובישיבה. שולט בשפות זרות שונות.
בשנת תרס"ה נשא לאשה את חיה שרה בת ר' מרדכי גוטשטין. בעודו צעיר לימים חתר לקראת איחודו של "הישוב הישן". ישוב זה היה נתון אז ליחס של זלזול והשפלה, וגם הוא עצמו לא היה חדור בטחון עצמי ואמונה בכוחותיו. עם גמר מלחמת העולם הראשונה והתחלת התארגנותו של הישוב בארץ הרגיש במיוחד את הצורך הדחוף לארגן וללכד את הצבור החרדי, לעמידה זקופת קומה ואומרת כבוד, להגנה על זכויותיו ולשמירה קפדנית על צורתו הרוחנית, צורת ישראל סבא. למטרות אלו יסד יחד עם חבריו הרב משה בלוי (ראה כרך א', עמוד 175) והרב מנחם מרדכי פרנקל את "אגודתישראל" הארצית אשר התפתחה במשך זמן קצר לתנועה ענפה ורבת ממדים והמקיפה כיום חלק גדול מהיהדות החרדית בארץ. כן לקח חלק פעיל ביסודו של "ועד העיר האשכנזי" (שני הארגונים הנזכרים נוסדו ועמדו תחת חסותם ונשיאותם של הרה"ג יוסף חיים זוננפלד (ראה כרך א', עמוד 61) והרה"ג יצחק ירוחם דיסקין. במשך שנים חבר הנהלת ועד העיר האשכנזי וחבר הועד הפועל של אגודת ישראל בא"י.
חבר המועצה של עירית ירושלים (15 שנה).
חבר "הלשכה המאוחדת" (מיסודה של הסוכנות היהודית, בהנהלת קולונל (אח"כ - בריגדיר) פרידריק הרמן קיש (ראה כרך ה', עמוד 2329) למשא ומתן עם הערבים.
חבר בתי דין ממשלתיים וועדות משפטיות ואחרות. עד לפרישתו מעבודה - המנהל האדמיניסטרטיבי של בית היתומים דיסקין (ע"ש הרה"ג משה יהושע יהודה ליב דיסקין , מייסד המוסד).
תודות לעמדתו התקיפה ולמאמציו הממושכים נגאל מחוץ לתחומי העיר המגרש רחב הידים שעליו הקים אח"כ את בנין בית היתומים דיסקין (בנשיאות בן המייסד הרה"ג יצחק ירוחם דיסקין). הוא שאף להרחיב את גבולותיה של ירושלים והאמין שהקמת בית מפואר מחוץ לעיר אשר ירכז בתוכו מאות יתומים תמריץ אנשים אחרים ללכת בעקבות המוסד ולבנות בקרבתו. ואמנם עוד בזמן הבנייה התחילה הסביבה השוממה להתפתח. בזה אחר זה נבנו שם שכונות נאות ומוסדות שונים ובהמשך הזמן הפך המקום המרוחק והמנותק הזה מרכז לישוב גדול. פורח ושוקק חיים.
כתב מאמרים על נושאים שונים.
צאצאיו: עליזה אשת ישעיהו וינוגרד (פקיד, סופר, עסקן), משה עדן (מכונאי), אבינעם עדן (שופט ), אלקה אשת שלמה תוסייה כהן (עו"ד), מנוחה עדן (גננת).
אסתר רייזה הוכברג
נולדה בשנת ת"ר (1840) בטולצ'ין שבפלך פודוליה (רוסיה) להוריה אברהם וחיה ויינשטיין .
קבלה חנוך מסורתי.
כשהשתדל הצאר ניקולאי הראשון למשוך יהודים לעבודת האדמה והקצה קרקעות לכך והבטיח שחרור מהצבא לבני המשפחות המתישבות על הקרקע, עבר אברהם ויינשטיין עם משפחתו למושבה היהודית דומברובני שבפלך בסראביה.
שם נישאה למרדכי הוכברג (ראה כרך א', עמוד 410) בן נתנאל הוכברג ממדז'יבוז', שגם הוא וביתו התישנו מהטעם האמור בדומברובני (שבניו יהיו פטורים מהצבא).