Volume 8

Page 3076

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פוליטית ותרבותית-לימודית בקרב ציבור הפועלים. כתב שירים, מהם גם שירים מהפכניים, בעברית וביידיש, אשר נתפרסמו בחלקם בעיתוני-המחתרת הפועלית.

בתחילת שנת 1905 יצא לפולין. בימי מהפכת אוקטובר 1905 היה מפעילי התנועה המהפכנית בווארשה וממארגני ההגנה נגד הפרעות ביהודים. בסוף השנה היה מוכרח לצאת מסיבות פוליטיות לחוץ-לארץ, לשווייץ. שם נתקבל למחלקה המשפטית של האוניברסיטה בברן.

בשנת 1908 השתתף בתור מרצה לשאלת הכתיב בוועידה לשפה ולתרבות היהודית, אשר התקיימה בצ'רנוביץ (בוקובינה), הרצה הרצאות בערי גאליציה ובוקובינה. פרסם ב"צוקונפט" מאמר מפורט על '"שאלת הפועלים וחוקי-העבודה בתקופת-התלמוד". בשעת ביקורו אותה שנה ברוסיה נאסר על הפצת עיתונות פועלים, שהובאה על ידו מחוץ לארץ.

לאחר שחרורו חזר לשווייץ לשם גמר לימודיו. כתב דיסרטציה על "סדרי בתי-הדין בארץ-ישראל עד חתימתהתלמוד" והוכתר ב-10 ביולי 1910 בתואר דוקטור למשפטים בהצטיינות .Magna Cum Laude

עם גמר האוניברסיטה ניתנה לו, בהמלצות הפרופיסורים, יכולת להתמסר לעבודה מדעית בשווייץ, אולם הוא שאף להמשיך בעבודתו המדעית והציבורית בקרב יהדות-רוסיה ובשנת 1911 שב לרוסיה. פעל בשדה מחקר המשפט העברי וקרא בערים המרכזיות שעורים והרצאות על נושאים משפטיים והיסטוריים. פרסם ב"העתיד" (ספר שלישי, ברלין תרע''א) מאמר מפורט "לקורות המשפט העברי'', וכמו כן ב"העולם" וברבעון המדעי הגרמני Zeitschrift Fuer Vegleichende Rechtswissen schaft בעריכת הפרופ' יוסף קוהלר מאמרים על מחקריו של ג. מ. ברץ בעניין השוואת המשפט העברי והרוסי. גם פרסם ערכים משפטיים (הקהילה, אונאה, חוסר הכשרת הדעת ועוד) באנציקלופדיה היהודית-רוסית של ברוקהויזייפרון.

בשנת 1912 הוזמן בתור מרצה למשפט העברי בישיבה הגדולה מייסדו של הרב טשרנוביץ (רב צעיר) באודיסה. בזמן אחד עם פעולתו המחקרית והפדגוגית היה

מיוזמי תנועת הנוער העממי "צעירי ציון". ביקר בבסרביה ואוקריינה והקים תנועת-מחתרת ענפה של נוער. ערך והוציא לאור את הירחון "שחרית", שהפך אחר-כך בטאון מרכזי של תנועת "צעירי ציון". השתתף בוועידות האזורית של "צעירי-ציון" במינסק ובווילנא (1912). בפרברי העוני פרסיפ ומולדאבאנקה שבאודיסה אירגן בית-ספר ושעורי-עם "שפת ישראל" ללימוד השפה והספרות העברית.

בשנת 1913 עקר את דירתו לווארשה. המשיך שם בהוצאת "שחרית". השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות "צעירי-ציון", שהתקיימה בווינה ונבחר בתור חבר הועד המרכזי.

בשנים 1915-1914, עם ראשית מלחמת העולם הראשונה, קרא בערים הגדולות של רוסיה שורה של הרצאות פומביות נגד המלחמה, על רעיון השלום בהיסטוריה ובספרות העברית ועל ייסוד אוניברסיטה עברית בירושלים. פרסם ב"השלח" מאמר מפורט "בספרותנו המשפטית''.

בסוף שנת 1914 נשא לאשה את רוזה בת דוד ברקוביץ (שהתייצבה מאז ועד היום לימינו בפעולתו המדעית והציבורית ושבמסירותה ללא גבול ובעזרתה - ולפרקים אף ביזמתה - התבגר על מכשולי-חיים, המשיך בפעולתו המדעית והציבורית וכבש לו עמדה במדע, בספרות ובחברה).

בשנת 1915 גר עם אשתו בפטרוגראד, עסק בעבודה מדעית בכתלי בית הספרים הממלכתי והמכון האסיאטי של האקדמיה למדעים וכמו כן בעבודה ציבורית. בסוף אותה שנה התיישב עם משפחתו ישיבת-קבע במוסקבה, ניהל את עבודתה התרבותית של חברת "חובבי שפת עבר" ו"תרבות" ; ייסד וניהל את עבודת החברה המדעית "המשפט העברי" ואת המכון הבלשני העברי "שפתנו", ערך את הקובץ לשאלות תרבות "דרכנו". פרסם שורה של מאמרים משפטיים בשבועון העברי "העם" במוסקבה בשם "קדמוניות המשפט העברי" ומאמר "לחקר משפטנו הפומבי" בקובץ "המשפט העברי". השתתף בהדרכתו ובניהולו של מפעל הקודיפיקאציה של המשפט העברי - "שערי המשפט העברי", וניהל סמינר למשפט העברי מטעם קהילת מוסקבה.

בשנת 1916 ייסד את המחלקה העברית-יהודית על יד בית-הספרים הממלכתי הרומייאנצובי במוסקבה (משנת 1924 - בית-ספרים כל-בריתי על שם וו. לנין), שימש בתור מנהלה עד 1925 והצטיין בתור מארגן בעל-כישרון ומומחה מדעי. במשך שנות שרותו העלה את מספר הכרכים של המחלקה עד לחמישים אלף ומעלה. - בשנים 1925-1923 הוטלה עליו עבודת-מילואים בניהול מחלקת המיעוטים הלאומיים של מוזיאוןהמהפכה. הוא עבד בייחוד בריכוז ובייצוג חומר היסטורי על המרד הפולני של שנת 1831 ו-1863 ולתולדות ה"בונד". - באותן שנים פרסם מאמרים בהיסטוריה ובספרות העברית והיהודית באנציקלופדיה הסובייטית הקטנה, מאמר על "קומונות בארץ-ישראל" לפני אלפיים שנה" - בירחון "ז'ורנל דלה ווסייק" ושורה של מא

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3076). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3076