השטח שעליו בנויים כיום כל קבוצת הרחובות שבין שדרות הקרן הקיימת וגן-החיות ובין רחוב ארלוזורוב.
בשנת 1936 יסד, עם שותפים בעלי-הון מחו"ל, את בית-החרושת "יצהר" לשמן ולסבון בפרבר התלאביבי נחלת-יצחק. לאחר שבית-החרושת התפתח בממדים גדולים, יצא מן השותפות ויסד, יחד עם אחד משותפיו האינג' מאיר ברגר , את בית-החרושת הגדול "טית-בית" (ראשי תיבות: ט'רובוביץ-ב'רגר) לשמן ולסבון בתחום-שיפוטה של פתח-תקוה.
במשך כמה שנים - חבר הנשיאות של התאחדות בעלי התעשיה בארץ-ישראל (זמן-מה מ"מ היו"ר), ונציג ההתאחדות במוסדות ובארגונים ישוביים שונים, במשאומתן עם המוסדות המרכזיים והממשלתיים ועם הסתדרותהעובדים (הסכמי עבודה). מן הפעילים הראשיים בקרנות הישוביות של ההגנה והבטחון ("כופר הישוב" ועוד) בשנות החירום והמאבק. בתקופה מסוימת - מייצג עניניה של התאחדות בעלי התעשיה של ישראל בארצותהברית, להגברת הייצוא של מוצרי התעשיה הישראלית.
תוך עסקי מסחר ותעשיה לא הסיח דעתו מן התרבות העברית, והוא שהנהיג בבית-החרושת לשמן פרסי ספרים לקונים, פרסים אשר בשנות השפל לספר העברי וירידת כח-הקניה (בפרוס מלחמת-העולם השניה ובשנות המלחמה) הצליח להפיץ חנם, בפרסים, רבבות ספרים שנרכשו מידי המולי"ם ושימשו סעד לספר העברי. כן היה פעיל במימון התחלת בנינו של בית "הבימה", ובמפעלים תרבותיים ותורניים רבים אחרים.
צאצאיו: גאולה, יהושע (היה, בעודו נער, מן המתנדבים הראשונים לבריגאדה היהודית ושירת בה כל שנות מלחמת-העולם השניה באיטליה).
אליעזר רוזנבלום
נולד בקוסובה שבליטא בראש-השנה תרכ"ח (סוף 1867).
לאביו ר' שלמה (נצר ממשפחה חשובה של אנשי תורה ויראי ה' וגם אנשי-מעשה ועסקני-צבור. אחד מבני המש פחה הוא זאב גלוסקין ז"ל, מראשוני חובבי-ציון ומעסקניו המובהקים של הישוב בארץ).
מליטא ארץ-התורה בא עוד בבחרותו לעיר ברודי שבגליציה ושם השתקע.
נשא שם לאשה את רייזיל בת ר' לוי-יוסף צימלס , מעשיריה ונכבדיה של העיר (משפחת צימלס היא משפחה מסועפת מאד, שהוציאה מתוכה רבנים וחכמים). משפחה זו משודכת במשפחת חיות -(הרב וחוקרהמקרא פרופ' צבי-פרץ חיות , מי שהיה רבה הראשי של ווינא ויו"ר הועד הפועל הציוני).
עסק במסחר, ועד מלחמת-העולם הראשונה היה מאנשיהמסחר הגדולים בעיר זו. היה מקיים מצות "עשר תעשר". ומכל רווחיו היה מקדיש לדברים שבצדקה.
עם כניסת גייסות הרוסים לגליציה, וקהילות ישראל נעקרו ממקומן, עבר עם משפחתו לווינא וגר שם עד עלותו לארץ. גם בשנות שבתו בווינא לא שינה את אורח-חייו, ביתו שיצא לו מוניטין עוד בעיר-מגורו הקודמת, היה מפורסם גם ברחוב צירקוס שבמחוז השני בווינא, כבית אשר בו יוכל גלמוד בעיר הנכריה, קשה-יום, שליח דרבנן, ובפרט מאלה העושים את דרכם לארץ-ישראל - למצוא עצה והדרכה ועזרה ממשית בכל הצורות. אבי המשפחה הלמדן ואיש-המעשה, איש פיקח ועליז; אם המשפחה, המכניסה אורחים ושוחרת מצוות ; הבנים והבנות שנתחנכו על אהבת הבריות - ידעולקרב ולעודד כל גר וכל איש צר ומצוק מבאי ביתם.
הלמדן הליטאי, מגזע "מתנגדים", התקרב בימישבתו בווינא אל החסידים, ותמך באדמורי'ם מיוצאי גליציה ובוקובינה, שבימי מלחמת-העולם הראשונה הת-ישבו בווינא ועשאוה מרכז גדול לחסידות.
אחדים מבניו עלו לארץ עם העליה השלישית, הכו בה שרשים והעלו אחר כך את יתר בני המשפחה הקרו