Results 161 - 180 of 270 for זאב מאיר
-
שקרא הרבה וידע הרבה והביע דעות ורעיונות על החיים, החברה, העבודה, המדינה וכו' בסגנון עברי קל לקריאה. בת-שבע שריף נולדה ברמת-גן, כי תמוז תרצ"ז (29.6.1937). לאביה מאיר שריף (בנאי ומנהל עבודה בבנינים
-
בן-ציון ברוכשטיין נולד בצפת, כ"א שבט תרל"ה (1875), לאביו אברהם מאיר ולאמו גיטל בת חיים צייגר מסניאטין שבמזרח גליציה. למד בחדרים ומפי מורים פרטיים ובן 14 החל ללמוד מלאכת שען. הרגיש נטיה
-
גמילות חסדים ובית-הכנסת הגדול "אהל יעקב". נפטר בזכרון יעקב, כ"ו אייר תרצ"א (13.5.31). צאצאיו: יעקב, משה סבר (שו"ב בזכרון יעקב, ראה בכרך זה), מאיר, זלדה אשת פישל הורביץ (ריבניצה), בלומה אשת שלמה
-
בן-אהרן נולד בוואזנעסענסק (רוסיה), ה' באייר תרמ"ז (1887), לאביו אהרן ולאמו רחל בת זאב. חינוכו הראשון הוא מסורתי. למד בחדרים ובישיבות עד שקבל סמיכות לרבנות. אך אין הוא מסתפק בזה, ונגש לבחינת
-
"י. פעיל בראשונה בחיפה אח"כ בתל-אביב כמפקד החטיבה. לאחר בריחתו של יהשע זטלר (מאיר) מעכו הוא עובר לעבודה ארגונית וחוזר שוב למחלקת הפעולות לאחר שזטלר נשלח כאחראי לירושלים. הוא מתכנן את רוב הפעולות של לח
-
מהארץ ויושיבו במקומם מבני ירושלים. ואף מ. אוסישקין נטה לתת אמון בדיבות הללו ולפעול לפיהן, והפולמוס הזה היה עלול להביא לנישול הבילויים מאדמתם ולפילוג בתנועת חובבי ציון. הדברים הגיעו לידיעת מאיר בלקינד
-
לצד מאיר גרוסמן בהתנגדות להצעת זאב ז'בוטינסקי ליציאה מההסתדרות הציונית, ועם הפילוג במפלגה הצטרף לקבוצת גרוסמן שהפכה ל"מפלגת המדינה העברית", היה חבר מרכז המפלגה בפולין ונציגו במשרד הארצישראלי
-
, רוסיה הלבנה, בשנת תרמ"ד (29.11.1883), לאביו ברוך פיגלסון (תלמיד חכם, בעל השכלה עברית ורב-בקיאות בספרות העברית של זמנו, סוחר, ציוני ותיק, ממיסדי "המזרחי"; בן מאיר ליבלה ראובנ'ס , בר-אורין ועשיר, שלעת
-
"י - פולניה בע"מ), ומנהלו. צאצאיו: (מאשתו הראשונה): יעקב, מרים אשת משה ליפשיץ, (מאשתו השניה): נורית. שלמה זלמן יעבץ לאביו ישראל איסר (אב"ד בערים פישטשץ והרובשוב בפולין. סבו ר' יוסף מאיר יעבץ
-
בירושלים. בשנת 1936 היה ממייסדי "ארגון צבאי לאומי" (אצ"ל) בירושלים. בשנת 1949 עלה לארץ בתור תעשיין. בשנת 1950 נשא לאשה את אסתר בת זאב שפירא. מקים מפעלי תעשייה: "עפרונות ירושלים בע"מ'', ירושלים
-
המדרש למורים מזרחי בירושלים. מנהלו המנוח אליעזר מאיר ליפשיץ ז"ל (ראה כרך ג', עמוד 1275) במכתבו אליו מיום ב' תמוז הרצ"ה (1935) מרים את פעולותיו על נס: "אני רואה צורך להביע תודה לאדוני בעד מסירותו
-
לוועידה הראשונה של הפועל המזרחי בצ'רנוביץ (רומניה). בין מקבלי הצירים היו: ה"ה בויאר, זינגר, שפירא ועוד. בשנת תרפ"ה (1925) היה ציר לוועידה של המזרחי יחד עם הרב מאיר ברלין (בר-אילן) ז"ל. בשנת תרצ
-
', עמוד 2352), מאיר, אסתר לאה אשת אלעזר בן אברהם) רוקח, צפורה אשת שמריהו ילין. אברהם אסף (אוסובסקי) נולד בלובן (רוסיה הלבנה), כ"ה כסלו תרס"ז (4.12.1906). לאביו יהודה זאב (אחי הפרופ' הרב
-
מאמרים ב"ג'ואיש הרלד" בדרום אפריקה ו"ג'ואיש סטנדרט" בלונדון. יו"ר אגוד יצרני עץ. חבר הכנסת השלישית (מטעם תנועת חרות). בנו: מיכאל-זאב. ד"ר תיאודור ברוש (ברוצינר) נולד בקניגסברג (גרמניה), א' שבט
-
1913 עלה לארץ. נשא לאשה את לאה בת אברהם זאב גורדון (ראה כרך שני, עמוד 875) פעילה בויצ"ו. בשנות 1918-19 סגן יו"ר בועד תל-אביב (היום -עירית תל-אביב), מבוני בית הכנסת הגדול בתלאביב והיה במשך שנים
-
' יצחק זאב מיאדלה (אביו של הדרשן ר' בנציון יאדלר) ובישיבת הגאון ר' מאיר אורבאך מקאליש, בעל "אמרי בינה". בהיותו בחברון התנכלו לו השלטונות הטורקיים
-
חלה בדלקת הריאה ונפטר בחדרה, כ"ח חשון תרע"ח. הניחו אחריהם שני בנים יצחק ומשה . זוסיה שחורי נולד בלודוויפול, ווהלין, אוקראינה, ז' אלול תרס"ו (1906), לאביו ר' מרדכי זאב שווארצמאן , ממשפחת שו
-
ביסוד בנק "אשראי" והיה חבר במפעלים שונים. נפטר בתל-אביב, ה' אב תש"ה (15.7.45). אהרן ליב מכנס נולד בקארלין ע"י פינסק (רוסיה הלבנה), בשנת תרכ"ג (1863), לאביו ר' דב מאיר, מצאצאי רבי יצחק מקארלין
-
' ראובן ישראל פרנקל היה בעל אחוזות בפולין. שם נולד בנו חנוך מאיר פרנקל . אחת מאחיותיו של חנוך מאיר פרנקל (רבקה) נישאה לרב זאב מוזס , אב"ד בקליש, (ראה כרך ג', עמוד 1129) אביו של יהודה מוזס (ראה כרך
-
-יד בית הכנסת הנ"ל. מפעילי אגודת השוחטים בתל-אביב ושימש זמן מה מזכיר האגודה. צאצאיו: 4 בנות ובן אחד. הרב בנימיו זאב בנדיקט נולד בוינה (אוסטריה) ד' אייר תרע"ג (11.5.1913). לאביו הרב שמואל יוסף בנדיקט