Volume 1

Page 165

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחרי הקונגרס הציוני הראשון הגן ב"המליץ" על הציונות נגד תוקפיה מצד החרדים (בהנהגת הרב א. ע. רבינוביץ מפולטאווה ועתוניו "הפלס" ו"המודיע") והצטרף להסתדרות "המזרחי".

בקיץ תרפ"ג נבחר לרב ראשי בתל-אביב ועלה ארצה. יסד חברה לעזרה ליהודי רוסיה, שקד הרבה לעזור לרבנים שנמלטו משם. קרא שיעורים בתלמוד ובמפרשיו בבית-הכנסת הגדול. יסד אגודת "תורה", שיסדה וקיימה את הישיבה הראשונה בתל-אביב, היא "ישיבת תל-אביב" הקרויה על שמו, וניהל אותה ושקד על הספקת צרכיה. גם כאן היו לבו וידו פתוחים לכל כושל וחלק גדול מהכנסתו הוציא לצדקה ועזר לרבים בביסוסם. עם גידולה המתמיד של העיר גדל גם חוג תפקידיו ועבודתו והוא שקד על שכלולם והרחבתם של מוסדות הקהלת ושרותיה ועיצב את דמותה של הקהלה. השתתף בפעילות בחיי הצבור והישוב ואף בשנותיו האחרונות התעלם מחולשתו וממחלתו ופעל למעלה מיכלתו לטובת הזולת והכלל. הוא היה מחבב כל אדם והתיחס בסבלנות אף כלפי בלתי-דתיים כדי לקרבם ולמשכם למעשים טובים. פרסם מאמרים בעניני ציונות, ישוב ארץ-ישראל ועניני תורה ודעת.

נפטר ביום כ' אדר ב' תרצ"ה ונקבר בבית-העלמין הישן בת"א. העיריה קראה רחוב על שמו. צאצאיו: רבקה-חיינה אשת הסופר נחמן מייזל; לובה אשת ד"ר ל. דינקין (ניו-יורק); סוניה אשת א. רובנציק (מוסקבה); בלומה; אברהם, זלמן ויעקב (בא"י); מנשה (ברוסיה) וברוך (ציר באמריקה).

מאיר אבישר (אגא-בבא)

בן ר- בבא שלום. נולד בבגדד. משפחת אבישר (אגא-בבא) עלתה מבבל בראשית המאה שעברה בשנת תר"כ (1860) והתישבה בחברון. השם "אגא" - שר, נתן ע"י השלטון הטורקי לזקן המשפחה ר' בבא שלום, בעד שרותו לטובת המדינה. הוא מלא תפקיד של שופט בכפרים והשכין שלום בין המשפחות היריבות, מכאן השם הלועזי-ארמי אגא-בבא -אבישר.

בראשית המאה שעברה עלו משפחות רבות מבבל לא"י, כגון משפחות יהודה, מני, אבישר, קמר, גבאי ועוד ועוד. חבת הארץ להטה בלבן, מכרו את כל אשר להן ועלו בטפן ורכושן, זקן ונער ונאחזו מי בירושלים ומי בחברון, רוב המשפחות בחרו למקום מושבן את עיר האבות - חברון.

עלית משפחת אבישר לארץ היתד. כרוכה בסכנות רבות. כ-90 יום נדדו במדבר הגדול והנורא, מדבר סוריה-ערב. בדרך נשדדו פעמים אחדות ובנס הגיעו לירושלים בעירום ובחוסר כל. אחד מבני המשפחה הוכרח לשוב לבגדד ולהביא משארית הרכוש שנשאר לפליטה, למען יוכלו להתקיים.

אחרי שנים אחדות נפטר ר' בבא שלום ואחדים מבני המשפחה: שני אחים - יעקב ומאיר ושתי

אחיות - רוחמה וחביבה, התישבו בחברון והקימו ארבעה בתי אבות.

יעקב עסק במסחר ומאיר בתורה והם תמכו זה. בזה כל ימי חייהם.

מורו ורבו של מאיר היה הרה"ג המקובל רי אליהו מני ז"ל (הרא"ם)) ששמש רב ראשי בחברון. ממנו קבל תורה ודרכי חסידות, לא מש מתוך אהלו והיה כל ימיו חזן וגבאי בבית הכנסת של הרא"ם.

סבל מדוחק הפרנסה, אבל לא רצה לעשות את. תורתו קרדום לחפור בה. עסק בכל מיני עבודות קשות ופשוטות ובלבד שלא יזדקק למוסדות העדה.

היה עסקן עממי, מכנס את הקהל ללמוד תורה. מעיר למקרא תחלים, משמח את הצבור בחגים ובמועדים. - מי שלא ראה את שמחת בית השואבת של חכם מאיר לא ראה שמחה מימיו, היה יוצא במזמוטים לפני חתן וכלה, מנחם אבלים, מכניס אורחים ותומך בסתר בעניים צנועים. את בניו דוה יחזקאל ורפאל חנך על ברכי התורה והמסורת. למדו בסמינר למורים בירושלם.

חבר ספר "דרושים", וכן גם פיוטים לכבוד חתנים ושושבינים כמנהג חכמי קדם.

נקטף בדמי ימיו בתאונה: עגלון ערבי עלה עליו בסוסיו ומרכבתו ושם קץ לחייו ביום ד' חשון תרע"ב. נקבר בחברון.

דניאל אוסטר

בן יעקב, נולד ב-7 במאי 1893 בסטאניסלאבוב (מזרח-גליציה). בשנות למודיו בבית-הספר התיכוני בעירו, ואחר-כך, בלמדו במחלקה המשפטית באוניברסיטת וינה, היה פעיל כעסקן ומנהיג בתנועת-הנוער הציונית. לאחר שהוסמך למשפטים עלה ארצה, לפסח תרע"ד, והחל לעסוק בהוראה. עם פרוץ המלחמה גויס לצבא האוסטרי, הועלה לדרגת קצין, שרת בדמשק, וכאן שימש מקשר בין הדיר רופין שעסק באיסטמבול בעזרה לישוב ולמפעל הציוני, ובין ארץ-ישראל.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 165). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/165