Volume 9

Page 3380

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

(מצד האם) ר' יואל משה סלומון , מעסקני ותיקי הישוב (ראה כרך א', עמוד 56).

בשנת 1915 הצטרף להפירמה "סלומון את לוין", כעת - "סלומון, לוין ואלשטיין בע"מ'', בעלי בתי מסחר לרפואות בסיטונות בארץ.

ממיסדי החברות וחבר ההנהלה של : "אסיה" מעבדות כימיות בע"מ, ביח"ר לכימיקליים עדינים ותכשירים רפואיים ; חברת "פאקא" בע"מ, יצרני שמרים, חומצות פחמן וכהול; "עליון" בע"מ, מעבדות אנטיביוטיות וחימיות, ירושלים.

צאצאיו: יואל משה (כימאי, מנהל בחברת "אסיא" - מעבדות חימיות בע"מ), בת-שבע אשת העו"ד חיים בנמל (שופט שלום), לאה (כימאית, בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים) אשת המהנדס משה שמיר, גאולה אשת ד''ר אליהו יובל .

צבי אליעזר קרוי

נולד ב' טבת תרס"ב (סוף 1901) בלודז שבפולין. לאביו משה (חסיד) ולאמו דבורה לבית זיברט (אשה משכילה, חובבת תיאטרון וספרות ממשפחה אמידה).

למד בחדר ובישיבה, נשתבח כ"עילוי" ובעודו עלם צעיר הוסמך להוראת איסור והיתר. אח"כ פנה להשכלה כללית ולתנועת "צעירי ציון". רכש ידיעות רחבות בספרות עברית, אידית, פולנית וגרמנית ובתורת הציונות והסוציאליזם וגמר סמינר למורים בלודז.

בראשית מלחמת העולם הראשונה עבר עם הוריו ללובין, שם יסד את מפלגת "צעירי ציון" והיה הכח הפעיל והמפעיל בתוכה. אחרי המלחמה חזרו ללודז, והצעיר הירש לייזר (כך נקרא באידית) החל מגלה את נשמת המשורר שבקרבו בפרסום שירים ומסות וסיפורים בכתבי-עת אידיים חדישים ("יונג אידיש", "געזאנגען", "טריט" ועוד) ולכמה משיריו חוברו גם מנגינות. באותו זמן היה פעיל מאד במפלגת "פועלי ציון", נואם על נושאים פוליטיים, ספרותיים וסוציאליים, מלהיב ומשכנע

למען ציון ולמען תקומת עם ישראל וגיוס העמל היהודי לבנין הארץ.

בתקופה מאוחרת יותר היה עורך-לילה וחבר מערכת העתון "לודזר טאגבלאט", ותגובותיו הקולעות והחריפות על המאורעות עשו רושם והועתקו גם בעתונים האידיים באמריקה. ב-1933 היה מזכיר "היאס" וכאן נתגלה נטיתו העזה להגיש עזרה לסובלים ולנצרכים. משנוסד העתון "דאס ווארט" (המקביל ל"דבר" בפולין) הוזמן לעבוד בעריכתו ובמאמריו ובתגובותיו הצטיין בחוש פוליטי מיוחד, ורבים ממאמריו תורגמו בעתונות הפולנית ועוררו הדים גם בצבור הפולני. באותה תקופה עבד גם במשרד הארצישראלי. ביחוד נלחם בתור נואם ופובליציסט בזרם הקומוניסטי של הפועלים היהודים בשל התנכרותם לציון.

אחרי פרוץ מלחמת העולם השנית הגיע בדרך רבת סכנות והרפתקאות לקובנה והועמד בראש העתון הציוני "אונזער ווארט", בו המשיך את מלחמתו החריפה נגד הקומוניסטים, וכשהתקרב הצבא האדום לקובנה עזב את העיר. ופנה לדרך העליה לארץ.

באביב 1940 הגיע לארץ ועבד בניהול ועדת התרבות של מועצת פועלי חיפה ואח"כ כמזכיר ועדת התרבות של מועצת פועלי פתח-תקוה. הנהיג לערוך הרצאות לפועלים בשעות ההפסקה בבתי-החרושת, מקודם בחיפה ובסביבתה ואח"כ בתל-אביב ובסביבתה. מסוף 1942 עבד במרכז הסתדרות הפקידים, ערך בכשרון את ירחונה "שורות" והעלה אותו לדרגת ירחון מכובד בעל רמה גבוהה.

נשא לאשה את סוניה בת זרח קפלן.

ב-1945 הושאל לשנה אחת לעריכת העתון היומי "אונזער ווארט" של "פועלי ציון" בפאריס וב-1952 נשלח שנית לתפקיד זה למשך שנתים. גם שם נלחם מלחמה עזה בקומוניסטים היהודים, ולקוראי העתון בצרפת וביתר ארצות מערב אירופה נתן מזון רוחני מבריא מבחינה לאומית-ציונית ויהודית-כללית. זאת עשה בהצלחה גם בתור נואם ומרצה על נושאים מדיניים, תרבותיים, ספרותיים ועל נושאים כלל-יהודיים, והמונים שתו בצמא את דבריו, שרטט לב יהודי חם הורגש בהם.

APA citation

Tidhar, D. (1958). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 9, p. 3380). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/9/3380