Volume 8

Page 3146

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

קביעות ב"קנדר אדלר", ערך את המדור לילדים בעברית בעתון "אדישע ליכט" שיסד החזן יוסלה רוזנבלאט, כתב גם ביתר העתונים האידיים והעבריים שיצאו באמריקה, פרסם כמה חוברות להסברה פופולרית-מדעית בעניני יהדות. השתתף ב-1911 ביסוד "אחוזה א' ניו-יורק", שיסדה אח''כ את המושבות רעננה וגן יבנה ורכש לו נחלה ברעננה. בתרפ''ב שימש מרצה נודד בערי ארה"ב לתעמולה בעד המזרחי, ובתרפ"ז מטעם ישיבת רבי יצחק אלחנן.

ב-1930 עלה ארצה והתמסר לפעילות תרבותית למען היהדות, שהחיים בכפר לא התאימו לפיתוחה. לכן מכר את אדמתו ברעננה ורכש בית בתל-אביב. הצטרף להסתדרות המזרחי, יזם ליסד חברה בשם "אור ישראל" לפעולות בעניני היהדות, אך לא מצא חברים מספיקים להתמדה בפעולה. השתתף ביסוד "ארגון צעירים ללימודי היהדות" בתל-אביב. נסע לפעמים על חשבונו להרצות בנקודות שונות בישוב, וכן היה מרצה בנקודות שונות ובתל-אביב מטעם הפועל המזרחי. נתן שיעורים פרטיים בלימודי היהדות ובשפה האנגלית. כתב בעתונות החרדית והמשיך בפרסום חוברות הסברה פופולריות-מדעיות בעניני יהדות. במשך שנים אחדות עבד גם בהשגחה על הכשרות במסעדות מטעם הרבנות.

בין חוברותיו יש להזכיר: "משה והעם" (אידית, ניו-יורק, תר"ע) "המדע מאשר את התורה" (אידית ואנגלית, ניו-יורק, תרפ"ח), "ההיגיאנה והבריאות של האשה העבריה" (שתי מהדורות. תל-אביב, תרצ"ב ותרצ"ה). "מלחמת גוג ומגוג והגאולה" (תל-אביב תרצ"ט). ועוד כמה חוברות שנשארו אחריו בכתב-יד.

נפטר בתל-אביב, י"ג שבט תשט"ו (5.2.1955).

הרב וידאל סורנאגה

נתנו לו שמות לואי - אליהו מרדכי.

נולד בירושלים, ביום ט"ו בתמוז תר"ל (1870).

לאביו הראב"ד חיים דוד (המכונה פריסייאדו סורנאגה.

השתייך לשושלת רבנים ואנשי שם, שביניהם יצוינו: אברהם חיים סורנאגה, אליהו מרדכי, חיים אברהם, חיים רפאל יהודה, יוסף אליהו, יוסף מאיר, יצחק, מאיר, רפאל חיים, מרדכי, רפאל יעקב, שמואל מאיר ועוד, כולם גדולים בתורה וביראה, ראשי ישיבות, דיינים ומחברי ספרים, פרנסי צבור ומנהיגיו, ולשבחם חובה להטעים, קנאים לאמת ותושבי ירושלים).

התחנך בבתי האולפנא של חכמי העיר, ובעיקר ע"י אביו הנ"ל אשר אהבו מאד. בימי עלומיו נהל את ת"ת הספרדים בעיר העתיקה, וזמן מה השתתף כחבר בבית דינו של הראב"ד יעקב שמעון מטאלון.

לבל יצטרך לבריות שלח ידו במסחר, ויהי מלוה סכומי כסף ליהודים ולנכרים, מתוך חסכונותיו הפרטיים המוגבלים. בה בעת קבע עתים לתורה, ומתוך קרבתו היתרה לערביים בסביבות ירושלים, בגלל משאו ומתנו עמהם, כנוהו ליצני הדור ממכיריו בשם "הרב מעיתות''.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, התמסר לעבודת הכלל, ויהי מקדיש לילות כימים לטובת מוסדות חסד וצדקה. בין תרע"ד לתרע"ח, היה חבר בית הדין המעורב של ספרדים ואשכנזים בירושלים, שנודע בשם "משמרת הקודש", עליו הוטל למנוע בעד פריצות גדר, בכל השייך לעניני דת וכשרות. מיטב עתותיו היו קודש לעדת הספרדים וועדותיה, מוסדותיה ועניניהם המשקיים, וזמן מה כהן בתור סגן נשיאה.

מתוך היות אביו הראב"ד פריסייאדו סורנאגה הנ"ל, עקבי וגלוי לב, התנגד בשעתו למועמדותו של הרב יעקב מאיר בתור ראשון לציון בעיה"ק ירושלים, ויחד עם מקטרגים רבים אחרים שתמכו בו, ספרדים ואשכנזים, נסו להכשילו, והדבר עלה בידם בשנת תרס"ט. מעזבונו של האב נתגלגל כתב יד חשוב לידי בנו הרב וידאל, והוא ספר "משפטי צדק" על ד' הטורים, להרב שמואל גרמיזון, שבחלקו ראה אור בשנים האחרונות, בהשתדלות העסקן הצבורי הנכבד יוסף אליהו שמאע, בעריכת מאיר בניהו (בנו של הרב הראשי וראש''ל כיום הזה, ומזכירו של מכון בן-צבי).

בעבודתו הצבורית המאומצת לא נרתע ממלוי כל תפקיד, אף אם היה כרוך בטרדות ובתלאות. סיפוק צרכי העניים בערבי החגים, נחשב לאחת המשיבות המיגעות ביותר בעדת היהודים הספרדים בירושלים, שהוא נמנה על בעלי ההשפעה בתוכה. לא עליו בלבד הוטל המעמס, בכל זאת, אליו דוקא נטפלו הנזקקים לעזרה, בתוכם בעלי הזרוע, וממנו תבעו בכח את סיפוק צרכיהם. כאשר מצאוהו עיף ורוגז מעמל יומם, מזקנה וממחלה, הקיפוהו מכל עבר, התכנסו אל ביתו ולא הרפו ממנו, עד שנתן פתרון הולם למשאלותיהם, ככל העולה על רוחם.

כן יזכר פרט הקשור עם עבודתו הצבורית, שבבחינה ידועה היתה לחם חוקו, והיא - שכלול בית העלמין. הקבלן ב"צ פרנס שהיה בעת ובעונה אחת גם הקברן, נהג מדי פעם לסדר תקונים הכרחיים פה ושם בשטח בית הקברות שבהר הזיתים, כגון ישור מדרגות, מלוי בורות משופעים, בנין גדרות ומדרכות. וכיוצא בזה. כאשר יצאו אל המקום למדוד, אורך ורוחב של כמות

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3146). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3146