Volume 7

Page 2916

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בנימין מאיר

נולד פולטיציני (רומניה) כ''ה תשרי תרס"ז (14.10.1906).

משה מאיר

נולד פולטיציני (רומניה) בשנת תרס"ט (יוני 1909).

מרדכי מאיר

נולד פולטיציני (רומניה), כ''ה תמוז תרע"א (21.7.1911).

לאביהם הרב שלום שכנא מאיר (ראה כרך ששי, עמוד 2537 ולאמם כנה בת ר' שניאור זלמן שכטר (חרשתן מפורסם וגאון בתורה, בפולטיצני שבמולדבה - רומניה) נספה בתאונה בפרדס חנה, בתשעה באב תרצ''ו (28.7.1936).

במאי 1921 עלו יחד עם הוריהם ואחותם לארץ.

בוגר הגמנסיה "הרצליה'', מחזור י"ג, בוגר אוניברסיטה בברין (צ'כוסלובקיה) בהנדסה אזרחית.

נשא לאשה את טובה (גיזלה) בת אליהו לוריא .

בנותיו: דיצה, ורדה.

בוגר הגמנסיה "הרצליה", מחזור ט''ו.

היה חבר קבוצת הכדור רגל "אלנבי", תל-אביב.

בשנת 1935 נשא לאשה את שרה בת משה כהן.

בנותיו: כנה. רנה.

בוגר הגמנסיה "הרצליה" תלאביב, מחזור ט''ז.

היה חבר קבוצת הכדור רגל "אלנבי", בתל-אביב.

בשנת 1941 נשא לאשה את רבקה בת יעקב פרלשטיין (ראה כרך א', עמוד 315).

בניו: שלום יעקב (שי), אבי, רון.

אחרי פטירת האב (26.10.1929))עברו עם האם והאחות לפרדס חנה. רכשו 25 דונם אדמה, רפת עזובה, ויום יום יצאו שלשת האחים לעבודה - כפועלים שכירים בפרדסים ובשדות. במשך הזמן למדו את תורת השרברבות ונעשו לבעלי מקצוע בסביבה. קבלו לידיהם גם עבודות קבלנות בנטיעת פרדסים ועיבודם מידי הפיק"א ומשקיעים אנגלים.

לפי הצעתו של האח הצעיר מרדכי הסכימו 20 אכרים בפרדס חנה ליסד "קופת מלוה חקלאי" ורכשו מניות. מרדכי מונה למנהל "הבנק" (אחרי שעות העבודה בפרדסים) במשכורת של שבע לא"י לחדש. האחים הצליחו להרבות בפקדונות ובמכירת מניות.

בשנת 1938 החליטו להקים "שיכון" של 100 בתים, בין פרדס חנה וכרכור, בשם "תל-שלום", לזכרו של האב. תמורת 265 לא"י התחייבו למסור דירה בת שני חדרים ושני דונמים אדמה.

העליה במחירי חומרי הבנין, שבאה עם פרוץ מלחמת העולם השניה, בלעה את כל רווחיהם של השנים האחרו

נות (כ-15.000 לא"י) והכניסתם לחובות, ונאלצו לעזוב את פרדס-חנה ולעבור לתל-אביב.

ההצלחה באה אליהם בצורת המלצה של מנהל מחלקת התעשיה של הסוכנות היהודית, שהציע להם להתענין בשני בחורים (חימאי ומהנדס) שהמציאו שיטה לייצר גפרורי שעווה. אותה תקופה שרר מחסור חמור בגפרורים, בגלל קשיי יבוא עצים.

הם החליטו לייצר גפרורי שעווה. הקימו בית חרשת קטן בשם "דונגית" בירושלים והתוצרת היתה טובה.

שם הגפרורים הא"י הגיע גם לארצות השכנות שסבלו מחוסר גפרורים. בפגישה עם הערבי הנוצרי צ'ארלס כיתאני, מעשירי הלבנון, הצליח האח משה להגיע אתו לידי הסכם, לפיו יקימו האחים מאיר ודודם חיים שכטר - שהתאגדו בחברת "פלמה", מפעלים דומים לדוגנית בבירות ובבגדד.

היות והמכונות לא התאימו לצרכי ייצור מוגבר, החליטו לשכללן ולהתאימן לעבודה. התקשרו עם המהנדס תיאודור הופמן (כיום גיסם, נשא לאשה את אחותם טובה)

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2916). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2916