Volume 1

Page 117

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הגר"א ולבקר את בית-מדרשו. נתקבל בכבוד גדול על-ידי הרבנים וחשובי העדה בווילנה ובשאר קהלות ישראל שבליטא ורייסין ואף הציעו לו כסא רבנות בווילנה, אך הוא ויתר על הכבוד והחיים הנוחים שבהצעה זו וחזר לעמלו בירושלים.

בתרנ"ח, כשמלאו מאה שנה לפטירת הגר"א, יסד בירושלים לזכרו "בית מדרש אליהו", אסף לתוכו ספרים וכתבי-יד יקרי-ערך ומציאות בכל ענפי התורה, ואף נסע כמה פעמים לארצות אירופה ואמריקה לשם הגדלת אוסף הספרים (לאחר זמן, כשבטל בית המדרש הזה, בגלל צאת היהודים מאותה סביבה שבצפונה של העיר העתיקה, מסר את כל האוסף להרב הגרא"י קוק בשביל ישיבתו, "מרכז הרב").

בעת ביקורו באמריקה בתרצ"ב נתמנה לרב בברוקלין וגם שם יסד בית-מדרש על שם הגר"א. לאחר זמן קצר חזר ארצה והתישב בשכונת מונטיפיורי שליד תל-אביב, בקרבת בתו היחידה וחתנו מר י. ז. ואסרמאן , ובקרבת בנו ר' יעקב , כורך-ספרים בתלאביב. יזם והשתתף ביסוד בית-כנסת על שם הגר"א במערבה של תל-אביב, ברחוב הירקון, ולמרות זקנתו וחולשתו היה בא להתפלל בו בכל שבת, עד השבת האחרונה לחייו, משכונת מונטיפיורי הרחוקה.

גם לעת זקנה היה פעיל בהוצאת ספרים, הכין לדפוס קונקורדנציה-של-כיס, מהדורה חדשה של התנ"ך. ועוד.

ביום ט"ז תמוז תש"ו נסע לירושלים בעניני הדפסת התנ"ך, למחרתו באה עליו התקפת שיתוק, הוכנס לבית-החולים "ביקור חולים", ושם נפטר ביום כ"ד תמוז תש"ו (23.7.46).

חסיה צלליכין

נולדה בבוריסוב, רוסיה, ח' שבט תרכ"ב (1862), לאביה חיים יצחק בנינסון ולאמה בילה . נתיתמה בילדותה מהוריה וגדלה בבית אחיה יהושע דב

במינסק. אחיה היה מראשי הפעילים לחיבת ציון בעיר ההיא. בביתו נערכו פגישות וישיבות רבות

בעניני התנועה, וכך נשמה אוירה ארצישראלית עוד בילדותה.

כשקמה תנועת ביל"ו וקבוצה קטנה של מינסקאים צעירים - חברי "קבוץ נדחי ישראל", שאחיה היה בין מיסדיו - החליטה להצטרף לעולי ביל"ו, עלתה גם היא עמהם וביום ג' שבט תרמ"ד הגיעה ארצה.

מיד יצאה לקבוצת הבילויים שבבית בפרדס אנטון איוב, ליד כביש ירושלים. הבחורים עבדו במקוה ישראל, והיא ושלש חברותיה (פניה פריזר-חיסין, פניה בלקינד ודבורה סירוט) ניהלו את משק הבית של הקבוצה: בישול (בתקציב מצומצם מאד), ניקוי, כביסה והטלאי, ועזרה רפואית. שם נתארסה לאחד מבני החבורה, יהודה צלליכין משקלוב, ואחרי שהקבוצה עברה להתישבות בראשון-לציון נישאה לו שם באותה שנה.

היתה לו עזר כנגדו בעשרות שנות חיים רבי עמל ועבודה פוריה. בשקידה רבה עסקה בעבודות הבית והמשק (רפת, לול, גינה), במעשי חסד ובעיקר בהכנסת אורחים. לביתם היו סרים עוברי דרך כמו לבית-מלון, או כמו לאהלו של אברהם אבינו. ההוצאה של הכנסת האורחים, שכמעט תמיד לא היה הבית ריק מהם, העמיסה על תקציב המשפחה, אך העבודה שבהכנת האוכל ומצעות הלינה לאורחים היתה בעיקר בחלקה של האשה, והיא מילאה את תפקידה במזג טוב, בפנים מסבירות והשרתה רוח של נעימות על סביבתה. כן נטלה על עצמה להשגיח שהמים אשר בדוד הגדול של המטבח יהיו חמים תמיד, שכן יש שכנים בלתי-אמידים, שאין ידם משגת לבזבז כספים לדלק וגם הם צריכים לשתות תה חם, ובכן באים אל "הדודה חסיה" ומקבלים מים חמים בכל עת. גם את החמין לשבת היו מביאים להטמין בתנורה הגדול של הדודה חסיה ואת הטורח שבהכנסת הכלים הרבים אל התנור השאירה לה ולבעלה. לפני סתימת פי התנור היו שניהם בודקים את תוכן הכלים, וכשלא מצאה חן בעיניהם מנת החמין של איזו משפחה עניה, שלדעתם אינה מספקת לסעודה הגונה לכבוד שבת, היו מוסיפים משלהם בגניבה שעועית, תפוחי-אדמה או חתיכת בשר, וכך חלה הברכה על מטמוני החמין.

בתם רוחמה נישאה ליעקב בסקין . הוא נהרג בעקב נפילה לבאר בשעת עבודה וזמן לא-רב אחרי האסון נפטרה גם היא. בתם אלישבע נישאה לאברהם גרשברג , שבא ארצה במלחמת-העולם הראשונה כמתנדב בגדוד העברי מאנגליה (בדרגת סרג'נט-מיג'ור). בתם אסתר נישאה לעורך-הדין צבי לאונר, שבא אז גם הוא כמתנדב בגדוד העברי מאמריקה. בנם יצחק נשא את שושנה לבית ויגודסקי שבאה ארצה מווארשה. כחקלאי מוכשר וחרוץ היה לעזר לאביו לעת זקנתו בניהול משקו רב-הענפים (שדות-פלחה, כרמים ופרדסים בראשון-לציון, ברחובות ובגדרה) וממשיך את המסורת

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 117). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/117