Volume 8

Page 3036

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עם מילוי חובותיה כרעיה וכאם ובעבודות הבית והמשק מסרה הרבה יותר מכוחה ומזמנה לעזרה וסעד לזקוקים. הנהיגה מתן חלב לילדים בבתי-הספר, ובאין מנגנון שכיר לעשית העבודה, היתה אוספת בעצמה חלב בכדים ומביאה בעצמה לבתי-הספר. כן שקדה על עזרה לחולים עניים, שאין להם מקום בבית-חולים והיתה אוספת כספים לטובת משפחות סובלות מחסור.

יסדה בפתח-תקוה את בית התינוקות הראשון בארץ, ששימש דוגמה למוסדות שיצרו אח"כ ארגוני הנשים בערים ובמושבות בשביל ילדי עוני וחסרי בית הורים. ומשהחלה ויצ"ו עוסקת בפעולות למען האם והילד, היתה היא הרוח החיה והזרוע המבצעת בפעולות אלה בסניף פתח-תקוה.

בתקופת ההעפלה טיפלה גם באיכסון וכלכלה לעולים "בלתי חוקיים", בצריפים שבחצרה (אף כי הדבר היה כרוך בסכנת משפט פלילי ומאסר), עד שהועברו לסידור בעבודה במקומות אחרים.

ב-1940 נבחרה למועצת העיריה מטעם ויצ"ו והתאחדות נשים לשווי זכויות, ועליה הוטל תפקיד ראש למחלקה לעבודה סוציאלית (אח"כ יו"ר לשכת הסעד המקומית). כאן מצאה לה כר נרחב לעבודה, ולא הסתפקה בניהול ופיקוד, אלא בכל התענינה במישרין ואף הטתה שכם ל"עבודה השחורה", ולמשפחות שמטעמי כבוד לא יכלו להתיצב במחלקה לנצרכים גלויים היתה שוקדת להמציא עזרה בצנעה, וביחוד עזרה קונסטרוקטיבית.

בתקופת המאסרים והמעצרים הפוליטיים ב-1946, כשרבים נעצרו על-ידי הבולשת בשל השתייכות למחתרת, שקדה על עזרה למשפחותיהם ותוספת מזון והלבשה להם עצמם במחנות המעצר, וכשנוסדה לצורך פעולות אלה אגודת "לאסירינו" היתה היא יו"ר הסניף המקומי.

אספה לביתה יתום קטן שהגיע ארצה באנית מעפילים וגידלתו כבן.

נפטרה בפתח-תקוה, י"ט טבת תש''ט (20.1.1949).

בניה : יהודה ז"ל, דוד.

ד"ר אהרן יוסף אגרנט

נולד בכ"א סיון תרמ"א (1881) בחאסלביץ, שבפלך מוהילב, רוסיה הלבנה.

לאביו שאול אברהם (סוחר, מוסמך לרבנות, ממלא מקום הרב בהעדרו) ולאמו צביה.

למד בישיבות מיר וסמיאטיץ והוסמך לרבנות בתרנ"ט. רכש בקיאות מיוחדת בספרות הגאונים וברמב"ם ובמנהגי ישראל בארצות גולת אירופה ובהשתלמותם ההיסטורית. בבחרותו הצטרף לתנועה הציונית בראשיתה, ובהיותו איש-שיחה לוקח לבבות ומטיף כשרוני, השתמש בסגולותיו אלה לעשות נפשות לתנועה הציונית, ובגיל צעיר ביחס, ב-1901, כבר נבחר כציר לועידת-מינסק של ציוני רוסיה.

ב-1902 היגר לארצות הברית ועסק בהוראת עברית. בו בזמן השתלם בלימודים כלליים, למד באוניברסיטת שיקאגו וב-1914 הוסמך לד"ר לרפואה ולרופא שיניים.

נשא לאשה את פנינה בת שמעון שניצר.

למעלה מ-20 שנה היה באמריקה חבר פעיל ב"פועלי ציון", בה הדגיש יותר את הציונות מאשר את הפועליות והתמיד בהשפעתו התרבותית הלאומית על פשוטי העם. ביתו היה פתוח לשד"רים הציוניים ושימש מרכז לעבודה תרבותית וציונית. היה ממקורבי ח. נ. ביאליק ושמריהו לוין.

כתב בעתונים היהודיים באמריקה על החינוך ועל השתלשלות נוסחי התפלה ומנהגיה.

ב-1923 שהה בארץ כחצי שנה כתייר וב-1929 עלה והשתקע בחיפה. המשיך בעיסוק במקצועו ובעניני צבור והיה זמן מסוים יו"ר הסתדרות רופאי שיניים בחיפה ונבחר גם ליו"ר הסתדרותם הארצית. היה יו"ר "מפעל התורה" בחיפה, יו"ר ועד בנין בית הכנסת על הכרמל, חבר הועד הפועל של "אהל שם" ומרצה בו לפעמים.

נפטר בחיפה, ג' סיון תש"ו (2.6.1946).

בניו: ד"ר שמעון אגרנט (חבר בית המשפט העליון). ד"ר שמואל אברהם אגרנט (רופא שיניים בחיפה).

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3036). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3036