ריכת ד''ר מ. גליקסון. כשנוסדה במוסקבה הוצאת שטיבל עבר שמה, תרגם בשבילה ספרים והשתתף בריבעון "התקופה" (הוצאת שטיבל ובעריכת דוד פרישמן ) ובעתון היומי "העם" (בעריכת גליקסון) . אחרי מהפכת אוקטובר 1917 חזר לאודיסה והשתתף שם בקובץ "הארץ" שהוציאה חבורת סופרים צעירים. משהופרעה היצירה העברית גם שם הצליח לצאת מרוסיה המתהפכת במהפכותיה ובמלחמת-האזרחים וחזר לווארשה ויסד את הירחון "קולות" וריכז סביבו את הסופרים העברים הצעירים בפולין, פרסם ב-1923 בווארשה שלשה ספרים : את הרומאן "אסתר חיות" (ב-2 חלקים), הסיפור "הבן הנודד", וקובץ "סיפורים" על נושאים אקטואליים (1924) ובאידית קובץ נובילות בשם "אוקראינע וויינט" (אוקראינה בוכיה) על הפרעות באוקראינה.
נשא לאשה את ורדה בת אברהם בריסמן. ב-1924 עלה לארץ, ומצא את מקומו בצבור הסופרים העברים והיה מעורכי השבועון "מאזנים" של אגודת הסופרים. אך בחתירתו למודרניזציה בספרות העברית ובבקרתו החריפה ביותר אף על "יושבי כותל המזרח" הותיקים בספרות ובשירה העברית נעשה צר לו המקום על כף ה"מאזנים" ובשנים 1928-1926 ערך והוציא ביחד עם אברהם שלונסקי שבועון ספרותי עצמאי בשם "כתובים", שריכז סביבו כוחות צעירים בגיל וברוח לחידוש פני הספרות מתוך מגע הדוק יותר עם הזרמים החדישים בספרות העולמית.
בתקופה מאוחרת יותר נתבצר לו שוב מקום באגודת הסופרים והיה כמה שנים חבר הועד המרכזי שלה ועורך מדור המאמרים במאספים שהוציאה. כן עבד בעריכת ספרים להוצאות שונות, בתרגומי ספרים ("חלכאים ונדכאים" לדוסטוייבסקי, "בצד" לסטרינדברג, "חזרה" לא. ויליה דה-לילאדן, "מונה ונה" ו"הנזירה ביאטריסה" למ. מטרלינק ועוד. בכתיבת מאמרים, מסות ודברי הגות על נושאים שונים שבאקטואליות ובעולם המחשבה (מאז 1934 בקביעות בכל גליון ערב שבת וחג של העתון "דבר"), ובעבודה פוריה גם בחיבור ספרים בלטריסטיים, פובליציסטיים ודברי מחשבה.
ספריו שיצאו: "ספר המאמרים" (תרפ"ד), "זוגות" (תר"ץ), "דודאים" (תרצ"א), "בר מינן דו-פרצופי" (סיפור), "סודות" (תרצ"ה), "במזרה הזמן'', "יסוד החינוך", "בשער הויכוח", תכלת על גבי שחור", "בנתיבות האמונה", "על המשיחיות" (תר"ץ), "מאה שנה" (שרשרת מונוגרפיות לתולדות הישוב -תרצ"ח - ביחד עם א. י. טריואקס - ראה כרך ג', עמוד 1527), "צרור מפתחות", "כתבי המגיד מדובנא" "כתבי ר' נחמן מברסלאב", בתשט"ז הופיעו ע"י הועד להוצאת כתבי א. שטינמן שני הכרכים הראשונים מתוך מבחר הכתובים שלו. כרך ראשון "גן עדן של אנשי שלומנו" (מחרוזת סיפורים משולבים זה בתוך זה), "הבחירה בארץ הבחירה" (מבחר מסות ופרקי עיון על חיי התרבות ויחסי הציבור וצרכי המדיניות בישראל), "באר החסידות" (בשני כרכים), ושני כרכים מוקדשים לחסידות חב"ד, "ספר המעלות" (צוואות גדולי ישראל מדור דור, בהוצאת י. צ'יציק, ת"א) ועוד.
בניו: דוד שחם (סופר); נתן שחם (סופר).
זלקינד סטולבוב
נולד כ' אייר תרל"ח (15.5.1878) בווידז שבליטא. לאביו אברהם ולאמו לאה אסנה בת מיכאל אפסקין. למד בחדר ובישיבות, והיה חובב ציון מנעוריו, ומשקמה התנועה הציונית הצטרף אליה.
משגדל ויצא לחיי המעשה ולא מצא אפשרות לקיום בכבוד בליטא, יצא בנתיב ההגירה של יהודי ליטא בימים ההם ובשנת 1899 הגיע ללונדון והתחיל לעסוק במסחר, אימפורט ותעשיה.
בשנת 1905 נשא לאשה את מרים בת שמואל ויינ שטיין. תוך עבודה שקדנית הצליח בעסקיו ובמשך הזמן עלה בידו לכבוש לו מקום ניכר בחיים הכלכליים. מנהל הראשי של "סטולבוב ובניו בע"מ".
שמר אמונים למסורת אבות ולשאיפות הלאומיות של עם ישראל. תמיד מסר חצי מזמנו וממרצו ומכושר המעשה שלו לפעילות מעשית בארץ.