מרים על בעיות תרבות וספרנות בכתבי-העת "נרודניה פרוסבסצניה", "קרסני ביבליוטקר" ו"קניגושה", ובעיתונים "רבוצ'יה מסקבה" ו"איזבסטיה". קרא באוניברסיטה על שם שאנייאבסקי בנשיאותו של הפרופ' נ. ניקולסקי הרצאה על "בתי הדין בארץ-ישראל בתקופה המשנה" וכמו כן הרצה פומבית, אף היא בנשיאותו של הפרופ' ניקולסקי , באולם הגדול של המוזיאון הפוליטכני על "הרעיונות הסוציאליים והאוטופיות הסוציאליות בישראל בימי הבית הראשון והשני". בשביל חברי הסטודיה של התיאטרון "הבימה" במוסקבה, שהתכוננו להצגת "היהודי הנצחי", קרא מחזור של שעורים בהיסטוריה ישראלית. ייסד יחד עם ההיסטוריון היהודי פטר מארק ועדה היסטורית מיוחדת לחקר תולדותיהם של יהודי רוסיה. סייע לציודה המדעי של המשלחת האטנוגרפית לחקר הווי יהודי בוכארה. גילה יזמה בשדה התרבות, ההשכלה והספרנות הסובייטית ושימש יועץ-מומחה לענייני הספר העברי והיהודי על יד הקומיסאריון העממי להשכלת-העם ועל-יד לשכתהספר המרכזית.
בשנת 1925 פרסם בהוצאת "ווילנער פארלאג" את ספרו "די נביאים, זייער צייט און זייערע געזעלשאפטליכע אידייען", באפריל 1925 עלה עם אשתו ושני ילדיו, שנולדו במוסקבה, לארץ. התיישב תחילה בירושלים. פעל בתור חבר הוועד המרכזי של חברת "המשפט העברי". קרא שעורי-מדע והרצאות על נושאים משפטיים וסוציאליים. פרסם בקובץ "המשפט העברי" ספר א' את מחקרו על "ראשית יחסיו המשפטיים בין-לאומיים של העם הישראלי".
בשנים 1953-1926 ניהל את לשכתו המרכזית של ועד הלשון העברית, החיה ופיתח את הפעולה בשדה חקר הלשון, השרשתה והרחבתה, הרס מחיצות שהועמדו בדרך השפה אל ההמונים, והטביע עליה דמות עממית. ניהל פעולה שיטתית להסברת בעיית הלשון וחשיבות פעולתו של ועד הלשון בחוגים רחבים באמצעות הרצאות, מאמרים ושיחות בראדיו. פעל ונאבק לביסוסו החמרי של המוסד, שהיה שרוי כל השנים בשפל כלכלי. ארגן את פעולתן של הוועדות המקצועיות בירושלים, בתל-אביב ובחיפה, את הוצאת "לשוננו", "לשוננו לעם", "המחקרים הלשוניים", המילונים המקצועיים והעממיים ופרסום לוחות המונחים. הקים את ארגון מורשי-הלשון בקיבוצים ובמושבים. ביקר בענייני ועד הלשון בארצות שונות. השתתף בעיבודו של תקנון האקדמיה ללשון העברית ובניסוחו המשפטי. הביא את ועד הלשון עד לשערי האקדמיה ללשון העברית ופרש מרצונו מעבודה זו לשם התמסרות לעבודתו המדעית.
בשנים 1933-1927 ייסד יחד עם אשתו את הוצאת "המשפט" וערך והוציא לאור את הירחון למשפט העיוני והשימושי "המשפט", ופרסם בו שורה של מאמרים מדעיים : "על התפתחות מושג האישיות המשפטית במשפט העברי", "הערות לספר האינסטיטוציות של יוסטיניאנוס קיסר", על "הוראת המשפט העברי בבית הספר למשפט של ממשלת א"י", "על המונחים המשפטיים בשפתנו", לשאלת מזונות האשה'', ועוד. בשנים 1947-1927 הורה את המשפט העברי בשעורי המשפטי של ממשלת א''י. בשנת 1929 פרסם בהוצאת "המשפט" את "האינסטיטוציות" ליוסטיניאנוס קיסר בתרגום עברי בצירוף מבוא, מראי-מקומות, לוחות ומפתחות. בשנים 1932-1929 פרסם מאמרים על ערכים משפטיים באנציקלופדיה העברית והגרמנית של "אשכול" וב"לקסיקון היהודי" בברלין. בשנת 1931 פרסם את חיברו המפורט "עין משפט", ספר שימוש ביבליוגראפי לספרות המשפט העברי.
בשוותו לנגד עיניו את מפעל מוזיאון המהפכה במוסקבה, שבו ניהל בשעתו את מחלקת המיעוטים הלאומיים, ייסד בשנת 1933 בתל-אביב את הארכיון והמוזיאון של תנועת-העבודה וניהל אותו עד שנת. 1943. הוא קבע את יסודות המוסד ואת תכנית פעולתו, קשר אותו קשרי-ציבור עם תנועת הפועלים בארץ ובחוץ לארץ, גילה וכינס חומר היסטורי ראשוני (בעזרתו הקבועה של אברהם אהרוני) . ערך לדפוס והוציא 5 חוברות של "ידיעות ארכיון העבודה", את קובץ "השומר" על שתי מהדורותיו, את מהדורה הצילומית של "האמת", הירחון הסוציאליסטי העברי הראשון בעריכת אהרן שמואל ליברמן, ואת כתבי המשורר המהפכני אליעזר צוקרמן. מצבו המקופח של המשפט העברי בשעורי-המשפטי של ממשלת המאנדאט בירושלים דחף אותו בשנת 1934 לפעולה יזומה לייסוד בית-ספר גבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב. למטרה זו נועדה ביזמתו ובשיתוף פעולה עם חבריו באפריל 1934 ועידה משפטית עברית עולמית בירושלים, שבה הרצה על "תנועת התחיה המשפטית בישראל. ייסוד פאקולטה משפטית". לאחר הוועידה ייסד יחד עם חבריו (עו"ד פ. דיקשטיין, פרופ' מ. לזרסון ופרופ' ב. זיו) את בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב, שבו הוא משמש מאז בעל הקאתדרה למשפט רומאי ולדיני משפחה לפי המשפט העברי. משנת. 1950 ועד היום הוא קורא קורס שיטתי גם במשפט הסוציאליסטי (עקרונות ויסודות. משפט ברית המועצות ומדינות הדימוקרטיה העממית). משנת 1951 ועד היום הוא קורא את שעוריו בשלושת המקצועות גם בשלוחת בית-הספר בחיפה. במשך תקופת פעולתו המחקרית והפדגוגית תרם תרומה חשובה לעיצוב דמותה של הטרמינולוגיה המשפטית העברית.
בשנת 1938 פרסם באנציקלופדיה היהודית של "קרן דובנוב" בפאריס מאמר מקיף על המשפט העברי.
במשך ימי מלחמת-העולם השניה ניהל בהרצאותיו בעצרות-עם, במאמריו בעיתונות ובשיחותיו בראדיו מאבק פעיל נגד הנאציזם והפאשיזם והרים על נס את חלקם המכריע של ברית המועצות והצבא האדום במיגור ההיטלריזם ושחרור העמים. שיתף גם פעולה עם חברי הבריגאדות הבינלאומיות של לוחמי-ספרד שחזרו ארצה ונבחר לחבר-כבוד של הבריגאדות.