Volume 8

Page 3042

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כשחנתה פלוגתו בירושלים אחרי תום הקרבות, נתגלתה מצד הבריטים הכוונה לפרק את הגדודים העברים (כי לקיום עמדותיהם האימפריאליות בימי שלום לא היו זקוקים עוד לכח עברי מאורגן, שעצם קיומו מבטא תביעות לאומיות בלתי-נוחות לבריטים). אך "הדוד סם" ורבים בין המתנדבים רצו להתערות ב"בית הלאומי" שנלחמו בעדו ולא להשלח חזרה איש לבית-גלותו באשפה שנעשתה מיותרת. לפיכך הציע לחבריו שיתארגנו להתנחלות בשרשרת ישובי-ספר, מאה חיילי הגדודים בכל נקודה ("ישובי מאות" קרא להם בתכניתו), לעבוד את האדמה ולשמור על גבולות הארץ בנשק. לצורך זה לקח בחשבון את אדמות הבארון רוטשילד שבעבר הירדן (הן אמנם בשטח סוריה, אבל הגבולות שהתוו הגויים בינם לבין עצמם אין בכוחם לבתר את שלמותה של נחלת האבות, בהכרת עם ישראל, שהתבטאה בתכניתו של הלוחם יוצר התכנית) וקרקעות ממשלתיים, ולמימון ההתישבות הציע לכונן קרן מיוחדת בארצות הברית, ולא היה לו כל ספק, שלמטרה מוגדרת ובעלת ממשות לאומית-מדינית כזו יפתחו היהודים את לבם וידם בהרחבה. ההצעה נדונה ב"ועד הצירים" ונדחתה פה אחד (אולי משום שאנשי הועד כבר הספיקו להכיר את מגמות השלטון הבריטי, למנוע מהיהודים כל אפשרות להתבצרות של ממש בארצם, ולא הרגישו כח להלחם במגמות הללו), בהעדרו של זאב ז'בוטינסקי יוצר הגדודים, שהיה אז חבר ועד הצירים אך לא נכח באותה ישיבה. פנו אליו "הדוד סם" וחבריו, שיעשה למען העלאת ההצעה לדיון מחדש וילחם למען קבלתה, אך הוא נלחם על המשך קיומם של הגדודים בגוף צבאי רשמי, ולא רצה אף לדבר על העברת החיילים להתישבות "ציווילית", העלולה להתפרש כהשלמה עם פיזור הגדודים.

הגדודים פוזרו בלי הסכמה והשלמה מצד ההנהגה הציונית, ושלמה פרידלנדר חזר זמנית לניו-ג'רסי, כדי לפעול משם למען התנחלות אנשי הגדודים בארץ ולהתנחלו עמהם. הוא הזניח שם את עסקיו הפרטיים והתמסר לגיוס אנשים וכספים למימוש הרעיון, ולפני צאתו סידר עם חברו מהגדוד, אברהם פרידמן מראש פנה, שנכנס לעבוד באגרונום בחברת פיק"א, שיעמוד על המשמר ויודיענו כשימצא אפשרות לרכישת אדמה מתאימה. משהודיעהו פרידמן במברק על אפשרות לקנית קרקע בעמק יזרעאל, שלח לו טלגרפית את הסכום הדרוש. אך באורח פלא הגיעה הודעת-המשלוח הטלגרפית אחרי שבעה שבועות (ואין לדחות מכל וכל את ההשערה, ש"ידים נעלמות" של השלטון הזר בארץ גרמו את האיחור במזיד, כדי להכשיל את התנחלות חיילי הגדודים העברים), ובינתים הוחמצה ההזדמנות.

בשנת 1921 נשא לאשה את לאה (לילי) בת ישראל לאטרבוים.

בסוף 1926 שוב טילגרף לו פרידמן, שנמצא קרקע למכירה ליד הכפר אום-חאלד שבצפון השרון. הפעם מיהר פרידלנדר לבוא ארצה ולא לסמוך עוד על מבקרים, וב-1927 קנה מאת משפחת ברקאוי מטול-כרם את

הקרקעות צפונית-מערבית מאום-חאלד, שקודם לכן שימשו מקשאות-אבטיחים לערבים, נטע פרדסים לעצמו ולחברי ארגונו, באמצעות חברת "הנוטע" ובכספי המתנחלים עצמם, ותוך ניהול ופיקוח על הנטיעה התמחה במקצוע, ומאז עוסק הוא בקביעות בניהול פרדסים בארץ, מקודם בשרות חברת "הנוטע" בנתניה ובסביבה ואח"כ כבעל משרד לניהול פרדסים בשרות משקיעים פרטיים במטעים ובחקלאות בכלל. כך נוסד "פרדס הגדוד", הישוב הראשון של משוחררי הגדוד, שהיה גם הישוב הראשון בשרון הצפוני על גבול עמק חפר, בו עבדו אח"כ ראשוני עמק חפר (כפר ויתקין) ונתניה, ואחרי שנים מספר נוסד בסמוך לו הכפר אביחיל של חברי הגדודים לשעבר. מ-1931 ואילך, בה הביא ארצה את משפחתו, שימש המקום גם "שער העליה" למעפילים, שהגיעו בלילות אל החוף בסירות, לנו לילה ראשון במולדת בבתי-האריזה ואח"כ הועברו למקומות קליטתם בארץ בהדרכת מטה המיבצע שישב בביתו של "הדוד סם''.

במשך כל השנים היה פעיל ב"הגנה", חבר המפקדה וגזבר הגליל התיכון. בתקופת המהומות בשנות 19361938 התנדב בין הראשונים לנוטרות ובלא להתחשב בגילו שירת בה כאחד הבחורים. נבחר למועצה האזורית עמק חפר והנו חבר בה מאז הווסדה.

במלחמת הקוממיות התנדב לצה"ל ושימש בתפקיד קצין קשר בין צה"ל ובין נציגי האו"מ בחזית המרכז. אחרי המלחמה הצטרף לארגון חברי ההגנה ונבחר לגזברו ולחבר מזכירותו הארצית. פתח בפעולה ליסוד "בית הגדודים" באביחיל ונבחר ליו"ר הועדה היוזמת. כן הנו פעיל כגזבר בועד הנאמנים להקמת "בית אליהו" (גולומב) בתל-אביב.

אחרי 40 שנות הפסקה חידש ב-1946 את עיסוקו בציור כחובב, אירגן חוג חובבי אמנות הציור והפיסול בנתניה, נבחר ליושב-ראשו ופעיל למען אירגון תערוכות וטיפוח האמנות בעיר ובסביבה.

בנותיו: חנה אשת אליעזר חרמון, אסתר אשת שלמה שטיינברגר, רות אשת תיאודור זמיר.

פרופ' נתן פיינברג

נולד בשנת תרנ"ה (6.6.1895) בקובנה שבליטא.

לאביו אריה (ליאון) ולאמו חנה לבית רטנר.

אחרי גמרו ב-1914 גימנסיה ממשלתית רוסית בקובנה למד משפטים באוניברסיטאות ברלין, וציריך, בה הוסמך ב-1918 לדוקטור למשפטים.

בשנות 1921-1919 היה מנהל מחלקה במיניסטריון לעניני היהודים בממשלת ליטא, וב-1924-1922 מזכיר ועד המשלחות היהודיות בפאריס, וביזמת הועד יסד אגודות יהודיות למען חבר הלאומים.

ב-1924 עלה ארצה, עבר את הבחינות לעורכי-דין זרים ואח"כ עסק בפרקליטות עד 1927.

נשא לאשה את יהודית בת ברוך ורחל אוסטרובקי מבורך.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3042). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3042