Volume 7

Page 2938

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בניסן תשט"ו (אפריל 1954) עלה לארץ לעמול בראש אוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' לתולדות ישראל וספרותו.

היה ציר בקונגרסים: הכ"א בגינבה (אוגוסט 1939) והכ"ג בירושלים (1951).

כתב מאמרים שונים; ב"עברי" "הדואר", ספר השנה "בצרון", "שבילי החנוך באמריקה" ובעתונים האידיים שם, והיה עורך "אונזער שטימע (1926-28).

עורך "החורב" (מאסף מוקדש לתולדות ישראל וספרותו. יצאו לאור - אחד עשר כרכים בשנות 1933-54).

"תרגום יונתן" (1928), "תרגום כתובים" (1944) ו"מחברים בתקופת בית שני" (1950).

בנותיו; חיה נחמה אשת שמואל יעקב ספילפוגל (מורה בדברי ימי אנגליה בהונטר קולדג', ניו-יורק); בתיה דינה (מורה למוסיקולוגיה בוואסר קולדג' פוקיפסיני).

יעקב בר-מדות (וייסבלאט)

נולד בי"א ניסן תרנ"ט (1899) באליבסף, (רוסיה). לאביו הרב מרדכי דב וייסבלאט (רב בז'יטומיר,

דודו, אחי אביו היה הרב מנחם וייסבלאט מגאוני אוקראינה, רב ראשי בקיוב עשרות בשנים ומחבר ספרים תורניים ולוח עולמי) ולאמו גיטל בת בנימין גוטמן.

למד בחדר ובישיבה, ובעיקר מפי אביו הרב, ובלימודים כלליים השתלם בבית-ספר עברי.

בשנת תר''פ (1920) נשא לאשה את רבקה חיה בת ברוך מרדכי שארום מאמילצינה שבאוקראינה.

באותה שנה הצליח לצאת מהמהפכה הרוסית לחלק המערבי של ווהלין, שהיה אז תחת שלטון פולני, ונכנס לעבודת-מינהל ציונית כמזכיר הועד הגלילי של ההסתדרות הציונית בווהלין, שמושבו היה ברובנה. בעבודתו זו ראה לא מתן שעות לעבודה משרדית תמורת המשכורת (שלא היתה גדולה), אלא שטח לפעילות למען משאת-נפש ציונית, ובהתאם לכך התמסר לעבודה מסורה

בלב ונפש ובכל הכח ובלי הגבלות של שעות-במשרד לגיוס הנפש והרכוש של יהודי ווהלין לכל המפעלים הלאומיים והציוניים, וביחוד לקרן היסוד, בראשית הופעתה בתביעתה כלפי יהודי התפוצות, והיה מזכיר ומנהל הלשכה המחוזית של קרן היסוד לווהלין, חבר הועדים המקומיים של ההסתדרות הציונית ושל קרן היסוד ברובנה, וכן היה פעיל גם בעבודת ההווה לביצור הקיום החמרי של היהודים במקומות מגוריהם, ונתן מזמנו גם לפעילות בבנק העממי היהודי ברובנה.

עלה לארץ ב-7 לנובמבר 1932 ונכנס לעבודת מינהל במרכז הציונים הכלליים בתל-אביב. כשהתפלגו הציונים הכלליים בועידת קראקוב ב-1935 ל"ברית" ול"התאחדות", המשיך בשרותו כמזכיר המרכז של "ברית הציונים הכלליים" ומזכיר שבועונם "הציוני הכללי". אחרי איחוד שני הפלגים במאי 1945, שגם הוא תרם לו חלק ניכר בפעולת-שיכנוע אישית, המשיך בשרותו כמזכיר כללי של הסתדרות הציונים הכלליים.

עם גידול המפלגה והיקף התפקידים במינהל, נטל על עצמו ב-1946 את תפקיד המזכיר הכללי של סניף תל-אביב, הגדול בסניפי המפלגה בארץ, וריכז וניהל את פעולותיו הענפות וממשיך בכך וגם בעבודה צבורית נוספת כחבר הנהלת הועד הארצי לקרן היסוד, חבר הנהלת אשראי וחסכון של הציונים הכלליים וכו'.

פרסם מאמרים רבים בעתונות הציונית הכללית בארץ ובגולה, וביחוד ב"הבוקר".

זאב אליהו (וואלף) זילברשטיין

נולד בירושלים, כ"ח חשון תרמ"ד (סוף 1883).

לאביו משה בן-ציון (ראה בכרך זה) ולאמו דינה בת ישראל ליב וידמן

קבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות בירושלים והשתלם בשפות.

נשא לאשה את צביה בת ר' אברהם רוקח (הרוקח של בית החולים "בקור חולים" בירושלים. ראה את הערך שלו, בכרך זה).

APA citation

Tidhar, D. (1956). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 7, p. 2938). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/7/2938