Volume 9

Page 3310

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אח ותיק במיסדר הבנאים החפשים, נשיא לשעבר בלשכת "בצלאל" ונושא תפקיד רם-מעלה בלשכה הלאומית למדינת ישראל, כותב בקביעות כחבר המערכת ב"הבונה החפשי".

בנותיו: רות אשת נתנאל שכטר (שניהם מורים, פעלו מטעם הברית העברית העולמית מקודם בפינלנד ואח"כ בארה"ב, שם גם משתלמים - הוא בכלכלה מדינית והיא באנטומולוגיה), אסתר (מורה).

עו"ד משה ליב מילר

נולד ו' חשון תרס"ט (31.10.1908) בבלז'ץ שבמזרח גליציה.

לאביו יוסף (מצד אמו מצאצאי ה"טורי זהב") ולאמו גולדה בת הרצל האהן.

גדל ונתחנך בלבוב, שם למד בחדר, בישיבה, בגימנסיה היהודית, בפדגוגיון העברי ובאוניברסיטה והוסמך למשפטים. נתן מזמנו גם לפעילות צבורית לאומית כחבר מרכז התנועה הרביזיוניסטית, יו"ר "העבריה" האקדמאית, מזכיר כבוד של אגודת דורשי האוניברסיטה העברית.

ב-1934 עלה לארץ. התכונן לבחינת עורכי-דין זרים ואחרי שעבר את הבחינה הוסמך לעורך דין.

ב-1941 נשא לאשה את רבקה בת זיסל אלכסנדר מאכט (מנהל הבנק לתעשיה).

בעת הפילוג בתנועה הרביזיוניסטית הצטרף לפלג שנשאר בהסתדרות הציונית בהנהגת מאיר גרוסמן, שנקרא "מפלגת המדינה העברית", היה חבר מרכז המפלגה ומזכיר המערכת של עתון-הערב הראשון בארץ, "עתון מיוחד", שיצא אז בעריכת מאיר גרוסמן ושימש בטאון לו ולמפלגתו. לאחר זמן מצא את מקומו בהסתדרות הציונים הכלליים. נבחר לקונגרסים הציוניים : הכ"א בג'ניבה (1939) והכ"ד בירושלים (1956), והנו מפעילי המפלגה, חבר ההנהלה ויו"ר ועדת הארגון בהסתדרות הציונים הכלליים וחבר הנהלת קופת חולים של ציונים כלליים.

פעל גם במסגרת הארגונית של עולי פולין כסגן יו"ר ההנהלה של התאחדות עולי פולין (קליטת עליה).

אח ותיק במסדר בני ברית, נשיא לשעבר בלשכת "שמעון רוקח" ובלשכת "יעקב פרנד".

יו"ר המועצה האזורית וחבר הועד הכללי של בני ברית, אח בלשכת "ברקאי" של הבנאים החפשים.

שופט עירוני וחבר ועדת השמות של עירית תלאביב-יפו; חבר ההנהלה של המכון ליחסי חוץ, חבר האגודה למען האו"ם.

כותב מאמרים ב"עיונים בינלאומיים" ועורך מדור "חוק ומשפט" ב"הבוקר".

כל השנים חבר ההגנה.

צאצאיו: מרים, חנה, יוסף.

שמחה לאה גראייבסקי

"נולדה בשנת תרכ"ב (1862) ברייגורוד שבפולין. לאביה הרב שמואל יעקב בראמסון (מצאצאי רבי משה חריף, שהיה חברו המובהק של רבי עקיבא איגר, ואחד ממשפחתו היה ציר בדומה הרוסית, היינו הפרלמנט, כנציג בוחריו היהודיים, בימי הצאר ניקולאי השני).

בהיותה בת יחידה ניתן לה חינוך יהודי וכללי מעולה כמו לבן. בילדותה כבר ידעה עברית על בוריה ולמדה תנ"ך וש"ס ופוסקים מפי אביה, וכן ידעה יפה רוסית ופולנית, גרמנית וצרפתית, וגם במשחק השחמט ניצחה לא פעם את נכבדי העיר שביקרו בבית אביה. בשנת תרמ"ח (1888) נישאה להרב שמעון חיים

גראייבסקי (ראה כרך א' ,עמוד 450).

היתה שותפת לבעלה בפעולתו התרבותית והלאומית, בתמיכה בתנועת חיבת ציון ובציונות המדינית ובחליפת מכתבים עם הרצל בענין ההתישבות בארץ-ישראל, ובכחה הרב בתרבות הישראלית והכללית חינכה את בנה ובנותיה ברוח הנאמנות ליהדות ולכל קדשי האומה.

בתרע"ג (1913) עלתה לארץ עם בעלה וכל ביתה והתישבו בירושלים, ולמרות הירידה בתנאי החיים החמריים כאן בימים ההם לעומת השלוה והאמידות היח

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3310). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3310