Volume 8

Page 3055

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעל פטנטים אחדים בתוצרת פרי הדר.

במשך 25 שנה (1955-1930) היה מנהל הטכני של בית החרושת "יפ-אורה" בע''מ ברחובות. מיסד יפ-אורה בע''מ (1930),

החל מ-1953 פרופסור בטכניון העברי בחיפה, לטכנולוגיה של מזון וביוכימיה.

כתב מאמרים רבים בעתונות המקצועית.

חיבר ספר על הכימיה והטכנולוגיה של תוצרת הדר Citrus Productsבשפה האנגלית - הוצאת . Interseionce Publish Coבניו-יורק 1949. (הספר תורגם גם לספרדית ונדפס במדריד 1952).

נספח מדעי לשגרירות ישראל בלונדון (1951-53).

צאצאיו: בנו עמיאל (גם הוא כימאי למזון).

יהודה דביר (דבוסיס)

נולד בכ"ה באייר תרנ''ו (מאי 1896) בכפר דיאקובצקי, מחוז ליטין, פלך פודוליה.

לאביו הרב דב (ממשפחת רבנים, למדנים וצדיקים) ולאמו רייזל בת הרב יוסף פריסטב (מצאצאי ר' לייב שרה'ס, מתלמידי הבעש"ט).

למד בחדר, בבית הוריו, בבית המדרש, בישיבת מוהילוב פודולסק ושנה בישיבת אודיסה מיסודו של "רב צעיר''. אח"כ עסק בהוראה עברית בעיירה ושנתים ב"ישובים" הסמוכים ובפעולה ציונית-עברית.

בראשית 1914 עלה ארצה ולמד שנה בבית המדרש למורים העברי בירושלים. במלחמת העולם התנדב, בין בוגרי הגימנסיות והסמינר העבריים, לצבא הטורקי, גמר בית-ספר לקצינים ושירת בדרגת לויטננט.

בשנת תר"פ נשא לאשה את דבורה בת זלמן בנקוביץ.

שימש בהוראה בבתי-ספר שונים בירושלים ובביתהמדרש למורים, שם עסק רוב השנים בהדרכת פרחי מורים ותלמידי סמינרים להוראה: בשנות 1948-1947 היה בא-כוחן של המחלקה לחינוך ושל הסוכנות בניהול החינוך במחנות שארית הפליטה בגרמניה ובאוסטריה. בשנות תרפ"ח-תרפ"ט היה מזכיר ועדת התרבות של

הסתדרות המורים, ובאותה תקופה חלה פעולתו של "אוצר המורה", הוצאת הספרים של הסתדרות המורים. באחרונה יצא לפנסיה, כדי להתפנות לגמרי לעבוד ספרותית-מדעית.

פרסם מאמרים ורשימות בעניני פסיכולוגיה ופדגוגיה בעתונות המקצועית והפריודית, רשימות רבות ב"הארץ'' בתקופת גליקסון (בחתימת י. אבודה), רשימות בקורת, ובזמן האחרון ב"לשוננו" ב"סיני" וב"ספר בירם" (מטעם החברה לחקר המקרא) חלקים מעבודתו הגדולה בחקר השם המקראי.

ספריו: "פרשיות במקרא" (הוצאת טברסקי, תשי''ד); "השם והשליחות" (מחקר בשם המקראי - פורסם בחלקו, וממשיך בעבודה בו).

תרגומיו: תוך סלילת-דרך למינוח פסיכואנליטי עשה את הצעדים הראשונים לתרגם ספרי הפרופ' זיגמונד פרויד לעברית: "הפסיכולוגיה של ההמון והאנליזה של האני" (הוצאת הסתדרות המורים) ; "שיעורים במבוא לפסיכו-אנליזה" (שני כרכים, הוצאת שטיבל, תרצ"ד); "טוטם וטאבו" (הוצאת קרית ספר, תרצ"ט). וכן תירגם בשיתוף עם אריה אילן מגרמנית את כתביו הפדגוגיים-פילוסופיים של גיאורג קרשנשטיינר:

"מהות בית-הספר העמלני" ו"מושג וחינוך באופי" (הוצאת אוצר המורה).

בנותיו: אורה אשת יעקב רפאל, יעל אשת שמעון וילק, שולמית אשת אורי טל.

ברוך גילינסקי

נולד בטבת תרמ"ד (דצמבר 1883) באוטיאן שבליטא.

לאביו יצחק גרשון (סוחר) ולאמו איטה בת ברוך.

גדל בבית הוריו באוירה של געגועים לציון ולגאולה, ובלמדו תנ"ך בחדר הגיע לידי רגש הזדהות אישית עם גורל האומה מהעבר הרחוק דרך ההווה אל העתיד. בלמדו בישיבת לידא הגיע לידו החוברת "מדינת היהודים" של הרצל, בה ראה את הדרך להגשמת שאיפת הפדות של האומה, שהיתה במרכז שאיפותו האישיות, ומאז

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3055). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3055