Volume 1

Page 152

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חכם וסוחר, ולאמו רבקה . נתיתם בילדותו מהוריו, נתגלגל לליטא, למד בחדרים ובישיבות (זמן-מה יחד עם הרי"מ פינס) , למד גם בבית-מדרשו של רבי ישראל סלנטר בקובנה. נמשך מבחרותו להשכלה כללית, התכונן לבחינה וקיבל תעודת-בגרות ויצא ללמוד באוניברסיטאות פראג, וינה ופאריס. בוינה

התקרב אל פרץ סמולנסקין ועבד אתו זמן רב כעוזרו, ולפעמים אף ממלא מקומו, בעריכת "השחר" ו"המביט" ופרסם בהם מאמרים, ידיעות ורשימות ביבליוגרפיות בשמו או בחתימות מ. מיוחס, עדיני (תרגום עברי של אדלמן) או מ. בן-צור (בן צבי ורבקה). באותה תקופה היה מקורב גם לליברמן (הפובליציסט הראשון לסוציאליזם בעברית) והשתדל להשכין שלום בינו ובין סמולנסקין. בפאריס היה ידידו של אליעזר בן יהודה בעת למדו שם ושניהם התחילו לדבר ביניהם עברית. התמסר לחקר כתבי-יד עתיקים של חכמי ישראל, שהיו גנוזים בספריות, ובתרל"ט פרסם כמה מהם בשתי חוברות שהוציא בצורת ירחון בשם "חיי עולם". גם בעתונים עבריים ולועזיים למדעי המזרח והיהדות פרסם הרבה מתגליותיו וממחקריו וקנה לו שם בחוגי אנשי המדע והצבור היהודי במערב-אירופה. היה בקשרים עם חכמי-ישראל רבים, וביניהם הפרופ' דוד קויפמן מבודאפשט, עם "המשמרת הישנה" של חובבי ארץ-ישראל בגרמניה (הרב עזריאל הילדסהיימר , ד"ר סאלוונדי , ד"ר הרצברג ועוד), ובפאריס עם מנהלי "אליאנס" (כרמיה, נטר, גולדשמידט ולא חסך מהם את תוכחתו על החינוך הצרפתי שאגודתם נותנת לילדי ישראל בארצות המזרח, בהזנחת החינוך העברי) ועם הבארון הירש . כשיסד הבארון הירש את המושבות החקלאיות ליהודים בארגנטינה הוזמן מרדכי אדלמן להיות שם מנהל המושבות בתנאים טובים מאד, והוא השיב, שהיה מסכים לשרת את החברה (יק"א), אילו עשתה את כל זה לא בארץ נכריה אלא בארץ-ישראל.

בחיפושיו אחרי כתבי-יד עתיקים עבד גם בספרית הוואטיקאן ברומא, ומלומדי חצר האפיפיור עמדו על כשרו הגדול במחקר מדעי בענף זה. הוא נשלח מטעם

הוואטיקאן למסע מחקר בפרס ובארם-נהרים, לבקר במקומות-הפולחן העתיקים של עובדי-האלילים והמושלמים ולאסוף ידיעות וכתבים, שישמשו חומר לחקר תולדות הדתות. המסע היה כרוך בהרפתקאות ובסכנות רבות והוא נתנסה בהן ועשה את שליחותו בהצלחה. בהיותו בארם-נהרים (כיום עיראק) התחפש כקורדי וחדר לתוך המקדש המרכזי של כת השיעים בכרבלה שעל נהר פרת, בו קבורים חסן וחוסיין בני עלי. כשיצא מהמקום המסובן בשלום לבגדאד שמע, שנודע לשיעים הקנאים, כי כופר זר חדר למקדשם וכעת מחפשים אותו לטהר את מקדשם בדמו. לעצת רב העדר. נמלט בבוקר השכם בספינה היורדת בנהר חידקל לבצרה. בדרך עצרו שודדים קורדים את הספינה וגזלו מנוסעיה את הכל, ואפילו את בגדיהם מעל גופם. בלבוש שק, שנדבו לו השודדים, הגיע לבומביי שבהודו ואחרי נדודים רבים בא בסוף 1881 לירושלים.

כאן מינה אותו הד"ר זאב (וילהלם) הרצברג למחנך בבית-היתומים שיסד ואח"כ בביה"ס למל, ולאחר זמן פתח לו בית-מסחר לצעצועים ומשחקי ילדים ליד שער יפו. פרסם ב"הצפירה" רשימות על מסעיו בארצות המזרח ובעתוני היהודים בגרמניה על שאלות ההתישבות בארץ-ישראל (עוד משנים קודמות הרבה לכתוב ב"המגיד" וב"המליץ" ובעתונים אחרים על חקירת קדמוניות ונושאים אחרים). באחד ממאמריו ב-1882 ניבא מראש שאנגליה עתידה לכבוש את ארץ-ישראל ובחסותה ימשיכו היהודים לבנות את הישוב והארץ.

בתרמ"ג נטל עליו את הוצאת העתון "הצבי" של אליעזר בן-יהודה.

בשנת תרמ"ח הצטרף למיסדי לשכת "בני ברית" בירושלים, לקח חלק פעיל בכל פעולותיה, ובשנות תרנ"ג ותרע"ג-ע"ד היה נשיאה.

באותה שנה יצא לגרמניה לעורר את טובי היהודים לפעולות לחיזוק הישוב בארץ ותודות לפעולתו זו נוסדה שם החברה "למען ציון", קבעה את תכנית עבודתה ברוח הצעותיו ומינתה אותו למנהל עניניה בארץ.

הכיוון הכללי של פעולותיו מטעם החברה היה: החדרת ישוב יהודי לערים ריקות מיהודים, שיפור הבריאות ועידוד ועזרה ליהודים שיתפרנסו מעבודה. הוא הושיב בעלי-מלאכה יהודים בשכם, ברמלה ובעזה ועזר להם בהחזקת שרותי הקהלה (בית-כנסת, מקוה, ת"ת, שוחט ועוד). הישוב בשכם נתבטל במהרה. אך ברמלה ובעזה התקיים עד מלחמת-העולם הראשונה.

בירושלים יסד מרפאה ובית-מרקחת "למען ציון" בעיר העתיקה והביא רופא מגרמניה. למניעת התפשטות הגרענת הביא משוייץ את רופא-העינים ד"ר אורלאנגר ויסד מרפאה לעינים. וכל זה כדי לשפר את הבריאות ולהציל את היהודים מההכרח להזקק לחסדי המיסיון. השתתף ביסוד בית-החולים "שער ציון" ביפו והיה זמן רב אחד מגבאיו. בהשתדלותו נבנה בית-החולים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 152). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/152