Volume 9

Page 3250

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

את "מגלת האש" תרגמה אח"כ שנית לרוסית הסופרת והציירת אירא יאן (אסתר סליפיאן) - זו שציירה את הציורים לשירי ביאליק (קראקא, תרס"ח) - זו שתירגמה גם את "מתי מדבר" והוציאה אף את שני התרגומים בצורת ספר, בליווי ציוריה (ראה כרך ב', עמוד 836).

בשנת 1911 הופיע הספר "שירים ופואימות של ביאליק" - 40 שירים מתורגמים מעברית לרוסית על ידי זאב ז'בוטינסקי, תרגום שביאליק העיד עליו, שהוא הטוב מכל התרגומים שנעשו לשיריו. ספר שירים זה שהופיע בשבע מהדורות ובשלושים וחמשה אלף טופסים, הביא את ביאליק אל הקורא הרוסי היהודי והלא יהודי, ובעתונות הרוסית הכללית באו מאמרי הערכה רבים על תרגום זה שז'בוטינסקי הקדימו במסה נפלאה בת 45 עמודים, על שירת ביאליק, ספר שירים זה הגדיל את שמו של ביאליק בקרב הסופרים הרוסים ומקסים גורקי שנמנה על מעריצי ביאליק הדפיס בגליון ביאליק של "ייברייסקאיא ז'יזן" (1916) מאמר נלהב על ביאליק. בגליון יובל זה תרגמו סופרים רוסים מבטן ומלידה כמה משירי ביאליק. וו. איבנוב תרגם את "אכן גם זה מוסר אלהים", וו. בריוסוב - את "אייך", "על השחיטה", ומ. סולוגוב - את "על השחיטה".

בשלושת הקובצים "ספרות" שיצאו ברוסית בשנות 1916-18 על ידי ליב יפה, באו התרגומים ל"ידעתי בליל ערפל" לסולוגוב , "לפי ארון הספרים" לרומר ; כאן תורגמו גם המאמרים "הלכה ואגדה'', "גילוי וריפוי הלשון" על ידי חיים גרינברג ובלי חתימת שם המתרגם. וב"אנתולוגיה של השירה העברית" שהוציא ליב יפה ברוסית ביחד עם הסופר הרוסי חודסביץ, באו תרגומי שמונה עשר משירי ביאליק שנעשו בידי ז'בוטינסקי, יפה והסופרים הרוסים : בריוסוב, אמארי, איבנוב, בלטרושייטיש וסולוגוב. בהוצאת "ספרות" יצאו ספורי ביאליק ברוסית בתרגומם של וויגודסקי וזליצנקו.

כמעט בזמן אחד עם התרגומים הרוסים התחילו להופיע התרגומים לגרמנית: מ. צובל פרסם בשנת 1901 את התרגום הגרמני ל"שירת יתומה" ול"מתי מדבר האחרונים" בשבועון "די וולט".

באותו שבועון פירסם הד"ר וו. קוראלניק את התרגום הגרמני ל"מגילת האש" כשהחל להופיע בוינה בשנת 1904 הירחון לנוער "אונזר הופנונג", אבו שם בזה אחר זה תרגומים משירי ביאליק. י. ב. פוקס תרגם את "בשדה", מ. צובל - את "משה מת ויהושע מכניס" וברתולד פייבל תרגם את "דאס לעצטע ווארט". וכן החלו להתפרסם התרגומים של ד. ה. מילר. בשנת 1911, יצא ספר השירים לח. נ. ביאליק מתורגם בידי ד. ה. מילר ובו תרגום חמשים שירים. ספר זה יצא בחמש מהדורות וב"יודישר קאלנדר" לאוטו אבלס . פירסם אברהם זונה את התרגום הגרמני לשיר "ידעתי בליל ערפל''. ובשנת 1920 תרגם אברהם שוואדרון את "בעיר ההריגה" לגרמנית שנדפס תחילה ב"ירובעל" ויצא

אח"כ בחוברת מיוחדת. בשנת 1926 הוציא לואי וויינ ברג בגרמנית קובץ שירי ביאליק מתורגמים מעברית, בשנת 1921 הוציא לודוויג שטרויס קובץ שירי ביאליק מתורגמים מאידיש. ובשנת 1925 הוציא וו. קלנר את התרגום הגרמני של מסות ביאליק.

התרגום הראשון לשירי ביאליק באידית נעשה כנראה על ידי י. ל. פרץ שהדפיס בשנת 1903 ב"דער וועג" שלו את תרגומו האידי ל"בעיר ההריגה" - תרגום שלא מצא חן בעיני ביאליק עד שקם ותרגם בעצמו את שירו לאידית בשם "אין שחיטה שטאדט". בתרע''ח הופיעו ב"מוריה" שירי ביאליק שנכתבו על ידי ביאליק עצמו באידית וכן כמה תרגומים משירו בעברית, שנעשו ביד זלמן שניאור ("שירי החורף"), מ. שווארץ (המתמיד", בשדה), שמעון גינזבורג ("איך" ?), א. רייזמן ("בית עולם", "מכתב קטן לי כתבה"), הד"ר מ. קויפמן, חתנו של "שלום עליכם" שחתם בשם הבדוי "מיקאעלא", תרגם לאידית שנים עשר מ"שירי העם" של ביאליק וזהו התרגום הטוב ביותר מכל התרגומים של שירי ביאליק לאידית. מ"שירי עם", תרגם לאידית גם מ. באקסט, מ. טיישט הוציא בתרע"א את התרגום האידי ל"אריה בעל גוף". באותה שנה הוציא ד"ר שמעון גינצבורג את התרגום האידי לספור "מארינקע". בשנת תרצ"ח הוציא א. שווארץ בניו-יורק כרך גדול של שירי ביאליק בתרגום אידי. רוב התרגומים נעשו על ידי שווארץ וכמה שירים נתרגמו על ידי מאני ליב, א. ליעסין, א. ש. שווארץ וש. הורביץ, שווארץ הוציא אחר כך באידיש גם כרך פרוזה של ביאליק - ספורים ומסות. בתרצ"ח הוציא נתן מארק בבוקארשט את התרגום האידי לסדרת השירים בשם "יתמות". מלבד כל אלה נתפרסמו בעתונים תרגומי שירים בודדים של ביאליק לאידית שנעשו בידי עשרות מתרגמים.

התרגום האנגלי הראשון לשירי ביאליק נעשה כנראה בידי הלנה פראנק (ממוצא יהודי שחזרה ליהדות) שפרסמה ב-1906 ברבעון האנגלי "קווטרלי ריוויו" את תרגום השיר "אין שחיטה שטאדט". מבין עשרות המתרגמים שהעתיקו משירי ביאליק לאנגלית, בולטים במיוחד ל. וו. סנובמאן, שהוציא באנגלית בשנת 1924 ספר שירים לביאליק בשם "פואימס" ומוריס סמואל, שהוציא ב-1926 בניו-יורק "מבחר שירי ביאליק" באנגלית, עם מבוא גדול. כן העתיקה ברטה פיינקינשטאדט לאנגלית 15 משירי ביאליק באנטולוגיה שלה לשירה עברית שיצא בשנת 1930 בקייפטון. ויוסף ליפטוויטש תרגם לאנגלית את כל השירים שכתב ביאליק באידית בספרו "טוס הזהב" שיצא בלונדון. ובתש"ח הוציא ישראל אפרת את הכרך הראשון של כתבי ביאליק באנגלית את כרך השירים ובו תרגומים שנעשו בידי עשרים ואחד מתרגמים. ובפרוזה תרגם הפרופ. דאנבי (נוצרי) לאנגלית את "ויהי היום" לביאליק (ניו-יורק, 1938) וי. מ. לאסק הוציא בשנת 1939 בפילדלפיה את התרגום האנגלי של סיפורי ביאליק. והמשוררת ז'סי סמפטר תירגמה בשנת 1939 לאנגלית את "שירים ופזמונות

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3250). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3250