Volume 8

Page 3154

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והבדואי נתפס ונדון על-ידי נציג הרשות (ג'נדרם טורקי) לשלם לקופת המקום מג'ידה אחת כסף בעד כל פצע ופצע.

למד במקוה ישראל, ומשנפטר אביו במיטב שנותיו הוטל עליו כל העול של המשק, והוא נשא אותו בכושר ובהתמסרות.

ב-1894 נשא לאשה את בתיה בת הגדול בתורה ובמדעים ר' אריה ליב גורדון, (ראה ערכו בכרך א', עמוד 228). (גמרה ברוסיה בית-ספר גבוה לאמנות ומלאכת-יד, למדה גם את השפות העיקריות של מערב אירופה ורכשה בקיאות רבה בספרותן, ואף עברית כבר ידעה על בוריה כשעלתה ארצה, והיתה בין הרא

שונות במושבה, שהנהיגה את הדיבור העברי בביתה. כמו-כן למדה גם השפות הרשמיות תורכית וערבית, ובשעת הצורך הופיעה כנציגת הישוב המקומי בפני השלטון הטורקי ואח"כ גם בפני הגנרל סטורס, כשהיה מראשי השלטון האנגלי בארץ. כמה שנים שימשה בתור מורה בבית-הספר המקומי, בו כיהן אביה לפנים בתור מנהל. מהראשונות במלחמה הצבורית למען שווי-זכויות לנשים, ועם כל זה עוזרת נאמנה לבעלה בעבודות הקשות ובפיתוח המשק. - נפטרה י' שבט תש"ז).

שקד על העבודה החקלאית עד זקנה ושיבה. עסק בפלחה, בנטיעת כרמי גפנים ושקדים וגם בנטיעת פרדס היה בין הראשונים. לא חס על כל עמל לטפח את כל ענפי משקי למופת, עזר גם לאחרים בעצה ובהדרכה, וגם לפועליו (ביניהם אברהם הרצפלד, דוד בדר ומאנשי צמרת הישוב והמדינה כיום) שימש מורה ומדריך להשתלמותם בחקלאות. נתן לפעמים מזמנו גם לפעילות צבורית (בהנהלת חברת "השקד" וכדומה), אך עיסוקו העיקרי היה תמיד בעבודה חקלאית.

צאצאיו: משה ז"ל (נפטר בגיל 36 בעקב פעולה מסוכנת ב"הגנה", בה היה פעיל מנערותו), מתתיהו (גם הוא בעל ותק בהגנה מנערותו, כיום מנהל ומדריך מורים למדעי הטבע), רחל (מורה לשעבר, מנהלת מחלקה בבנק להשקעות ובנין) אשת המהנדס יוסף לויטה.

הרב יוחנן זרחי (זופוביץ)

נולד בשנת תרל"ד (1874) באיישישוק שבליטא.

לאביו הרב חיים יהודה זופוביץ ("העילוי מאיישישוק") ולאמו רבקה בת ר' אריה אידעלעס באיישישוק.

למד בישיבות ליטא ובגיל 20 הוסמך לרבנות.

בד' ניסן תרנ''ו (1896) נשא לאשה את דודה (נפטרה בטירת-צבי, ד'סיון תשי"ד-5.6.1954) בת ר' אליעזר זוראבסקי (איש אמיד ומוקיר רבנן), שהסכים לתנאיו, שגם אחרי החתונה יהיה חפשי להשתלם בלימודי התורה. המשיך ללמוד בישיבות ובסוף נתקבל לכולל האברכים בוילנה שבהנהגת הגאון ר' חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל.

במשך הזמן הזמינוהו קהלות שונות לרבנות, ורק כשש שנים אחרי חתונתו נענה להזמנת קהלת מיאדל, ולמרות היותו מכת ה"מתנגדים" נתחבב שם גם על החסידים.

לרגל גירוש היהודים מאזורי הספר במלחמת העולם הראשונה עבר לוילנה, שימש מגיד שיעורים בכמה בתימדרש ופעל לעזרת הרבנים הפליטים. אחרי המלחמה הוזמן לרבנות בקהלת סימנה, ומשנבחר למזכיר אגודת הרבנים בליטא עזב את הרבנות, אך בסוף נענה להפצרות קהלתו וחזר עליה, ובתרפ"ד עבר לרבנות בעיירה ראדווילישקי ובה נשאר עד עלותו לארץ.

נתן יזמה ופעילות לעזרת הקהלות העניות והשיג מהג'וינט הקצבות לכינון מוסדות דתיים בהן ולעזרה קונסטרוקטיבית כללית. כן פעל למען בתי-ספר דתיים ותלמוד-תורה ונתן בעצמו שיעורים בתורה ויהדות בבתי-ספר עבריים כלליים.

הצטרף בין ראשוני הרבנים להסתדרות הציונית באמצעות "המזרחי", היה חבר מרכז המזרחי בליטא ונבחר ברשימתו לקונגרס הציוני הי"ב בקרלסבד. פעל רבות למען הקרנות ותמך בכל מאודו ה"החלוץ המזרחי" וב"קרן העליה" שלו, וביתו שימש אכסניה נעימה לשליחי ארץ-ישראל מכל הזרמים.

באמצע תרצ"ד עלה לארץ ונתמנה לרב ראשי לקהלת כנסת ישראל בטבריה, ובמשך הזמן השלימו עמו והוקירוהו גם הדתיים הקיצוניים מתנגדי ארגון הישוב וכנסת ישראל, וכן נתחבב אף על הישוב הס

APA citation

Tidhar, D. (1957). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 8, p. 3154). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/8/3154