Volume 1

Page 159

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתפקידו הכפול, כמפקח עירוני ומוכתר, השתמש למנוע הפרעות חוקיות להתפתחות הישוב העברי בעיר וגזירות ורדיפות כלפי יחידים, וביחוד בשנות טלחמת-העולם הראשונה, כשהיד. צריך לא למצוא יהודים שהז-נדרמים מחפשים אותם בתור "פרר" (משתמטים מהגיוס).

במפקד התושבים היהודים, שערך ב-1916 יחד עם יוסף אליהו שלוש לשם קבלת חטה מהממשלה, נפקדו ביפו ובת"א 1919 בתי-אב, שכללו 9163 נפש.

גם ביסוד ת"א השתתף כמקשר בין קוני הקרקע ובין מוכריו. כן השתתף בעסקנות צבורית של העדר. הספרדית ו"היהודים העותומניים".

בתקופת מלחמת-העולם הראשונה סבל רדיפות מצד פקידים שרגזו עליו בשל יחסו הרך ליהודים בשרותו הרשמי. ב-1917 גורש לטבריה. אחרי המלחמה חזר לת"א ובשנות 27-1919 שימש בתפקיד מנהל משרד ההוצאה לפועל.

משה רחמן

נולד בקיוב, בשנת תרט"ו (1855), לאביו יעקב. למד בחדר ואח"כ מלאכה. הצטרף לתנועת "חיבת ציון" ואחר כך אל הציונות המדינית.

ב-1909 עלה ארצה עם שני בניו: פנחס ונפתלי (נפתלי השתתף אחר-כך ביסוד בן-שמן והשתקע שם כעובד-אדמה עד היום), והביא אתו מכתב-המלצה מאת הפרופ' מנדלשטאם אל ר' זלמן דוד ליבונטין (מנהל בנק אפ"ק) שיעזור לו להאחז בארץ. הוא עזר לבנו בכורו לפתוח צלמניה ביפו ואחרי שנד. הביא אליו את אשתו וששת ילדיו הנותרים, בניו ובנותיו עזרו לו בעבודתו, ובמשך הזמן נעשה ביתו מקום פגישה ויזמה של פעילות לתושבים ותיקים ולעולים חדשים,

וכן לנוער ה"מכבי", כי בניו ובנותיו היו מפעילי ה"מכבי" ביפו ואח''כ בתל-אביב.

היה מהחברים הראשונים ב"מרכז בעלי מלאכה" ופעיל ביסוד השכונה של ה"מרכז" (כיום רחוב שיינקין

והרחובות הסמוכים לו), עזר לחברים בעצה ובהדרכה לקנות מגרשים ואף תמך במחוסרי אמצעים, אך לעצמו לא דאג לרכוש לו מגרש.

במלחמת-העולם הראשונה היה פעיל בעבודת העזרה של "מרכז בעלי מלאכה" לחברים נגועי המלחמה. בעת הגירוש . מיפו, ביום ז' ניסן תרע"ל יצא לפתחהקוד. וכשגורשו ה"מהגרים" גם משם ומכל מחוז יפו, יצא רק עד כפר סבא, כדי להיות קרוב ליפו/ שיוכל לחזור אליה בהקדם. שם עברו עליו כל יסורי המחסור, המחלות וסכנות-המות אף בעת שהכפר היד. בחזית האש ממש והשתדל לעזור לשאר הסובלים. כשגורשו אחרוני המהגרים מכפר-סבא עבר לחדרה וזכה להיות בין הראשונים שחזרו ליפו ולתל-אביב. אך זמן קצר אחרי כן נפטר ביום כ"א כסלו תרע"ט בתל-אביב ונקבר בבית הקברות הישן.

הלל ריבלין

נולד י"ח אדר תר"מ בירושלים לאביו ר' יוסף ריבלין , מיסד ומנהל הועד הכללי "כנסת ישראל", שהיה

לפנים המוסד הראשי של העדר. האשכנזית בירושלים, בונה השכונות החדשות מחוץ לחומה, נינו של ר' הלל ריבלין משקלוב, מראשי העליה וההתישבות של תלמידי הגר"א, שהניחו את היסוד לישוב האשכנזי בירושלים, הדור החמישי של משפחה זו בארץ. התחנך ב"חדר" ובישיבת "עץ חיים". למד ערבית ואנגלית על בורין, וגם בדיבור עברי התאמן ואת הדרשה ביום היותו בר-מצוה אמר בעברית בהברה הספרדית.

כשגדל, שרת את הצבור בהנהגת הועד הכללי "כנסת ישראל" והלך בעקבות. אביו גם בהרחבת הישוב בירושלים החדשה, והיד. מהבונים והמתישבים הראשונים בשכונת "אחוה", שהיתה אז בראשיתה במקום שומם ועזוב.

שנים אחדות לפני מלחמת-העולם הראשונה הוכרח, מטעמי בריאות, לצאת לאירופה והתישב בברלין. שם החזיק בית-מלון בשם "לבנון" וכתב משם "מכתבים

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 159). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/159