Volume 1

Page 138

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

גבאי הצדקה לעניים, גבאי התמחוי הכללי, שבו היו עניי עדות המזרח בירושלים מקבלים ארוחות לשבת. השתתף ביסוד בית-הזקנים הספרדי והיה אחד מגבאיו. בתרס"ח נבחר בפעם הראשונה לועד עדת הספרדים בירושלים ולגבאי בבית-הכנסת סעידוף בשכונת "שערי צדק". בתרפ"א נבחר שנית לועד העדה ומאז ועד עתה הוא חבר הועד הכללי של עדת הספרדים, חבר ועדת השחיטה של העדה וחבר במועצת ההנהלה של עזבון בליליוס.

דניאל בנדל

נולד בעיר באקאו, רומניה, בשנת תר"ח (1948), לאביו ר' יעקב . למד בחדר ובישיבה והגיע לידיעה רבה בתלמוד, קבע עתים לתורה והרבה לקרא גם בספרות העברית החדשה. אחרי נשואיו עסק במסחר והצליח בו, אך לא השלים עם חיי הגלות ונענה בין הראשונים לקריאת ר' דוד שוב לעלות ארצה ולהתישב בה במושבה חקלאית.

בתרמ"ב עלה ארצה עם החבורה הראשונה של שבי ציון והשתתף ביסודה ובבנינה של ראש פנה. עבד בזיעת אפים בסיקול אדמת טרשים, בנטיעת כרמים ובפלחה.

בראשית תרמ"ג נבחר לאחד מששת חברי הועד הראשון של המושבה ובמשך ארבעים וחמש שנה היה

מראשי המושבה ועסקניה, יועץ, בורר ומעודד כושלים ופעמים היה אף ראש הועד. השתתף עם ר' דוד שוב ביסוד נקודות הישוב משטר הירדן ומחנים בסביבת ראש פנה. בשנת תרס"ז נסע לרומניה במטרה להשפיע על היהודים שם שימשיכו במאמץ הראשונים לעליה ולהתישבות חקלאית בארץ. תוך עבודתו במשק ובעניני צבור הוסיף לקבוע עתים לתורה ולמעשי חסד. הוא אהב את האדמה ואת העבודה ותמיד הזהיר את בני ביתו ומכריו, שלא יסמכו על עזרת הנדיב ונדיבים אחרים, כי לא לעולם יתמכו בהם, אלא יתאמצו לקיים את המשק ולהתקיים בכוחות עצמם.

נפטר בראש פנה, ט' באב תרפ"ז.

יהודה ליב מאירוב

בן שמריהו. - נולד בשנת 1875 בעיר דינבורג - היא דוינסק. אביו היה למדן מופלג, בנו ושל הרב הגאון ראש הרבנות בדוינסק: רבי אהרן שאול זליג מאירוב (רבו של הרה"ג קוק זצ"ל), שנקרא בשם פרוז'ינר, כי מפרוז'ני בא לשבת על כסא הרבנות בדוינסק.

למד ב"חדר" לכל דרגותיו ואח"כ ב"ישיבה". קרא הרבה ספרים מהספרות העברית הישנה והחדשה. אח"כ נהיה לאכסטרן ולמד "חכמות חיצוניות". אחרי שעמד בבחינות הבגרות נכנס בשנת 1903 ללמוד באוניברסיטה הקיובית. כשגמר את חוק למודיו באוניברסיטה וקיבל את התואר רופא שנים עבר לגור לעיר מוהילובפודולסק, על הדניסטר.

היה מורשה מטעם ועד חו"צ באודיסה בעיר מגורו במוהילוב-פודולסק ופיתח עסקנות ענפה. התעסק "במעות עצים" ו"במעות חטים", יסד "חדר מתוקן", ולשם כך עמד בקשרים קבועים עם חברת "מפיצי השכלה" בפטרבורג.

בשנים 1911/1912 שלח את שני ילדיו לארץישראל ללמוד בגימנסיה "הרצליה", ובשנת 1913 עלה עם אשתו והשתקעו בתל-אביב וגם בנו להם בית בעיר זו ברחוב גרוזנברג. גם בת"א עסק ברפוי שנים בהצלחה.

הרבה סבל בא"י, בשנים הראשונות לבואו, ובפרט היה סבלו גדול בשנות המלחמה. אחרי גמר המלחמה, עוד בטרם היה הבנק האיפותיקאי, היה מן הראשונים שיזמו את יסוד "בנק בעלי בתים", כדי להקל מעל בעלי בתים את המשא הכבד של הרבית הקצוצה ש"בעלי טובות" היו גובים מהם תמורת ההלואות שהיו נותנים להם. אך מסבת חלוקי דעות שפרצו בין המיסדים יצא מהנהלת הבנק שהיה ממיסדיו, ועבר לגור בחולון. שם הקים "קופת גמילת חסדים" שהוא מטפל בה במסירות ובאהבה, והעמיד אותה על בסיס מוצק.

פרסם מאמרים על שאלות ישוב א"י ב"המליץ" וב"היום" של י. ל. קנטור.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 138). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/138