רום סכום לבנין גדר מסביב לבנין ואחר כך למען בנין אולם להתעמלות בחצר. ביומנו של ד"ר חיים בוגרצ'וב (בוגר) משנת תרע"א נמצאה רשימה של צרכים נוספים, שהגיש למוזר לפי בקשתו, והיא מסתכמת בסכום של מיליון פרנק.
היה חבר בהנהלת הקרן הקיימת לישראל.
כל השנים עמד לעזרת ד"ר הרצל להציונות המדינית.
בשנת תרס"ט (1909) קיבל אזרחות כבוד מעירו, כשמלאו לו 70 שנה.
ב-28.11.1909 נבחר לחבר הנהלת "אוצר התישבות היהודים" וחבר הדירקטוריון של "אנגלו-פלשתין קומפניי" (כיום: הבנק הלאומי לישראל בע"מ).
בשנת תרע"א (1911) נבחר לראש עיריית ברדפורט.
כשפתח בקיל (גרמניה) את התעלה, שלח לקיסר גרמניה 50,000 פרנק.
לראש עיריית ברדפורט תרם 5000 לירות סטרלינג לבנין "מושב זקנים" בעיר.
תרם סכומים ניכרים לנטיעת "יער הרצל".
נפטר בברדפורט (אנגליה) בשנת תרפ"ב (1922). על שמו רחוב בתל-אביב, בקרבת בנין הגימנסיה ברחוב זבוטינסקי (הרחוב מתחיל ברחוב דוד ילין וגומר ברחוב פרופ' שור. בשלט עשו טעות, כתבו שם משפחתו מוזיר (במקום מוזר).
בחדר ההנהלה של הגימנסיה הכינו פסל מחצי גופו.
נח שמואל (נאום) טיומקין
נולד במינסק (רוסיה) בשמחת תורה תרמ"א (1881). לאביו ר' אריה ליב טיומקין ולאמו חוה. קיבל חינוך כללי ומסורתי.
היה עסקן ציוני פעיל לטובת "הקרן הקיימת", וחבר הגנה בעירו.
היה חובש, עסק בתעשייה חימית, ובמסחר רפואות והיה ידוע כרוקח בעירו.
בשנת תרס"ח (1908) נשא לאשה את מלכה בת רינה בת מרדכי גורדין (נפטרה בת"א ח' שבט תש"ג (7.1.43) ונקברה בנחלת יצחק).
נרשמו בספר הזהב של הקק"ל ליום נישואיהם.
ביקר בארץ בשנת תרע"ג (1913) בתור תייר, והחליט לחזור ולהביא את משפחתו.
היות ופרצה בשנת תרע"ד (1914) מלחמת העולם הראשונה נאלץ להשאר ברוסיה, שם היה פעיל ומפעיל לטובת הקק"ל בפרט והציונות בכלל ובמסרו את רשמיו מישראל השפיע על רבים לעלות לארץ.
בכל ישותו היה נתון לרשות אחת "ציון שמה". היה יהודי גאה בפנימיותו, מסור היה "להגנה עצמית" בימי שלטון הצאר הרוסי. בשנים 1906-7 בפרוץ הפרעות ביהודים שימש ביתו למרכז להגנה עצמית. לעסקיו הפרטיים לא דאג. הם היו מסתדרים בעזרת רעיתו, בלי אומר ודברים הסכימה למעשיו ופעולותיו הציוניות, ותמכה במעשיו בכל. לא התאוננה, אף כי היו זמנים קשים בענייני המסחר, הפרנסה וגידול הילדים. נוסף לזה תשומת לב לענין הזהירות מעיני השלטון הצורר שידע מפי הבולשת שבביתו מתארגנים דברים שלא לפי החוק.
בעבודה הציבורית לא הסכים לקבל מנוי של מנהיג, היה טוען: חייל פשוט אני ומה שיצווני אמלא, אף שתמיד היה הוא האיש הראשון שלו היה מוסרים את העניינים הסודיים לבצעם או שעומדים לבצע.
היה פעיל בענייני הפצת שקלים, מגביות לטובת הקק"ל ובחירות לקונגרסים הציוניים.
ידע לעקוף אסיפות חשאיות תחת אפם של השלטונות ואת כל הפעולות שהטילו עליו.
הוא לא היה נואם ולא סופר אבל ידע להגשים כל פעולה ציבורית שהטיל עליו ביזמתו, היה מעיין לא אכזב של מרץ ויזמה רב, בעיקר בלט בו הכשרון לאירגון למופת.
היה איש מסורת וביתו, בעזרת רעיתו, הפך לבית ועד מועדון ציוני ציבורי.
בביתם נוסד התיאטרון היהודי במינסק שרעיתו השתתפה בו באופן פעיל בתפקידים שונים שתוך זמן קצר הפך למפעל תרבותי רב ערך.
כל ההכנסות ממפעלי התרבות היו קודש לקק"ל. עוברי אורח שהיו מגיעים לעיר היו מפנים אותם לביתו של "היונגער אפטייקר ר' נח טיומקין" (הרוקח הצעיר) כי שם קיבלו סעד ועזרה בכל מקרה ושעת מצוקה. יזם את בית העם "הרצליה".
בשנת תרפ"א (1920) עלה לארץ כדי להכשיר את הקרקע לעליית בני משפחתו (1921) ולאחר מכן העלה לארץ את משפחת אשתו ר' נח גורדין. בארץ המשיך ביתו לשמש בית מיפגש של עולי מינסק והסביבה.
בשנת 1927 היה חבר הועד הגדול וההנהלה של "הסתדרות הרועים" למשק ולנטיעות בא"י "בני-יעקב", תכניתם היה לארגון קבוצות של משקי רועי-צאן ביחד עם משק בית זעיר.
יזם את אירגון יוצאי מינסק בישראל. היה חבר ברית הראשונים, חבר המכבי בארץ.