Volume 1

Page 101

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פעה ועדוד גם כשגדל ועמד ברשות עצמו. התעמק בספרות החדשה ולמד שפות זרות, וביחוד הצטיין בידיעת אנגלית. ניסה ללמוד שחיטה אך לא הצליח. בתרמ"ו נשא לאשה את חנה בילה בת מאיר חיים בן המדפיס ר' ניסן ב"ק. הצטרף לחותנו בצאתו לרגל עסקיו לאנגליה, עסק במסחר זעיר ללא הצלחה מרובה ובתרמ'''ט חזר לירושלים ונעשה חלפן בעיר העתיקה ליד ה"בטרק". בתר"ן יסד יחד עם שלמה אפשטיין עתון באידית בשם "דער ארץ-ישראל יוד'', ואחרי השתתפו בעריכת שני גליונות פרש ממנו.

תוך התעסקותו בחלפנות היו פלחים מביאים אליו מטבעות עתיקות שמצאו באדמה בסביבת כפריהם. הוא קנה מטבעות מכל הסוגים, התמחה מתוך ספרים בחקר המטבעות העתיקות וגילה את, המטבעות העבריות של החשמונאים ובר-כוכבא ואת המטבעות של מושלים מתנכרים (בית הורדוס) וזרים, שהיו עוברים לסוחר, והגיע למומחיות רבה במקצוע. יסד יחד עם גציל סופר בית-אכספורט לעתיקות והיו מוכרים עתיקות למוזיאונים ולאספנים פרטיים בחו"ל, בעיקר באנגליה.

ב-1899 הוביל ללונדון מטען של עתיקות למכירה והתישב שם זמנית. פתח בעזרת ידידים משרד לנסיעות והשתתף גם בעסקנות צבורית וציונית. השתתף באספת חובבי ציון בלונדון, שהתכנסה כדי להכריע בדבר הצטרפות לציונות המדינית של הרצל. כתב בקביעות ב"היהודי" הלונדוני. היה חבר באגודת "המכבים הקדמונים" ואח"כ - השתתף ביסוד סניפה הירושלמי והיה מפקדו הראשון. ב-1905 יצא מלונדון לניו-יורק וב-1907 חזר ארצה. נתמנה למנהל סניף חברת-היינות "כרמל" בירושלים והמשיך בעבודתו זו עד סוף מלחמת-העולם הראשונה. מ-1919 עד 1922 היה מנהל אדמיניסטרטיבי של ביתהחולים "הדסה" בירושלים, ואח"כ היה מפקח במוזיאון הממשלתי על אוסף המטבעות העתיקות שמכר לממשלה. למוזיאון הלאומי "בצלאל" העניק אוסף של מטבעות עתיקות, הנקרא על שמו.

השתתף בהרבה פעולות צבוריות ותרבותיות. היה ממיסדי החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ואח בלשכה הירושלמית של "בני ברית".

תוך התעסקותו במסחר היה מקדיש הרבה מזמנו וממרצו לחקירת המטבעות וקדמוניות ארצנו בכלל- בחקר המטבעות נעזר בהרבה במקורות העתיקים שבספרות התלמודית, ובזה היה לו יתרון על החוקרים הלא-יהודים. את תוצאות חקירותיו פרסם בספרו היסודי "מטבעות היהודים" (ירושלים, תרע"ג). חוץ מזה פרסם הרבה מאמרים ומחקרים ברבעון האנגלי לחקירת ארץ-ישראל, ב"ירושלים" של א. מ. לונץ, בלוח אחיאסף, ב"כנסת" של שפ"ר, וכמה מהם יצאו אף כתדפיסים מיוחדים (במיוחד כדאי להזכיר את חיבורו בשם "הארץ לפני כבוש יהושע"). גילה גם משקלות עתיקים ("חמשת" ו"פים").

כתב בקביעות בעתונים הירושלמים "החבצלת" ו"הצבי" ותרגם בשביל עתוני ירושלים ספורים ורומנים משפות לועזיות, שמקצתם יצאו גם בצורת ספרים ("העורת", "חרב נוקמת", "מפרנקפורט ועד בגדד" ועוד), ובעת שבתו באנגליה תרגם את הספור "חטאת הקהל" להול קיין. פרסם ב"דואר היום" זכרונות מחיי הישוב האשכנזי בארץ מלפני עשרות שנים. תרגם בפרוזה את "גן-העדן האבוד" למילטון בשם "ויגרש את האדם" ("תולדות אדם וחוה").

נפטר בירושלים, ז' כסלו תרפ"ד. צאצאיו: שרה אשת המנוח קפטן המשטרה אברהם (הוברי) סילבר ויוסף עמנואל.

יוסף בר"נ מיוחס

נולד בירושלים, א' שבט תרכ"ח (1868), לאביו רחמים נתן , ממשפחת גדולי הרבנים בירושלים (למעלה מ-260 שנה) ובאיסטמבול, תלמיד-חכם, שוחט וסוחר, ולאמו מזל בת יצחק פאריינטי מסאלוניקי. למד תורה בתלמוד-תורה של העדה הספרדית, בבית-המדרש "דורש ציון" ובישיבת "אהל יוסף" למשפחת מיוחס, ובידיעות כלליות ובשפות השתלם בביה"ס של חברת כי"ח ובלימוד עצמי ושלט בשפות עברית, ערבית, תורכית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, ספרדית ואידית. גדל בילדותו בכפר השלוח שמה יצא אביו עם כל ביתו ועם אחיו לעסוק בחקלאות באדמה שקנה בשטח "העופל".

בתרמ"ד הוסמך להוראה בבתי-ספר בעברית ובערבית, מטעם מפקח-החינוך הממשלתי. בט"ז סיון תרמ"ח היה בין עשרה הראשונים, שיסדו את לשכת

בני ברית "ירושלים" ביזמת הד"ר זאב הרצברג אבי הלשכה. בתרמ"ט השתתף עם ר' יוסף ריבלין , פנחס המבורגר, דוד פיינשטיין וסיטון ביסוד שכונת "שערי צדק" (בת 35 דירות). בסיון תרנ"א השתתף ביסודה של החברה "חבת הארץ", לרכישת הקרקעות

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 101). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/101