אלוף-משנה חיים (ויויאן) הרצוג
נולד בי"א תשרי תרע"ט (17.9.1918) בבלפאסט שבצפון-אירלנד.
לאביו הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג (אז רב ראשי לאירלנד וכיום הרב הראשי לישראל - ראה כרך ד' עמוד 1979) ולאמו שרה בת הרב שמואל יצחק הילמן (ראה כרך ד' עמוד 1796).
למד בבי"ס עממי ותיכון בדובלין, בירת אירלנד החפשית, השתלם גם בשפה האירית שהוקמה לתחיה אחרי שחרור המדינה, ובבית למד מפי מורים פרטיים מקרא ומשנה ותלמוד ושפה עברית.
היה חבר פעיל ואח"כ מדריך בתנועת הנוער הציוני "הבונים", פעיל גם בספורט ובגיל 16 זכה באליפות דובלין באיגרוף (משקל קל).
כשגמר את ביה''ס התיכון וקיבל תעודת-בגרות לונדונית בגיל 17, הציע לו אביו להשתלם בידיעת התורה בטרם יגש להשתלמות במקצוע שיבחר לו והעמיד לפניו את הברירה לנסוע ללמוד בישיבת מיר שברוסיה הלבנה (אז במזרח פולין) או ב"ישיבת חברון" בירושלים, והוא בחר בירושלים ובא ללמוד כאן ב-1935. משפרצו המהומות הערביות ב-1936 היה פעיל גם ב"הגנה", עשה את כל האימונים והתרגילים ומילא תפקידי מגן בעיר העתיקה, ברמת רחל וביתר המקומות המסוכנים, בירושלים ובסביבה. באותו זמן היה גם תלמיד בית-הספר הממשלתי למשפטים, אך עיסוקים אלה לא הפריעו את התקדמותו בלימודי ש"ס ופוסקים בישיבה.
ב-1937 נבחר אביו לרב ראשי לארץ-ישראל וכל המשפחה עלתה לארץ. באותה שנה יצא הוא ללמוד משפטים במכללת לונדון. השתתף בפעילות בחיי הסטודנטים, ערך את הבטאון הפוליטי שלהם, נבחר ליו"ר הסתדרות הסטודנטים הכללית של האוניברסיטה ואח"כ גם ליו"ר הסתדרות הסטודנטים היהודים באנגליה ובאירלנד, ארגן חזית ליבראלית-לייבוריסטית לבלימת ההשפעה הגוברת של הקומוניסטים בתא מפלגת העבודה של הסטודנטים, ובאחד הויכוחים הסוערים בין שני המחנות, כשסודנט קומוניסטי יהודי מארץ-ישראל נשא נאוםהשמצה נגד הישוב העברי בארץ, נגש אליו הרצוג והפיל אותו ארצה במכת "מגל" שבאמנות האיגרוף, ובבירור שנערך מטעם ועד הסטודנטים למשפטים נקבע, שהוא נהג כשורה ולא פגע בנימוסים. גם כשלמד אח"כ בקמברידג' היה פעיל בארגון הסטודנטים היהודים ובעריכת אחד מבטאוני האוניברסיטה.
כשפרצה מלחמת העולם התנדב לצבא הבריטי, אף כי כנתין זר היה פטור מגיוס. עבר את האימונים הראשונים ביחידה האוניברסיטאית והועלה בזמן קצר לדרגת מפקד מחלקה בחיל השריון. נשלח לבית-הספר לקצינים בסאנדהרסט (1940), יצא ממנו כסגן-משנה בגדוד "המשמר השחור" הסקוטי, הועלה לסגן מפקד מחלקה והשתתף בתמרונים הגדולים לקראת הפלישה לאירופה. בינתים גמר את לימודיו האזרחיים והוסמך לעורך-דין. המשיך לעבור קורסים צבאיים שונים והתמחה בשריון, במודיעין ובעבודת מטה. שימש קצין המטה של הגנרל קנינגהם (שהיה אח"כ הנציב העליון האחרון לארץישראל), קצין מטה בדיביזיה ה-45, צורף לגייס השני של הפלישה לאירופה בתפקיד קצין מודיעין ליד הגנרל הורוקס, מהמפקדים הנודעים ביותר במחנה מונטגומרי , וחיים הרצוג רכש את אהדתו וחיבתו לענין היהודי והציוני, שנשארו קיימות עד היום. עזב את המודיעין וחזר לשרות קרבי כקצין בדיביזיה משורינת, בה השתתף בהנחתת מהלומות לצבא הנאצי במסע הקרבות דרך בלגיה, הולנד, עד לתוך תוכה של גרמניה. במסעו זה נזדמן לו לשחרר עיר הולנדית מהשלטון הגרמני, כשתעה לתוכה בראש סיור קטן "בדרך מקרה" שלא לפי התכנית הכללית. כן השתתף בחגיגת החיילים היהודים כשהדליקו חנוכיה באחד מלילות חנוכה, בחורף תש"ה, על הריסות בנין גדול באחד מרחובותיה הראשיים של העיר אאכן בראשית המסע על אדמת גרמניה, באחד הקרבות נגד הצנחנים הגרמנים במבואות העיר ברמן נפצע ברסיס פגז ונפגע קשה באזנו השמאלית, ואחרי החלמה מהירה חזר לשרות.
משהוחשה התמוטטות הכח הגרמני הוחזר לשרות המודיעין, בדרגת סרן, והיה בקבוצת הקצינים שקיבלה את הכניעה הרשמית של הכוחות הגרמניים בצפון גרמניה, ואחר-כך הוטל עליו לעקוב ולתפוס ולחקור את פושעי המלחמה הנאציים. אחד מהנתפסים, שהתחפש בדרגת סמל פשוט, נתגלה אצלו כהיינריך הימלר , רב הטבחים הנאצי, והוא חקר אותו בראשונה. כן עברו תחת חקירתו פורסטר (הגאולייטר של דאנציג). קאלטנברונר , שלנברג ואחרים, והצליח להוציא מפיהם ידיעות על סודות המיבנה של רשת הריגול הנאצי-הבינלאומי. בפעולות ביעור הנאצים וחקירת תעלוליהם ועזרה לנפגעים נפגש עם חיילי הבריגאדה הארצישראלית ועם אנשי שארית הפליטה, ובאחד המחנות של הפליטים נפגש עם אביו שבא מהארץ לעודדם ולהתענין בצרכיהם. לבקשת הפילדמרשל מונטגומרי הכין דו"ח על מצב יהודי ברגןבלזן ודו"ח זה עזר לפרופ' זליג ברודצקי ולסידני סיל ברמן לסכל מזימת שונאי ישראל, שאמרו לערבב את