Volume 1

Page 176

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רמי-מעלה מחו"ל; הופיע לפני הועדה המלכותית (ועדת פיל) בתרצ"ט בשם המרכז הארצי של "אגודת ישראל". ב-1930 היה אחד מנציגי הישוב לפני ועדת חבר הלאומים בענין הכותל המערבי, וב-1931 היה כב"כ הצבור חבר הועדה הממשלתית למפקד התושבים. בהופעות לפני ועדות חקירה ולפני השלטונות בכלל עמד בתוקף על הדרישות הלאומיות של היהודים, אגב הטעמת הדרישות למען הדת. השתתף מטעם אגודת ישראל בדיונים עם המוסדות הלאומיים, שנערכו פעמים רבות לשם הקמת חזית יהודית מאוחדת, ובהתיעצויות ובסידורים להגנה על הישוב העברי וזכויותיו כלפי-חוץ.

הופעתו האחרונה בהשמעת התביעה של כלל האומה היתה בעדותו לפני ועדת-החקירה האנגלו" אמריקאית ביום י"א אדר ב' תש''ו בירושלים.

בגלל התקפת מחלה פתאומית במסעו באניה לאירופה ולאמריקה בשליחות מרכז ''אגודת ישראל" בעניני הצלה הועלה מהאניה לבית-חולים במסינה שבסיציליה ושם נפטר ביום ח' סיון תש''ו, ארונו הובא ארצה באוירון ונקבר בירושלים ביום א' י"ז סיון תש"ו (16.6.46).

חיבר ספר "עמודא דנהורא" (תולדות הרב י"ח זוננפלד) ו"על חומותיך ירושלים" (זכרונות).

אליעזר רזניק

נולד בנובוהרודוק, ליד וילנה, בשנת תרל''ג (1873), לאביו אברהם . למד ב"חדר" ובגיל תשע שנים מצא חן בעיני יהושע חנקין שעלה יחד אתו ארצה בשנת הרמ''ב. וכשהגיעו ליפו הקפידו שומרי החוף הטורקיים לדרוש מהנער רשיון-כניסה ("סרטיפיקט"). תעודה כזאת לא היתה בידי הנער, אך הוא הצליח להתחמק בעד הגדר ולצאת העירה.

עבודתו הראשונה בארץ היתה בסלילת מסילתהברזל מיפו לירושלים, שנעשתה על-ידי יוסף ביי נבון , שם עבד יחד עם אביו ועם אחיו איסר. אחר-כך החל לעבוד במושבה עקרון בראשית בנינה. כשהובאו לעקרון 60 זוגות פרדות לעבודה מדמשק על חשבון הבארון רוטשילד הפקיד אותו מר בריל , פקיד הבארון, לשמור אותן בלילה. שודדים ערבים ניסו להרדימו בלילה בעשן מהמם. הוא הדף אותם וצעק לעזרה. השודדים הונסו, אך הוא נאלם מהתרגשות פתאומית, ואחרי טיפול ממושך של הד"ר א. מזיא , רופא במושבות יהודה בימים ההם, חזר אליו כח הדיבור.

לאחר זמן הוזמן לזכרון-יעקב לעבוד בהרכבת הנטיעות ואח"כ נשאר לעבוד עבודות חקלאיות אחרות בפיקוחו ובהדרכתו של אהרן אהרנסון.

כשיסד הבארון רוטשילד בשנת תרנ"ו את המושבה מטולה והפקידות בחרה בני אכרים ופועלים חרוצים להתנחל בה, נבחר גם הוא ביניהם ועבד במטולה בשנה הראשונה בניהולו של אהרן אהרנסון. לאחר חדשים

אחדים נתן המנהל לבחורים המתנחלים חופשה לימים אחדים, שיצאו לשוט בארץ ולבחור להם איש את אשתו. אז הלך ליפו ונשא לו את חיה , נכדת ר' צבי חיים לבקוביץ וחזר לעבודתו במטולה.

כשתקפו הדרוזים, אריסי האדמה לפנים, את המושבה, השתתף בקרבות ההגנה, ופעם כשחרש את אדמתו במקום רחוק מהמושבה (כיום אדמת כפר גלעדי), תקפו אותו דרוזים וניסו לגזול את צמד הבקר. שכנו כהן (אביו של פנחס כהן , המורה בביה"ס הריאלי בחיפה) הצליח להמלט ולהזעיק עזרה והוא

נשאר יחידי מול התוקפים ונפצע קשה בראשו.

במלחמת העולם הראשונה עמד בראש המתנדבים מהמושבה, ששלחו את סוסיהם ועגלותיהם להעברת מגורשי יפו ותל-אביב אל הגליל. אחרי המלחמה, באביב תרע"ט, יצא גם הוא כגולה יחד עם שאר האכרים, בעקב המהומות שחוללו ערביי הסביבה נגד השלטון הצרפתי (בהן נפלו יוסף טרומפלדור וחבריו), ורק אחרי שנה ויותר חזר אל המושבה. מאז המשיך בעבודתו עד זקנה ושיבה, וגם כיום פעיל הוא בכל הנעשה למען פיתוח המושבה.

אחד מבניו הוא החוקר-הסופר ד"ר יעקב הרוזן . בנו ישראל ארגן קבוצה מבני המקום והסביבה, שבמלחמת-העולם השנית הגישה עזרה פרטיזנית רבתערך לצבא האוסטרלי בפלישתו לסוריה וללבנון לגרש את צבא צרפת הווישאית שהיה בברית עם האויב הגרמני.

חתנו, קצין-המשטרה נחום גולדמן , לוקח בתו שושנה, נהרג בעת מילוי חובתו בתל-אביב. חתנו ברונו ווייל, לוקח בתו שרה, נהרג ליד שבי ציון.

דב-בר קצורין

נולד בירושלים, בשנת תרל"ו (1876), לאביו אברהם, ממשפחה שעלתה ארצה מאנגליה בראשית המאה ה-19. למד ב"חדר" ובישיבה ועזר לאביו בעבודתו בתור קבלן-בנין.

APA citation

Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 176). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/176