בית-עם בגדרה, ובכ"ג שבט תרפ"ד הונח היסוד לבית (מתחת לאבן-היסוד שם מלבד מגילת-היסוד את עטו שבו השתמש לכתיבת כל מכתביו ומאמריו מזמן ייסוד ביל"ו). הביא גם גרמופון עם מאות תקליטים מהיצירות הקלסיות בשביל בית העם בגדרה, מתנת הבילויי ספקטור.
אהב את גדרה בכל חום לבו ולא היה עוזבה אלא לסידור ענינים דחופים ביותר. התמסר למוסיקה ולאסטרונומיה והביא טלסקופ למושבה כדי להנות בידיעותיו את בני המקום.
אחרי מות אשתו בתרפ"ט (היא נסעה להתרפא בגרמניה ושם מתה, הוא העלה את ארונה לארץ והביאה לקבורה בגדרה) יצא לבקר את משפחתו באמריקה ובשעת בקורו זה חלה גם הוא ומת. בהתאם לצוואתו הובא ארונו לגדרה ונקבר ליד קבר אשתו בתר"ץ.
יעקב אלימלך לדרברג
נולד בירושלים, בשנת תרל"ו (1876) לאביו ר' יצחק. למד בחדרים ובישיבות וכשגדל עבר לפתח תקוה והשתתף עם נחמן פלמן ואחרים בנטיעת פרדס.
נשא לאשה את חוה יוכבד בת ר' אברהם אלתר צבי (שנקרא אלתר צוואי ) מירושלים.
עבר ליפו ופתח בשוק-אל-דיר בית-מסחר לכלי זכוכית, וכשנפטר אחיו יהושע השתתף עם יורשיו בעסקי המנוח במסחר בכלי זכוכית.
במלחמת-העולם הראשונה עסק יחד עם ר' בצל אל הכהן לאפין בפדיון יהודים ממאסר ומחטיפה לצבא הטורקי ובעזרה לאסירים ותמיכה למשפחותיהם.
נפטר בת"א, ג' אב תרצ"ט, והובא לקבורה בירושלים.
צאצאיו: שמואל יצחק, פנינה אשת משה חכמוב, אברהם, שרה .
גבריאל שלוש הי"ד
נולד 17 מרס 1906 ביפו (שכונת נוה צדק) לאביו יעקב שלוש . מצד אמו היה נין לרב שלמה ברוך, אב בית-הדין בירושלים. את ראשית חינוכו העברי והכללי קיבל בבית-הספר של חברת "עזרה", גמר בית-ספר תיכון באלכסנדריה של מצרים, למד בביתהספר הגבוה לעבודות צבוריות בפאריס, שם גמר את חוק לימודיו וחזר מוסמך בתואר "מהנדס אזרחי".
עוד בשבתו על ספסל הלימודים בפאריס הגה תכניות להרחבתה ולפיתוחה של תל-אביב, חקר את שאלת הנמל, הביוב ותכנית להקמת מרכז לספורט, ומשחזר ארצה התמסר לעבודת פיתוח ובנין. בנה בתים רבים וניהל סלילת כבישים, תיכן תכניות לשיכון עממי, ותוך עבודת יום-יום היתה נתונה תשומת-לבו גם לתכניות רחבות-מעוף, שהגשמתן צפונה בחיק העתיד, כגון: פיתוח מפרץ חיפה, נמל תל-אביב ופיתוח רחבת שפת הים, וכן לבנין רכבת חשמלית ממפרץ חיפה להר הכרמל ורכבת תחתית בתל-אביב. גם בעתונות פרסם מאמרים בדבר שכלילים בסלילת כבישים ופיתוח הבנין.
בתכניות פיתוח העיר היה יד ימינו של מאיר דיזנגוף . שלח לתל-אביב את המכונות הראשונות לניקוי הכבישים והרבצתם.
כשפרצו המהומות בארץ בשנת 1936 הציעו לו משרות חשובות בצרפת ובטורקיה והוא סירב לקבלן.
בנסעו ירושלימה לשם ביצוע מפעל גדול של עבודות צבוריות - ביום ה' אלול תרצ"ח (1.9.38) פגע בו כדור מרצח מהמארב ע"י רמלה והוא נפל שדוד.
לשמו הקדיש הסופר והעסקן מר אברהם אלמליח את ספרו "ארץ-ישראל וסוריה בימי מלחמת-העולם" (הראשונה), כי כשהמחבר נאסר בימי הזועה של אותה מלחמה, בתרע"ז, על-ידי השלטון הצבאי ונשלח לדמשק כפושע-מלחמה, שם הנער גבריאל את נפשו בכפו והציל בעת הגירוש את כתבי-היד של הספר הזה יחד עם כתבים אחרים של המחבר, ואחרי-כן נשאתם המשפחה עמה בכל נדודיה וטלטוליה בכפרים הערביים, ואחרי המלחמה החזירתם שלמים.