Volume 8

Page 3110

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעת מהומות 1929, כשחברי ההנהלה הציונית היו בקונגרס בציריך ובארץ נשארה ועדת-הנהלה זמנית, היה הוא אחד מחבריה והופיע בשמה בפני שלטונות המנדט בקשר למאורעות, ואח"כ הופיע כאחד מהנציגים המשפטיים של הצד היהודי בפני ועדת החקירה בדבר המאורעות וגורמיהם.

למעלה מ-20 שנה פעל למען האוניברסיטה העברית. היה חבר הנהלתה המצומצמת, חבר חבר-הנאמנים והועד הפועל שלה ויו"ר ועדת החוקה שלה. כן היה אחד מנאמני מכון זיו ברחובות, יו"ר ועד הנאמנים של "מוסד סולד" למען הילד והנוער. במשך שנים היה יו"ר החברה למוסיקה בירושלים, השתתף בפעילות ביסוד התזמורת הישראלית והיה יו"ר בפועל של הקרן למען התזמורת. כן היה פטרון מעודד ותומך לאמני הציור והפיסול והאמנות.

כשפרש ב-1951 מעבודתו המקצועית ויצא בשליחות האוניברסיטה לחדשים מספר לאמריקה, מסר לקרן היסוד את החוילה הנהדרת שלו, המהודרת גם במיטב היצירות האמנותיות שאסף בימי חייו לפי טעמו המעודן, ומאז היא קרויה "בית שלום" ומשמשת אכסניה נאה למסיבות נכבדות של המוסדות הלאומיים והצבוריים.

נפטר ערירי בירושלים, ג' אדר תשט"ז (15.2.1956).

יהודה פכטר

נולד בי''ז אב תרס"ג (9.8.1903) בפשמישל שבמזרחגליציה.

לאביו שרגא פייבל מילר מפשמישל ולאמו מרים-נחה בת ר' אלתר-גדליה פכטר (מצאצאי הרבי ר' אלתר פכטר מדמביצה) ונקרא על שם משפחת אמו.

למד לימודי יהדות והשכלה כללית ושפות. למד מלאכת הדפוס ועבד בתור סדר בבתי-דפוס בפולין בזמנים שונים עבד בתור מורה לעברית ולשפות אחרות. כתב מזמן לזמן רשימות בעתונים עבריים ואידיים.

בשנת 1930 נשא לאשה את תרזה בת מאיר יעקב גלביין , ואחרי שנספתה במחנה ריכוז נאצי נשא ב-1951 את רחל בת מרדכי כהן.

אף הוא היה במחנה-ריכוז, ואחרי השחרור עבד בתור מתרים וגובה בצרפת בשביל הקה"ק ולמד באוניברסיטה בסורבונה שבפאריס וכן בג'נף. ב-1949 עלה לארץ.

עבד בתור סדר בבית-דפוס בירושלים והמשיך את השתלמותו באוניברסיטה העברית. אח"כ עבד בתור מורה במחנה-עולים עין-שמר, בקרית-שמונה ובמעברת חולון. באחרונה הוסיף להשתלם במדרשה למורים בגבעת השלשה ועבר לעסוק בהוראה.

בשנים שקדמו לעלותו לארץ כתב בעתונים אידיים בצרפת, גרמניה ובלגיה על שפת אספראנטו, הדת הבהאית וענינים אחרים. גם בארץ פרסם מפעם לפעם רשימות בעתונות העברית.

עיסוקו המיוחד בטיפוח השלום בין העמים באמצעות גשרים על פני הבדלי שפות ודתות מתבטא בחבירתו באגודת האספרנטיסטים בישראל, באגודת "קאראוואן" בארה"ב ובאגודה לאיחוד הדתות "אנאנאי-קיו" ביפאן. מתכתב עם תנועות דתיות בינלאומיות בשבע שפות : אידית,עברית, פולנית, גרמנית, צרפתית, אנגלית ואספראנטו. כותב בעתוני אספראנטו על הקה"ק ועל ענינים ישראליים.

צאצאיו: יוכבד אשת יצחק הראש (חברים בקיבוץ צאלים בנגב), דינה, אורי שרגא.

שרה לוי

נולדה במלבורן, בשנת תר"מ (12.10.1880).

לאביה מאיר בן שרגא אדלר (מראשוני הציונים, נפטר בתל-אביב, ט' תשרי תרס"ו-8.10.1905) ולאמה חנה לבית גליקמן.

קבלה חנוך מסורתי בביתה.

בשנת תרנ''ז (1897) נישאה ליוסף לוי במלבורן (נפטר בירושלים, ט' אב תרפ"ט-15.8.29).

חיתה הרבה שנים בסינגפור. בשנת 1924 חסלה עסקיה ועלתה בשנת 1925 לארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3110). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3110