Volume 1

Page 122

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בן 18 נשא לאשה את חיה בת חיים צבי בק, שהשיאה דודה ר' ניסן בק, העסקן המפורסם של עדת החסידים שבנה את בית-הכנסת הגדול הקרוי על שמו בעיר העתיקה. עסק במסחר, בתעשית טבק-הרחה

וזמן-מה היה מפקח מטעם חברת "רג'י עותומן" הצרפתית, שהיתה בעלת הזיכיון למכירת טבק ומוצרי-טבק. בירושלים היה גבאי החברה קדישא וממונה של כולל ווהלין.

עבר ליפו והתישב בנוה שלום ונמנה על נכבדי העדה ונציגיה. פעל רבות למען בית-החולים היהודי מיסודו של ר' שמעון רוקח והתענין בקביעות בנעשה בו, בצרכיו ובמצבו. כן הרבה לעזור לנצרכים, מכניס אורחים, ועוזר לעולים חדשים בהדרכה ובעצה. בכל שבוע היה מקדיש את היום החמישי למתן נדבות לנצרכים, שלא יסבלו מחסור בשבת קודש. מספרים שפעם בא אליו אחד מאלה שבגלל תרמיתם הפסידה דודתו את הונה, וביקש ממנו נדבה הגונה באמרו שאשתו חלתה וזקוקה לרופא ולרפואות. לאחר שנתן לו בעין יפה באו אחרים ואמרו לו, שראו את אשתו של פלוני בריאה ומהלכת בשוק. אמר להם : - למה לכם ללכת רכיל ולהוציא שם רע על יהודי ? אם אינו זקוק לרופא, ודאי זקוק הוא להוצאות לשבת.

כשנבנתה תל-אביב בנה לו בית בקצה שדרות רוטשילד, כלומר : בפנה שליד צריף-הכבאים לשעבר ועסק במסחר בחלב.

לעת זקנה פרש מהעסקים והיה שוקד כל ימיו על לימוד התורה. השפיע על אחד מידידיו לתרום תרומה גדולה לבנין בית-כנסת ברחוב מאה שערים בתלאביב והיה גבאי בבית-כנסת זה עד יום מותו.

שני בניו, יהודה ויעקב וייסמן שהתישבו אח"כ בקהיר, מעסקני הציונות במצרים, נשאו לנשים את בנותיו של ר' יהושע דב בנינסון מגדרה. אשתו חיה נפטרה בכ"א כסלו תרפ"ג, והוא נפטר ביום י"ז אב תרצ"ד. שניהם נקברו בבית-העלמין הישן בת"א ליד קבר מחותנו בנינסון.

חיים צבי שוהם (אניקשט)

נולד בעיירה יאסווען ליד קידן, פלך קובנה (ליטא), בשנת תרל"ו, לאביו יוסף מאיר. למד בחדר ואח"כ בישיבת סלובודקה. נמשך לתנועה הציונית והתמסר להוראת השפה העברית ואף השתלם במדעים כלליים ובפדגוגיה והיה אחד מטובי המורים העברים בגולה. היה מזכירו של מ. מ. אוסישקין ביקטרינוסלב עד 1903. בשנת 1903 עלה ארצה והמשיך כאן בעבודתו בתור מורה במושבות: שמונה שנים במלחמיה, שנתים בפתח-תקוה ושלש שנים במטולה.

הצטרף לראשוני המורים, שהתמסרו לתצפיות בטבע הארץ בסביבתם, כגון מדידת החום וכמות הגשמים, כדי לצרף מהידיעות המקומיות הפעוטות תמונה כללית של תנאי החום וכמות הגשמים בכל הארץ. כן הצטרף לאגודה שנוסדה למען ידיעת ארץישראל.

ביתו היה פתוח לעולים החדשים, שבאו אל המושבות לשם הכרת הארץ או לבקש עבודה ובמיטב יכלתו השפיע, בגליל התחתון יחד עם חברו יוסף ויתקין, על האכרים שיקבלו פועלים עברים לעבודה

במשקיהם. ארגן שעורי ערב לעברית לפועלים ולגומרי בתי הספר העממיים.

במלחמת-העולם הראשונה פגעה בו מגפת טיפוס הבהרות, שהפילה אז חללים רבים בישוב בגלל חוסר-מזון והמחסור הכללי, וממחלה זו נפטר במטולה ביום כ"ו אייר תרע"ו (1916).

יוסף מנחם אשבל

נולד בליובאוויץ', רוסיה הלבנה, כ"ז אלול תרי"ז (1857), לאביו ר' משה הלוי, שהיה דור רביעי לר' ישכר בר , מגיד ומורה-הוראה בליובאוויץ' בימי רבי שניאור זלמן בעל -"תניא" ומחותנו של ר' מנדל מוויטבסק , אבי העליה החסידית, והוא שבחר לו את שם-המשפחה אשבל מתוך החומש (בראשית מ"א כ"ו,

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 122). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/122