ממיסוי איחוד הלשכות של בני ברית בפראג, ציר בועידה העולמית של בני ברית באטלנטיק סיטי, יסד וניהל את לשכת העבודה של בני ברית ואת הירחון "המנורה" באיסטמבול, יסד שלש לשכות אחים בפורט סעיד, בדמשק ובחלב ושבע לשכות אחיות בארצות המזרח הקרוב, ונתקבל לראיון אצל האפיפיור ומזכיר המדינה של הוואטיקאן בתור ב"כ בני ברית. בשנת 1931 עבר לאיטליה, ההישג במילאנו ועסק בהנהלת בנק, השתתף במפעלים כלכליים של המיניסטר לואיג'י לוצאטו, המשיך בפעולה הצבורית כנשיא וחבר הועד הפועל בקהילת יהודי המזרח במילאנו, חבר הועד הפועל הציוני שם. השתמש בקשריו עם ראשי הצבור והמדיניות באיטליה לתעמולה למען עם ישראל וארצו, השתתף באופן פעיל בעבודה הציונית באיטליה ונרשם בספר הזהב ב-1928 ע"י עדת יהודי המזרח במילאנו. נסע בארצות הים התיכון (וביקר אז גם בארץ) לטובת בית-המדרש לרבנים שנוסד ברודוס.
עוד פעמים ביקר בארץ: לרגל יסוד הלשכה הגדולה של בני ברית בארץ, ופעם לביקור הוריו שעלו ארצה לפני 22 שנה, - ובט"ו בשבט תרצ"א הגיע ארצה להשתקע בה. הוא נשלח מטעם מרכז באנקו די רומא ועבד כמנהל בסניפו בירושלים ואח"כ יסד וניהל כשנתים את הסניף בת"א. סידר הלואות להקה"ק ולסוכנות היהודית. ניהל במשך שנה את חברת "פרדס" וביקר בשליחותה ברומניה ובארצות אחרות. ניהל חברות ביטוח איטלקית וצרפתית ובשנים האחרונות בעל משרד לעניני ביטוח ופיננסים ומרצה בביה"ס הגבוה למשפט וכלכלה בת"א. השתתף ביסוד לשכת המסחר א"י-איטליה בירושלים וא"י-רומניה בת"א, חבר לשכת המסחר יפו-ת"א, חבר "רוטארי קלוב". יצג את התאחדות בעלי התעשיה בתערוכת בארי ונאם ביום פתיחתה בפני יורש-העצר אומברטו על התפתחות ארץ-ישראל העברית וביקר בשליחות ההתאחדות ברומניה ב-1939 בקשר למו"מ על חוזה מסחרי בין שתי הארצות. היה סגן יו"ר הסינדיקאט של חברות הביטוח בארץ, סגן יו"ר בחוג חובבי התרבות העברית והאיטלקית בת"א, שימש כמתרגם ומקשר בין הרבנות הראשית והמוסדות ובין יורש-העצר האיטלקי בעת ביקורו בארץ. ממלא תפקידים במועצה הדתית של קהלת ת"א כסגן יו"ר, גזבר ויו"ר הועדה המנהלת, חבר ועד "אהל שם", סגן יו"ר התאחדות הספרדים, נשיא מועצת ארגון עולי טורקיה, מיסד וחבר פעיל בחברות ובאגודות והסתדרויות שונות, יהודיות וכלליות בארץ ובחו"ל. נסע בשליחות הרבנות הראשית למצרים לטובת "קהלת" ומטעם האוניברסיטה למצרים ולסוריה. פרסם מאמרים בעניני כלכלה בארצות שונות בשפות עברית, צרפתית, איטלקית, לאדינו. טורקית, אנגלית וגרמנית. פרסם כ-15 ספרים בעניני כלכלה, יהדות, בני ברית, ציונות ועניני צבור בעברית, צרפתית, טורקית, ואיטלקית.
בתמוז תש"ו יסד בתל-אביב את "לשכת יהודה הלוי" - בני ברית ונבחר לנשיאה.
אהרן סגל
בן דוב . נולד בטורוב, פלך מינסק, י"א סיון תרל"ג. בשנת תרמ"ד והוא בן 11, עלה עם הוריו לארץ ונשתקע בטבריה. אותה שנה נשלח על ידי אביו לירושלים, ללמוד שם בישיבה. לאחר שנתים חזר לטבריה והתחיל לעבוד כפקיד בחנות לאריגים. בשנת תרע"ז ארגן 25 מתושבי טבריה לשם התישבות על הקרקע. מכתב-בקשה נשלח לקושטא למכור להם 3000 דונם מאדמות הממשלה של ביתשאן. התשובה היתה שלילית. חלום ההתישבות פגהפקיד, שמאס במסחר, נאלץ לדבוק במקצוע הזה. הוא פותח בית-מסחר למנופקטורה, שנהפך במשך הזמן לבית-מועד ישובי ולאומי לכל המתישבים. בגליל התחתון ולמשכיליה המעטים של טבריה עצמה, כשם שביתו, שהצטין במדת הכנסת-האורחים, בעיקר הודות לרעיתו פינה בת ר' יצחק זקס, שמש מקום פגישה של ידידות לאנשים מכל הגזעים והדתות שבעיר.
בשנת 1902 נמנה עם מיסדי האגודה הציונית "דגלציון", שאספה כספים בשביל הקרן-הקימת ומכרה. מניות של "אוצר התישבות היהודים". כן עמדה האגודה במלחמה ממושכת נגד חכי"ח על הגדלת מספר השעות לעברית ועל הבאת מורים מתוקנים.
בשנת תרס"ג פרצה החולירע בטבריה. הוא מארגן, ביחד עם אנשים אחרים, ועד לעזרה, שהציל את העיר מאבדון גמור.
כנשיא "דגל ציון" התחיל ביזמה להעביר את מרחצאות "אלחמה" לידי יהודים - דבר שניתן אז לעשותו בקלות. הוא פנה במכתבים לבעלי היכולת. והמשרה שבהסתדרות הציונית - וללא תוצאות.
בכנוס הישובי בזכרון-יעקב השתתף כאחד הצירים מטבריה. בשנת 1913 התארגנו 25 חברים ובתוכם גם הוא, על מנת להקים שכונה מחוץ