Volume 9

Page 3370

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בפעולתו הצבורית והחברתית ופעילה בארגון אמהות עובדות וב"מגן".

מיד עם בואו ארצה הצטרף ל"הפועל הצעיר" והמשיך במפלגה זו כל שנות קיומה עה שהתמזגה במפא"י ואח''כ היה במפא''י. רוב השנים היה חבר המרכז והשתתף בכל הכינוסים. מתוך השקפה ציונית תקיפה התפטר ממשרתו ברחובות, משום שבית-הספר נמסר לרשות חברת "עזרה" (הילפספראיין) הברלינית והוא לא רצה להיות כפוף לחברה לא-ציונית. בשנת עבודתו הראשונה בארץ, ברחובות, כבר נכנס לפעילות צבורית, ביחוד עם ראשי "הפועל הצעיר" יוסף אהרונוביץ וצבי סוכובולסקי ועם האברים המתקדמים. המשיך בכך בחדרה. שם נתן את חלקו בראש לכל פעולה להכנסת עבודה עברית ושמירה עברית, יצירת מפעלים כלכליים, תרבותיים וחברתיים לצבור הפועלים, ובתור לאומי מסור, משכיל ובעל צורה ואופי איתן היה מקובל גם על צבור האכרים, דבריו היו נשמעים ובכל סכסוך בין הצדדים היה המתווך והמפשר. ביזמתו נוסדו בחדרה מטבח הפועלים, הספ

ריה הצבורית והורחב בית-הספר. אך כשנוסד שם כעין מושב-פועלים (דירות ומשקי-עזר), ובסכסוך בין האכרים והפועלים בדבר בחירת המועמדים עמד הוא לצד הפועלים, הורעו יחסיו עם האכרים ואז הוכרח לעזוב את המקום ועבר לראשון לציון. גם כאן ביצר את מעמד הפועלים ואת השיתוף החברתי ביניהם ובין האכרים המתקדמים, פעל למען הכנסת השמירה העברית, יסד סניף להפועל הצעיר, פעל למען סידור התימנים בעבודה ונבחר לועד שלהם. ביחוד הגדיל לעשות בשנות מלחמת העולם הראשונה בעזרה לסידור חברי הפועל הצעיר בעבודה במושבות הדרום, ובועדה המשותפת של האכרים והפועלים לחלוקת הלואות מכספר קרן העזרה האמריקאית לאכרים להעסקת פועלים יהודים היה הוא נציג מוסכם משני הצדדים. גם בצפת היה ביתו מרכז חברתי ליסודות המתקדמים.

משהועבר לתל-אביב יצא אחרי שנה לדור ברמת-גן. היה חבר המועצה המקומית ; חבר הנהלת בנק "השרון" ; יסד את החוג לתנ"ך, המתקיים עד היום; נתן בהתנדבות שיעורים בשיעורי ערב של "ארגון אמהות עובדות";

בשנות מלחמת העולם השניה היה חבר ועדת האספקה של המועצה המקומית רמת-גן.

משיצא לפנסיה התמסר לפעילות לטובת חבריו המורים שיצאו לפנסיה. היה כל הזמן יו"ר ארגון המורים הפנסיונרים ושקד להגן על זכויותיהם.

בכל פעולתו הצבורית והתרבותית סירב להזקק לשפות לעז, סירב לעזוב את הארץ אפילו זמנית ולקבל כל שליחות שהיא לחו''ל (אפילו בתור ציר לקונגרסים), והתנגד לנוסעים לחו"ל בשליחויות שאינן הכרחיות לקידומה של התנועה. רק לפני עלותו לארץ השתתף בועידת ציוני רוסיה בהלסינפורס (הלסינקי) ב-1906 ובקונגרס הציוני בהאג ב-1907.

תרגם ספרים מרוסית לעברית בשביל הוצאת "לעם" וכתב מאמרים ב"הפועל הצעיר" (מעל עמודיו ניהל בשעתו את המלחמה למען עבודה עברית, ולפעמים אף בחריפות רבה) וב"דבר".

נפטר י"א כסלו תשי"ג (29.11.1952) ולפי בקשתו הובא לקבורה בנהלל.

צאצאיו: עמור (מורה להתעמלות בבית-ספר תיכון עירוני בתל-אביב), רחל (מורה בגבעתים) אשת ישראל בורוכוב (מסגר), מכבית (ממיסדות חניתא) אשת סגן אלוף איתמר בן-ברק (מפקד בנח"ל) ינינה אשת בנימין זרחי (איש נהלל).

לזכרו נערכות בכל שנה ביום הזכרון לפטירתו בבית הקרן הקיימת בתל-אביב תחרויות של תלמידי כתות ח' יסודיות בכתיבת חיבורים על נושאים תנ"כיים, והפרסים למצטיינים ניתנים מהפירות של קרן שתרמה המשפחה על שמו למטרה זו לקרן קימת לישראל.

מרדכי חקלאי (קוריס)

נולד ט"ו בשבט תר"ס (10.1.1900) בטרוטינה שבמחוו אקרמן, פלך בסרביה שברוסיה.

לאביו אהרן בר' דוד צבי קוריס (ראה ערכו בכרך זה) ולאמו חיה בת דוד שמואל טופוליס.

למד בחדר, בבית ספר תיכון ובקורסים גבוהים לכלכלה. כשגמר את לימודיו פרצה המהפכה ברוסיה והי" הודים ארגנו את חייהם החברתיים והכלכליים והתרבותיים על יסודות צבוריים-לאומיים, והמשיכו בכך אחרי שהפלך סופח לרומניה במוצאי מלחמת-העולם הראשונה. באותן שנים היה פעיל באגודת "פרחי ציון", אח"כ חבר ויו''ר ב"צעירי ציון", ציר בועידות ציוניות אזוריות ופעיל למען קרן היסוד בראשיתה.

באותן שנים עבד בתור סגן מנהל החשבונות בבנק הקואופרטיבי היהודי המקומי "הלואה וחסכון" ומנהל ענפי הבנק לעניני אספקה, משק ומכונות חקלאיות. באותן שנים היה גם מזכיר ומפקח במחלקת החשבונות והםטטיסטיקה של הסקציה היהודית בעיריה, מזכיר הגימנסיה העברית הצבורית ומנהל הספריה, הצבורית.

ב-1921 יצא לעלות לארץ. התעכב חדשים אחדים באיסטמבול ופעל כמזכיר האגודה הציונית "קדימה'' (של יוצאי רוסיה) ומנהל הספריה שלה, - ובראשית

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3370). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3370