בבית מלאכתי של יעקב נוימן (בחוגי אצ"ל טוענים, שגם הם, ע"י מפקד הפעולות ביפו "גדעון" (עמיחי פגלין), המציאו מרגמה דומה לזו - לפני דוד ליבוביץ). כשהצליח הנסיון הראשון הזמין מטה חזית דרום תלאביב עוד שתי מרגמות מטפוס זה, ומשהזדרזו עושיהן לגמור את בניתן במהרה ו"הארטילריה הכבדה" של החזית עלתה לשלש מרגמות, נקבעה שעת האפס להפעלתן במוצאי שבת, 13.3.48, נגד קני הפורעים באבו-כביר.
המרגמה העיפה 37 ק"ג חמרי נפץ, כמות בלתי-רגילה בגדלה ב"משלוחי מרגמה", ותוצאות היריה היו עצומות בהרס, ברעם ובפאניקה שחוללה בשורות האויב. גם מומחי האנגלים נדהמו והופתעו מהופעת "הנשק הסודי" החדש והשתדלו להשיג את תכניתו, אך לא הצליחו. אחרי הצלחה זאת הזמין גם המטה הארצי של צבא ההגנה מספר "מרגמות דודקה" (על שם הממציא) ולפי דוגמאותיהן, שנשלחו בדרך האויר, ב"פרימוסים", נוצרו עוד כאלה גם בירושלים ובחיפה, ונשק זה בהישגיו המעשיים והפסיכולוגיים (בדיכדוך רוח האויב), עזר בהרבה בחזיתות ירושלים, הר ציון, יפו, חיפה, צפת ועוד והגביר את רגש התבוסה ויצר המנוסה בקרב הערבים.
אחרי הכרזת המדינה גויס דוד לצבא ההגנה לישראל ושרת בתפקידים טכניים במטה חטיבת קריתי בעיקר בעת כיבוש רמלה ולוד, ואח''כ גם בפעולות אחרות.
משנסתיימה מלחמת השחרור חזר לתפקידו האזרחי, בחינת "וכתתו חרבותם לאתים", ומ-1950 הנו מנהל מוסך במחלקה למכונות חקלאיות בהמשביר המרכזי ואת זכר "הימים ההם" מטפח הוא כחבר מועצת ארגון חברי ההגנה.
צאצאיו : צבי, חנה.
אריה זיו
נולד בפטרבורג בירת רוסיה, בשנת תרע"ג (1912. 20.10), לאביו פרופ' בנימין זיו (ראה עליו בכרך זה) ולאמו לינה בת מאיר סגל. משהוכרח אביו להמלט מפני המשטר הבולשבי ב1917 הגיע אריה עם הוריו ב-1918 לריגה בירת לטביה, שם למד בגימנסיה קלאסית בגרמנית ואח"כ משפטים באוניברסיטת ריגה. ב-1932 החל לכתוב בעתון "סיבודניה". ב-1933 היה יו"ר ועד הסטודנטים היהודים לחרם על גרמניה הנאצית.
אחרי שרות בצבא הלטבי בדרגת קצין ב-1934/35 עלה ארצה ב-1936. ב-1937/36 היה מזכיר ביה"ס בגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב. ב-1938/39 סגן עורך "המשקיף". ב-1941/40 עורך שני עתוני ערב : "טלגרמות אחרונות" בעברית ו"פלסטיין טלגרף" באנגלית.
ב-1941 נשא לאשה את ורדה בת יעקב סביסלוצקי. מ-1941 ואילך עבד בצנזורה לעתונות מטעם ממשלת המנדט ומ-1946 עד סוף חורף 1948 היה צנזור ראשי לעתונות העברית והערבית ומנהל משרד הצנזורה בת"איפו. בשרותו זה היה לעזר לעתונות העברית בעקיפת הגבלות הצנזורה לשם פרסומים נחוצים מטעמים לאו מיים ותיאם פעולה עם ארגוני המחתרת של אצ"ל ולח"י וה"הגנה" והשתמש בקשריו עם גורמי חוץ למילוי שליחויות מיוחדות למען המחתרת וזכה להערכה על כך מצדה ומצד אגודת העתונאים.
מה-13 במאי 1948 המשיך בשרותו כצנזור ראשי מטעם "מנהלת העם" ואח"כ מטעם ממשלת-ישראל הזמנית.
מנובמבר 1948 הנו עורך לילה של "הארץ".
כותב גם בעתוני בריטניה וארה"ב.
בנו : מיכאל.
דוד למפרט
נולד בלאחוביץ', ליטא-פולין, בשנת תרמ"ג (1883) לאביו יוסף מיכל ולאמו רחל פייגה בת יהודה שוורניק. קיבל חינוך מסורתי וכשגדל ויצא לעבודה היה חבר פעיל בפועלי ציון בייקאטרינוסלאב.
בתרס"ה עלה ארצה עם ההורים וכל ביתם והשתקעו ביפו. למד בנאות ועבד בה והשתתף בעבודתו בהקמת בתי הישוב היהודי ביפו ובתל-אביב.
ב-1907 השתתף עם שני אחיו משה ודב בפעולות הראשונות של האגודה להתעמלות "ראשון לציון", שנוסדה ביפו על-ידי הד"ר ליאו כהן, ושהיתה אח"כ לאגו