Volume 8

Page 3073

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(1947-1940): חבר בועד הארצי של ארגוני השרותים המאוחדים (מ-1942); חבר ועד המנהלים בשרותים המאוחדים לאמריקאים החדשים, בשיתוף עם "היאס" (מ-1947); נשיא החברה היהודית האמריקאית להיסטוריה (מ-1955) ; סגן-נשיא ארצי של "מועצת הסעד היהודית" באמריקה (מ-1952).

ב-1947 קיבל תעודת הוקרה מאת נשיא ארה"ב על פעולותיו במלחמת-העולם השניה.

קיבל תוארי-כבוד מדעיים מאת: הסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק, הקולג' למדעי היהדות בשיקאגו, האוניברסיטה של ניו-יורק ומאוניברסיטת קולומביה.

ספריו: "קדיש" (1909); מחקר על לימוד העברית בין הפוריטאנים באנגליה החדשה (1911); עונש מות בספרות היהודית (1916); ספר על דמויות חרוטות באבן-מקורות היסטוריוגרפיים לתולדות היהודים באמריקה ב-300 שנה, במצבות בתי-הקברות היהודיים בניויורק, למן הראשון שנפתח בשנת 1682 ועד הזמן האחרון (1952). תרגם והוציא שבעה ספרי תפלה (סידורים ומחזורים) לעדה הספרדית. השתתף בחקר תולדות הישוב היהודי באמריקה מראשיתו, ויחד עם אשתו תמר חיבר והוציא את הספר "האמונה העתיקה בעולם החדש" (300 שנות עדת "שארית ישראל", 1954-1654).

צאצאיו: אותיאל (פרוס' ליחסים בינלאומיים במכון הטכנולוגי של מסצ'וזטס), ד"ר נעמי.

אברהם שטאכר

נולד בכ"ג בתשרי תרס"א (22.9.1900) בדובנא שבפלך וזהלין, רוסיה.

לאביו יעקב הכהן (מורה, ממשכילי העיר ) ולאמו צירל בת ברוך ברקוביץ.

למד עברית ולימודי היהדות מטובי המורים שבעיר. גמר גימנסיה בהצטיינות והשתלם בקורסים למשפטים והיה פעיל בתנועת-נוער ציונית.

עלה לארץ בסתיו 1921, עם ראשית העליה השלישית. עבד כפועל חקלאי בפרדסי פיק"א בזכרון יעקב ובתחנת

הנסיונות בזרגוניה. אח"כ היה מורה מטעם ועדת התרבות של הסתדרות העובדים ועבר להורות בבית-הספר העממי בזכרון יעקב מטעם מחלקת החינוך של ההנהלה הציונית.

ב-1923 נשא לאשה את רחל-לאה בת ישראל גורביץ (בוגרת הסימינר העברי למורים בקיוב להכשרת מורים עבריים מיסודו של ד"ר כהנשטאם , ואח''כ מחלוצות ההוראה בארץ בהכשרה מתאימה).

כתושב זכרון יעקב הצטרף לאגודת "הלואה וחסכון" המקומית התענין בנעשה באגודה, נכנס בראשו ורובו לעניניה ולעניני הקואופרציה בכלל, ואחרי שנים מספר נקרא מאחרי הקתדרה לנהל את האגודה.

כמנהל הלואה וחסכון זכרון יעקב, שהיתה האגודה האשראית הראשונה בארץ, הנהיג במשך הזמן כמה חידושים, שמקצתם מיוחדים עד היום לאותה אגודה, כגון: סניפים בעלי אוטונומיה מסוימת וסניף נע לשרות הישובים הקטנים שבאזור, וכן ארגן מפעלי חסכון וביטוח מיוחדים לגדולים ולקטנים ונתן יד להקמת שיכונים בזכרון יעקב ובסביבה.

הרחיב את פעילותו למען הקואופרציה האשראית של התנועה, וביזמתו נערכו כינוסים קואופרטיביים והונהגו ימי-החסכון השנתיים בחנוכה. נבחר ליו''ר ההנהלה של "מרכז" ברית פיקוח של הקואופרציה האשראית בישראל והנו חבר ועדת הבנקאות שליד משרד האוצר וחבר המועצה הקואופרטיבית הממשלתית ועוד. בתפקידים אלה השתתף באופן פעיל בהכנת טיוטת החוק הקואופרטיבי, תקנונים לדוגמה לסקטורים קואופרטיביים שונים, בעיבוד ובבקורת של הצעות חוקים בקשר לקואופרציה.

פרסם מאמרים בעתונות היומית, בירחונים ובהוצאות פריודיות שונות על נושאים כלכליים קואופרטיביים והשתתף בקונגרסים בענינים אלה.

בנו: גד (גמר שירות צבאי בצה"ל ונכנס בשנת 1955 לטכניון, פקולטה לכימיה).

ד"ר דוד מנור (שפינדל)

נולד בשנת תרמ''א (18.5.1881) בקאלוש שבמזרחגליציה (אז באוסטריה).

לאביו משה ולאמו פיגה בת אברהם אבא מילשטיין. שתי המשפחות של הוריו היו מחשובי הקהלה, חסידים ותלמידי-חכמים ובעלי-תעשיה אמידים ומכובדים, ולפי מגילת יוחסין שנשתמרה במשפחה היתה אמו מגזע השל"ה (ר' ישעיה הלוי הורוביץ - נפטר ב-1517) לפי השושלת דלהלן: בנו של בעל השל"ה, ר' אהרן משולם שלמה (נפטר ב-1550); בנו ר' ישראל (1572); בתו רבקה אשת ר' אהרן משה תאומים ; בתם נחלה אשת ר' יום-טוב ליפמן הלר (בעל התוספות יום-טוב, (1654-1579); בתם רייזל אשת ר' יעקב יוסף הכהן ראש ישיבת בריסק דליטא; בנם ר' יהודה ; בנו ר' יחיאל מיכל ; בנו ר' יוסף (נפטר ב-1771); בנו ר' חיים

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3073). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3073