בחיפה ניסה לעסוק במסחר וישב שם עם משפחתו כשנה, אך בזמן ההוא עדיין היתה חיפה ככפר נדח ולא מצא לו שם כר נרחב לפעולה מסחרית. עבר לשכם בתקרה שימצא שם בסיס לפרנסה ויוכל להניח יסוד לעדה עברית בעירו של יוסף הצדיק. הסיכויים לא היו מעודדים ואמר לעזוב את המקום, אך בגלל מגפת החולירע שפשטה בסביבה וההסגר שהוטל על העיר הוכרח להשאר שם עם משפחתו כחצי שנה. אחר-כך ניסה כחצי שנה לבנות לו בסיס כלכלי בירושלים, וכשלא עלה בידו ירד עם משפחתו להשתקע ביפו. כאן היה אז כ"מנין" יהודים ספרדים, והוא ומשפחתו ועוד יהודים מעולי אלג'יריה ומארוקו הגדילו ביפו את הישוב העברי והניחו את היסוד לעדה העברית שהלכה וגדלה.
ביפו עסק במסחר והצליח. יסד בביתו ביתתפלה וישיבה, שריכז בה את יודעי התורה שבעדה הקטנה וישב ולמד עמהם. בין הרבנים והחכמים שלמדו בישיבתו בזמן ההוא: יעקב שמחון, שלמה בחבוט (אביו של הרב שבתי בחבוט , רבה של בירות), כלב המכונה מירקאדו מאיר (אביו של הרב הראשי רבי יעקב מאיר , שהשתקע אח"כ בירושלים), דוד בן-שמעון (המכונה דב"ש), שלמה חזן. במשך הזמן, כשצאצאיו החליפו את דירותיהם, נדדו גם בית-הכנסת והישיבה עמהם ממקום למקום, וכיום קיים בית-הכנסת שלוש בשכונת נוה צדק.
נפטר ביפו, ח' סיון תרי"ח.
אוברי הריס (צבי) סילבר
נולד בלונדון, 6 ב-ספטמבר 1894, לאביו עוזיאל, ממשפחה שומרת המסורת הישראלית אף בסביבה הנכרית והרחוקה ממרכזי יהדות שרשית. קיבל חינוך מסורתי וגם כללי בבי"ס תיכוני ובקונסרבטוריון למוסיקה בלונדון. היה פעיל כמוסיקאי בלונדון והיה מתנדב לערוך קונצרטים לטובת מוסדות חסד יהודיים.
התנדב בין הראשונים לגדוד העברי האנגלי במלחמת-העולם הראשונה, בא ארצה עם גדודו ב-1918: ואחרי שחרורו נשאר בארץ והתגייס למשטרה. התמסר ליסוד התזמורת של המשטרה בירושלים, הועמד בראשה בדרגת קפטין ופעל למען גידולה והתפתחותה.
נשא לאשה את שרה בת שמואל רפאלי (רפאלוביץ), חוקר העתיקות והמטבעות העבריות העתיקות בירושלים.
בשנות המהומות 1936/38 מילא תפקידים אדמיניסטרטיביים נוסף על שרותו כאיש-מוסיקה, התנדב יחד עם חבר המנגנים של תזמרתו לשרות בנשק לשמירה ולהגנה במסירות ובמשך שנים היה האחראי לבטחון באזור היהודי שבעיר העתיקה בירושלים. על פעולותיו אלה זכה להוקרת הצבור ולאות-הצטיינות מאת הממשלה.
ב-1939 היה הממונה על חיל הנוטרים העברים במחוז ירושלים.
השתתף ביסוד בית הכנסת "ישורון" בירושלים, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, שקד לעזור לפונים אליו והרגיש את עצמו שותף לשאיפות העם העברי לחרות וקוממיות בארצו.
נפטר בירושלים, כ"ו כסלו תש"ה (12.12.44). בנו רענן הוא קצין מחוז בירושלים.
משה דב חשין
נולד בירושלים, בשנת תרל"ח (1878). לאביו ר' שמואל שלום (סופר סת"ם וסופר גיטין בבית-הדין של העדה האשכנזית, יליד ירושלים גם הוא, בן ר' משה סופר) ולאמו פרידה בת ר' משה קאלאדנער. למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את גיטל בת ר' שניאור זלמן פונדמינסקי ממשפחת האדמו"ר שניאור זלמן מלאדי , בעל ה"תניא". למד את מלאכת סופר סת"ם מאביו (שהיה מלמדה לרבים מצעירי ירושלים) ואח"כ ירש ממנו את מקומו כסופר גיטין בבית-הדין של העדה האשכנזית. היה מהראשונים בארץ שעסק בעיבוד קלף לתשמישי קדושה (ספרי-תורה, תפילין ומזוזות). לימד עשרות בחורים מישיבת "עץ חיים"