Volume 9

Page 3252

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

השירים "נאך איין יאהרהונדערט" (עוד מאת שנים אחת) ו"אויף דעם בארג, אויף דעם גרינעם גראז" (על ההר הרם, על האחו הירוק"). השיר הראשון הוא שיר קינה למאות שחלפו ובו רואה המשורר את דרך היהודי והילוכו בעולם. והשיר השני הוא שיר געגועים על הנעורים וחלומותיהם שכלו ועברו ונשמעים בו צלילים מ"אלילי הנעורים" ו"בערוב היום" ו"אחרי הדמעות" ו"הרהורי לילה".

באלול תרס"א נדפס ב"דער יוד" שירו "גרינס" (ירק) והוא מורכב משני שירים: "נסתבכתי" ו"תחת העצים הירקרקים" ופורצים מתוכם אורות משיריו העברים "זהר" ו"פתיחת החלון". בכסלו תרס"ה פרסם שם ביאליק את שירו "דאס לעצטע ווארט" (דבר אחרון) והוא אחד משירי הזעם הגדולים שלו בסגנון נבואי והוא יונק משיריו העברים : "אכן חציר העם", "דבר", "קראו לנחשים". השיר "מיין גארטען" (גני) שנדפס בתרס"ג ב"דער פריינד", הוא פרק שירה בנוסח מנדלי. באותו חורף שבו הדפיס ביאליק את "אחרי מותי" לזכר פייארברג הדפיס ביאליק ב"די יידישע ביבליאטעק", 1904, את שיר המות השני באידיש "איך וואלט געווען א בעלן וויסען" והוא היסוד לשירו העברי "לא הראני אלהים" שפרסם אותו אחר כמה שנים (תרע"א).

תיכף לאחר שנתפרסם "בעיר ההריגה" לביאליק, תרגם אותו י. ל. פרץ לאידית והדפיסו ב"דער וועג" שלו. התרגום לא הניח דעתו של ביאליק ועל כן נסה בעצמו לתרגמו לאידית ויצא נוסח אידי של נושא זה בעברית. שהוא רחב יותר מן הנוסח העברי והוא גם מעין ביאור לו. שיר פוליטי הוא השיר "ערב פריהלינג" (בפרוס האביב) ששר ביאליק לאחר נצחון המהפכה באוקטובר 1905. והפרעות ביהודים שפרצו שם אחר כך. בנוסח אליגורי מראה כאן המשורר על "הסתירה" שבין רוחות האביב המנשבות לבין קור החורף שעדיין שולט בארץ, באותה שנה כתב ביאליק את שיר העם "א פרעהלעכס", שהוא הנוסח האידי של "למנצח על המחולות". ביאליק שר גם שירי עם על פי מוטיבים שמצא בשירי ר' יהודה הלוי וארבעה משיריו אלה נתפרסמו בתרס"ה בחוברת מיוחדת בהוצאת "קדימה". לשירים אלה צורף תרגומו האידי של ביאליק לשיר "שבת מלכתא לה' היינה". כמה משירים אלה נתרגמו לעברית (א. לוינסון" - "דאס לעצטע ווארט"), מ. אשמן "אונטער די גרינינקע ביימאלעך" וא. סקולסק תרגם שיר זה וכן "אויפ'ן הוכען בארג". עתה תרגם לעברית א. צייטלין את כל שנים עשר השירים האידיים האלה לביאליק והם הופיעו בספר ע"י "דביר".

ספרים ומאמרים של ביאליק : בארכיון ביאליק שמורים תשעה-עשר אלף מאמרים על ביאליק בעשרים וחמש שפות (ונכתבו עליו יותר משלושים אלף מאמרים). כן נכתבו עליו כמאה ושמונים שירים בכמה שפות וביניהם מגדולי ספרותנו: שלום עליכם, ש. פרוג, ש. בן-ציון, ש. טשרניחובסקי, ד"ר יעקב כהן, יעקב פיכמן, דוד שמעוני, ש"י עגנון, אשר ברש, נחום סוקולוב, ש. אנסקי, אברהם רייזין, זאב ז'בוטינסקי, מ. א. דוליצקי,

מ. שוהם, יהודה קרני, א. צ. גרינברג, אברהם רגלסון, ש. שלום, א. שלונסקי, מ. זוסמן, נתן אלתרמן, הלל בבלי, אביגדור המאירי, י. הפטמן, סמקין, זילברשלג, גרוסמן-אבינועם, ליכטנבוים, ברוידס, סוצקובר, פריד לנד ועוד.

כן נכתבו על ביאליק חמשים וחמשה ספרים וחוברות בכמה שפות וביניהם: פ. לחובר - "ח. נ. ביאליק" (ג' כרכים); יעקב פיכמן - "ביאליק" ; זלמן שניאור - ביאליק ובני דורו" ; ד"ר יוסף קלוזנר - ח. נ. ביאליק" ; כן מוקדש רוב החלק השלישי של "יוצרים ובונים" שלו לח. נ. ביאליק ; זושיא שפירא - "ביאליק בדורו" ; גליקסברג - "ביאליק יום יום"; א. אברונין - "מחקרים בלשון ביאליק" ; יעקב קופליביץ "בדורו של ביאליק" ; יצחק ריבקינד - "אלוהי ביאליק" ; נתן גורן - "פרקי ביאליק" ; יצחק אבינר "מלון חידושי ביאליק''; י. אביטל - "שירי ביאליק והתנ"ך" ; ש. י. פינלס - "חיי ח. נ. ביאליק" ; ב"צ בנשלום - "משקליו של ח. נ. ביאליק"; א. צורף "אגדת הכינור"; פיבל מלצר - "לצורת שירתו של ביאליק" ; יצחק ברגמן - "ח. נ. ביאליק" ; מ. דוב שני - יצירתו של ביאליק; י. ש. הלמן - "עשרה פרקים לשירי ביאליק"; יעקב בקר - "ח. נ. ביאליק ויצירתו לאור הפסיכואנליזה" ; א. ר. מלאכי - "ח. נ. ביאליק" ; צבי שרפשטיין - "ח. נ. ביאליק" ; י. גלס - "ביאליק על הגולה" ; ד"ר יוסף הלר - "ח. נ. ביאליק". מרדכי בן הלל הכלל - ח. נ. ביאליק. ובאידיש נכתבו עליו ספרים אלה : נחמן מייזעל" "ח. נ. ביאליק"; א. שערמאן - "דער מענש ביאליק"; יהודה עלצעט - "ביאליקס טרערען" ; ש. שפירא "ח. נ. ביאליק"; רוב הכרך הרביעי של "תולדות הספרות העברית" לפ. לחובר, מוקדש לח. נ. ביאליק.

וספרים בגרמנית : ארנסט סימון - ח. נ. ביאליק''; ד"ר בנימין קלאר - "ח. נ. ביאליק"; ארנסט מילר ועוד.

ספרים באנגלית כתבו: ל. ספקטור, ד"ר ישראל אפרת, י. הלר.

ספרים באיטלקית - דנטה לטס. וא. סוראני.

ספר ביוגוסלבית: ד"ר צבי רוטמילר.

מאמרים על ביאליק :

את הביבליוגרפיה הראשונה על ביאליק פרסם זכריה פישמן (תרפ''ג ב"עין הקורא" שיצא בברלין). את המשך הביבליוגרפיה הזאת פרסם א. ר. מלאכי . ב"ספר ביאליק" (תל-אביב, תרצ"ג ובירחון "מאזנים", תרצ"ד).

ביאליק חתם גם בפסיבדונימים אלה: ב-ק ("השלח"), א. .B("הצפירה"), ח. נ. ב. ("השלח"), חילק בילק ("הצופה"), .N("מוריה"), נון "השלח"), ח ("הדור"), נח ב-ק ("הצפירה"), ב. (רשומות).

בהרבה מערי הארץ ומושבותיה נקראו רחובות ומוסדות על שמו וכן כמה נקודות ישוב, כמו; "קרית חיים", "גבעת חן" ועוד.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3252). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3252