נחום צ'כנוביץ'
נולד בשנת תרל"ה. (1875) בניסוויז' שבפולין. לאביו יהושע (סוחר, ממשפחת חסידים ולמדנים) ולאמו בתיה. למד בחדר ובישיבה.
בשנת תר"ס (1900) נשא לאשה את רבקה בת יעקב מתתיהו פיינברג (ממשפחת חסידים).
עסק במסחר מכולת בסיטונות בניסוויז'.
ב-1925 עלה לארץ עם משפחתו, ומיד קנה חלקת קרקע ברמת-גן והשתקע שם. בראשונה ניסה לבסס את קיומו על הספקת חלב לתושבי העיר הסמוכה תל-אביב. התקין רפת על מגרשו והחזיק בו כ-30 פרות מקומיות (ערביות), ואח"כ החליף מקצתן בפרות דמשקאיות. הוצע לו להחליפן בפרות הולנדיות, השופעות חלב מרובה ודורשות גם טיפול והזנה בדרגה גבוהה, אך הוא סירב להגדיל את הסיכון למען הגדלת הרווחים. נעזר בעצה ובהדרכה של מר נתן שמואלי (כיום מנהל מחלקת הגביה בעירית רמת-גן) ובעבודה של בנו הצעיר יעקב ז"ל נפטר בשנת 1937) ושל רעיתו, שהיתה, לו עזר כנגדו בכל עמלו ולבטיו (גם כיום ידועה ברמת-גן בכינוי "הדודה", בשל היותה מוכנה תמיד, על אף זקנתה המופלגת, לעזור ולהיטיב לזולת). עסק גם בהובלת חלב משל רפתנים אחרים בעגלתו העירה.
משלא הספיקו כוחותיו לטיפול בעדר הפרות חיסל את הרפת ועסק בגידול ירקות ועופות ואף נטע פרדס קטן בן חמשה דונמים בחלקת אדמתו, וזמן-מה התפרנס בכבוד ממשקו המעורב. משהתקדם גילו עוד יותר ולא יכול עוד לעבוד, חיסל את משקו, בנה בתים קטנים על האדמה שנשארה ברשותו והתפרנס מהשכרת חדרים. (בימים ההם נקראו הבתים הללו בשם "שכונת ציכנוביץ'").
היה יהודי פשוט וטוב. נשא באהבה את קשיי העבודה והפרנסה, כי מתוך תשוקה לחיות בארץ היהודים עזב את עסקיו בגולה, אף כי ידע שבארץ יהיו החיים קשים יותר. ומכיון שכך נטל עליו מראש, לא צער ואכזבה והיה תמיד שמח בחלקו, אוהב את הארץ כולה, ובמיוחד את רמת-גן שלו, ומשתיק את המתלוננים והמ לעיזים. בקיצור : אזרח טוב ומסור, ללא טענות ותלונות, המהווה אבן-יסוד לבנין ישוב ומדינה.
נפטר בירושלים, י"ג ניסן תש''א (10.4.1941) ונקבר בנחלת יצחק.
בניו: שלום מאיר (סוחר באמריקה, יצא שמה עוד מפולין), מיכאל (יצא מפולין לארגנטינה, ואחרי עלית ההורים לארץ עלה גם הוא ב-1926 מארגנטינה והנו סוחר בתל-אביב, היד, חבר פעיל בהגנה, ממיסדי מכבי-אש ברמת-גן, חבר הועדה לבנין בית-הכנסת הגדול ברמתגן וחבר מיסדר "בני ציון", יעקב ז"ל(עלה עם ההורים ועבד עם אביו, נפטר ב-1937).
ראובן דוד (רוברט קסלמן
נולד ט' תמוז תרמ"א (1881) באודיסה, רוסיה.
לאביו יצחק ולאמו שיינדל. למד בחדר עברי ובבית-ספר למסחר באודיסה.
ב-1901 נשא לאשה את בת-שבע בת נחום שטיינברג. מאודיסה. ב-1901 יצא לארצות הברית. עבד ולמד באוניברסיטה של ניו-יורק והוסמך לרואה חשבון (,C.P.A.,F.A.A.P.A. )Certified Public Accountantפתח משרד רואהחשבון בניו-יורק והתחיל לעבוד במקצועו.
ב-1912 הצטרף להסתדרות ציוני אמריקה, וכשנבחר לואיס ד. ברנדייס בראשית מלחמת העולם הראשונה לנשיאה, ולמילוי המשימות הגדולות שהזמן גרמן דרש "אנשים, כסף ומשמעת", התנדב קסלמן לסעיף הראשון, ובמשך שלש שנים פעל בהתנדבות (ואף בהזנחת עסקיו הפרטיים) כמנהל החשבונות וכחבר הועד המנהל של הסתדרות ציוני אמריקה ונתן ממרצו ומזמנו לפעליה הכבירים שבאותה תקופה (עזרה להצלת הישוב בארץ, הפעולה המדינית למען הצהרת בלפור, הגדוד העברי, "הדסה" ועוד), ונשאר ידידו ומקורבו של ברנדייס לכל ימיו. היה מדריך הנוער העברי ב"יהודה הצעיר" בארה''ב. ארגן את המשרדים של ההסתדרות הציונית בארצות אי