Volume 8

Page 3044

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

היה פעיל גם בצבור הסטודנטים והשתתף בעתוניהם ועשה ביניהם תעמולה למען יציאה לכפר. בעד עבודתהגמר שלו, "יאשיהו ותקופתו", זכה בפרס-קלויזנר של עירית תל-אביב (הספר יצא ע''י מוסד ביאליק בתשי"ב ; חלק ממנו נדפס ב"גוילי אש" - אוסף יצירות חללי מלחמת הקוממיות, בהוצאת משרד הבטחון); בעד עבודתו "ירמיהו ונביאי השקר" זכה בפרס ירמיהו הויזנר. הוזמן לקרוא את עבודתו "לשאלת ספר דברים" בפני הכינוס העולמי למדעי היהדות בקיץ 1947 בירושלים.

כשגמר את לימודיו ב-1947 והוסמך בתואר "מ. א." בציון "טוב מאד", דיברו על לבו להשאר בירושלים ולהמשיך בעבודתו המדעית, שמוריו ניבאו לו בה גדולות, אך הוא הרגיש חובה לשרת את קבוצתו במדע שעזרה לו לרכוש, ובכן חזר אליה בראשית שנת תש"ח להתחיל לעבוד בתור מורה בבית-הספר החקלאי לעמק הירדן בבית-ירח. עם התגברות הקרבות במלחמת הקוממיות התגיס לצבא ההגנה.

בהגנה על עמק הירדן נפל בקרב בצמח, ט' אייר תש"ח (18.5.1948) והובא לקבורה בקבר-האחים הצבאי שבדגניה.

זכרו הועלה במבוא של הפרופ' י. קלויזנר לספרו "יאשיהו ותקופתו"; בספר "שלום זמירין, תולדותיו ותולדות המשפחה" מאת אחיו שמואל ; ובספר "כנרת בימי מבחן" בהוצאת הקבוצה.

בנימין שינבוים

נולד בשנת תרס"ב (15.10.1901) בקיוב שבאוקראינה.

לאביו משה (בעל תעשיה) ולאמו צפורה בת צבי אהרונסקינד.

בהשפעת פקיד ציוני בבית-החרושת של האב למדו הילדים עברית מקטנותם ושאבו עידוד וגאות לאומית מהידיעות שקיבלו מפי הפקיד-המחנך ובמסיבות ציונית על תהליך התקומה של עם ישראל, המתגשם והולך במפעל החלוצי בארץ-ישראל. וכשהיה בנימין תלמיד בגימנסיה רוסית (שנתקבל אליה בתחומי המכסה המצומצמת שנקבעה ליהודים לפי החוק, ורק אמידים ועשירים כמו אביו של בנימין יכלו לקנות לבניהם במחיר גדול את הזכות הזאת) ותלמיד מבני האומה השלטת קרא לו "ז'יד מלוכלך", הגיב הנער בנימין כמו בן לאומה בתחורין ובעלת כבוד והלם במעליב באגרופיו. שלטונות הגימנסיה ראו חוצפה בסירובו של נער יהודי לבלוע עלבון בשתיקה וגירשוהו מהגימנסיה לחודש ימים. מאז הציק להוריו בבכי ובהפצרות שיעלו לארץ, לחיות בה כיהודים בעלי כבוד האדם והאזרח, ובסוף נעתרו לו במקצת: שמבוקשו ינתן לו בלבד, ובפסח תרע"ד (1914), בהיותו בן 12 וחצי, הביאתו אמו לארץ, רשמה אותו בגימנסיה העברית בירושלים וחזרה לקיוב. כשנסגרה הגימנסיה ב-1916 בפקודת השלטון הצבאי הטורקי לרגל המלחמה, עבר עם יתר התלמידים המנותקים מהוריהם שבגולה לגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב, וכשגורשו

היהודים מתל-אביב ומיפו באביב 1917 נדד עם הגימנסיה למאיר-שפיה שליד זכרון יעקב והמשיך ללמוד עד סוף המלחמה.

חזר עם הגימנסיה לתל-אביב ובגיל 16 וחצי התנדב לגדוד העברי, שירת בו שנתים ובהשפעת מורו י. ח. ברנר וחבריו החיילים אנשי "השומר" החליט להתמסר לחקלאות, וכשחודשו נקודות הישוב בקצה הצפון הצטרף ב-1921 למשק תל-חי ואח"כ עבר לכפר-גלעדי והתנסה בכל תלאות העבודה והשמירה וההתנגשויות עם רועים ערביים ועם שודדים וגנבים.

בערב פסח תרס"ב (1922) נשא לאשה את ברוריה בת ישעיהו לוין ממטולה.

ב-1924 עבר למשק תל-יוסף וב-1929 עבר לעפולה ועסק בנהגות כחבר הקואופרטיב להובלה "העמק".

השתתף ביסוד שכונת העובדים, שימש בשנות 1942-1931 כמפקד העיר עפולה מטעם ה"הגנה" בשנות 1947-1942 היה יו"ר המועצה המקומית עפולה (עיר יזרעאל), ובשנות 1949-1942 היה חבר הנהלת "אגד".

ב-1933 נסע לבקר את הוריו ברוסיה.

בשנת 1948 עבר להשתקע ברמת גן.

פרסם מאמר על חוקי התעבורה בדרכים ומניעת תאונות בשני המשכים בירחון "טכניקה ומדע" (חוברות 122-121, 1951).

באוקטובר 1953, הוציא לזכר בנו יריב ז''ל (ביחד עם "קלוב התעופה לישראל") לאור ספר "יריב" - תולדות חייו של בנו.

צאצאיו: יריב ז"ל (נפל בקרב אוירי בהרי ירושלים במלחמת השחרור - ראה פרטים בערך שלו בכרך זה) ; יהודית אשת גרשון ורשיצקי; יעל אשת אשר בסין ; עליזה אשת שמואל גרוס.

יריב שינבוים

נולד בה' בניסן תרפ"ג (17.4.1923) בכפר-גלעדי.

לאביו בנימין (ראה הערך שלו בכרך זה) ולאמו ברוריה בת ישעיהו לוין ממטולה.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3044). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3044