Volume 1

Page 161

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לגרשו מן הארץ, בגלל היותו "עולה בלתי-חוקי". אז השיג פספורט של יהודי נתין אנגליה ששמו אסיסקוביץ, ומאז החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לאסיסקוביץ.

נשא לאשה את חיה טשרנא רייזא בת ר' יצחק בן ר' חיים שמרלינג, מראשוני הישוב האשכנזי ביפו, וגם הוא ירד לדור ביפו. היה פקיד בבית-המסחר לזכוכית של מצא , אח"כ שותף לחותנו בסוכנות לעמילות, סוחר סיטונאי למכולת בשותפות עם דוב ברגר ואח"כ עם החכמים קורקידי ואלישר.

מחוסר "מנין" אשכנזי ביפו היו השמרלינגים כאנשי חב"ד נוסעים ל"ימים הנוראים" להתפלל בחברון ובשאר ימות השנה התפללו אצל הספרדים. כשהחליטו ליסד בית תפלה אשכנזי נסע עם הסבא של אשתו, ר' חיים שמרלינג , לירושלים לאסוף כסף למטרה זו, ותודות למרצו ולתקיפותו הצליחו לקבל מר' משה וינטנברג 20 נפוליונים ועוד 9 נפוליונים ממקורות אחדים וגם ספר תורה הביאו, ובשובם שכרו בבית מויאל דירה לבית-הכנסת האשכנזי הראשון בעיר העתיקה של יפו (בנוסח חב"ד).

השתתף עם ר' חיים שמרלינג ביסוד הועד המאוחד של קהלת יפו, ביזמת הרי"מ פינס והיה דבר הועד מראשיתו. השתתף ביסוד בית-החולים "שער ציון" ויוחד עם ר' שמעון רוקח, נסים חנוך כהן וחכם יוסף משה, היה מראשוני גבאיו. כן השתתף ביסוד לשכת "אחוה" (בתרנ"ח), בבנין השכונה "שערי אחוה", ביסוד החברה קדישא לאשכנזים והיה יו"ר בה למעלה מ-50 שנה והשקיע עמל ברכישת אדמת בית הקברות בת"א בעת מגפת החולירע בתרס"ג ואח"כ ברכישת אדמת בית הקברות החדש בנחלתיצחק. היה מהמיסדים וחבר הועד הראשון של בית הכנסת אורחים בנוה שלום (בתרס"ה) וממיסדי גמילותחסדים הכללית ביפו.

היה מלוה כספים בלי רבית לאכרי גדרה ועקרון לזריעה עד הגורן, ובעת הגירוש הכללי מיפו במלחמת העולם הראשונה (ניסן תרע"ז) קיבלוהו אנשי עקרון לגור אצלם בכבוד גדול עד סוף המלחמה.

היה ידוע כבורר יחיד מקובל על כל הצדדים במקרי סכסוכים וגם הערבים כיבדוהו ושמעו לעצותיו ולהכרעותיו. כן היה עוסק בצדקה ובמתן בסתר למשפחות של נצרכים צנועים ומכובדים וחביב על הישוב הישן ביפו. היה מעניק לילדים פרוטות בשכר ענית "אמן" כדי לחבב עליהם את ההליכה לביתהכנסת.

צאצאיו: מאיר זלמן, פרומה מלכה אשת מנחם מנדל ריבלין; שלום-, חיים שמואל; ומנוחה רחל אשת משה כהן.

נפטר בתל-אביב ז' אדר תש''ז (27.2.47).

רפאל רוזיו

נולד באיזמיר בשנת תרל"א (1871), לאביו מרדכי. קיבל ראשית חינוכו בתלמוד-תורה ובבית

הספר של חברת כי"ח. בן 12 עלה ארצה עם הוריד ונתקבל כתלמיד במקוה ישראל. השתלם בצרפת במדעי החקלאות להלכה ולמעשה, וכשחזר הביתה נתמנה מטעם פקידות הבארון ויק"א לנהל נטיעת יערות וחורשות של עצי אקליפטוס בזכרון יעקב, בחדרה ובמחנים. בחדרה נתנסה בכל פגעי הקדחת הצהובה וחלק רב של בריאותו השקיע בנטיעת היערות הגדולים של חדרה. אח"כ עבר לדור בקביעות במחנים ומשם היה נודד לעבודות הנטיעה בשאר המקומות בארץ.

בשנת 1901 נשלח מטעם פקידות יק"א לקפריסין, יחד עם עוד מתישבים מחניכי מקוה ישראל (קובו, ברגמן, שאול, ירושלמי ועוד), לפתח את המושבה מרגושיפליק, אחת המושבות, שבהן ניסתה יק"א ליצור ישוב יהודי חקלאי. שם היה עד שנת 1925 ובמלחמתהעולם הראשונה שימש בסעד ובהדרכה ליהודים מהארץ ומארצות אחרות, שנקלעו לאי לרגל שרותם או נדודיהם. עם התחסלות הישוב החקלאי היהודי באי עבר לרומניה ובשנת 1934 חזר ארצה זקן ותשוש וחסר-כל.

כאן ניסה להשתכר ללחמו ברוכלות. אך לא הצליח. נפטר בתל-אביב ונקבר בנחלת יצחק, כ"ה אייר ת"ש (2.6.40).

יעקב יוסף סגל (ברנשטיין)

נולד בעיירה טולצ'ין, פלך מוהילוב, רוסיה, בשנת תרי"ג (1853), לאביו זאב דוב ברנשטיין, למד ב"חדר" ובישיבה, וכשנדרש לשרת בצבא הרוסי, והוא אז כבר נשוי ואב לילד, שינה את שם משפחתו ל-סגל. עבר לטורופץ, פלך פסקוב, וניהל שם בית-חרושת לספירט.

היה חובב ציון מבחרותו יחד עם חברו שניאור שניאורסון, וכשנוסדה המושבה חדרה קנו בה נחלאות וחיסלו את עסקיהם על מנת לעלות ארצה ולהתישב בה.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 161). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/161